שינויים

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכישלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינטגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינטגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

==פעילות ציבורית==

==פעילות ציבורית==

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי ([[אנטי גלובליזציה]]), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוני YES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף ב[[הפורום הבינלאומי לגלובליזציה|הפורום הבינלאומי לגלובליזציה]] (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי ([[אנטי גלובליזציה]]), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוני YES!. בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף ב[[הפורום הבינלאומי לגלובליזציה|הפורום הבינלאומי לגלובליזציה]] (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].

==גישה וניתוח==

==גישה וניתוח==