שינויים

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]], [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].  

'''דייוויד קורטן''' (באנגלית: '''David C. Korten''') (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]], [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].  

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

===שינוי גישה===

===שינוי גישה===

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו-ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו-קלאסית]].  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכישלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכישלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  

קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים", או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.  

קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו-ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים", או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.  

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:

* [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-964.htm כשהתאגידים שולטים בעולם/דייוויד קורטן]- גלעד סרי לוי באימגו

* [http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-964.htm כשהתאגידים שולטים בעולם/דייוויד קורטן]- גלעד סרי לוי באימגו

* [http://www.consciouschoice.com/2006/11/korten0611.html בחירת המצפון - קיצם של העסקים כרגיל] מאמר מ-2007 על קורטן, עבודתו והערכתו של חשיבותו את"המפנה הגדול: מאימפריות לקהילת כדור הארץ"

* [http://www.consciouschoice.com/2006/11/korten0611.html בחירת המצפון - קיצם של העסקים כרגיל] מאמר מ-2007 על קורטן, עבודתו והערכתו של חשיבותו את"המפנה הגדול: מאימפריות לקהילת כדור הארץ"

* [http://www.radicalmiddle.com/x_korten.htm "מה אנו יכולים ללמוד מהאנטי-גלובליסטים?"] דיון בן 5000 מילים וביקורת על ספרו של קורטן "המפנה הגדול"

* [http://www.radicalmiddle.com/x_korten.htm "מה אנו יכולים ללמוד מהאנטי-גלובליסטים?"] דיון בן 5,000 מילים וביקורת על ספרו של קורטן "המפנה הגדול"

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}