שינויים

משאבי הטבע המתכלים העיקריים שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בגודל  מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.  

משאבי הטבע המתכלים העיקריים שיש לישראל הם [[פוספטים]] ו[[אשלג בישראל|אשלג]] באיזור ים המלח. בשנים האחרונות נתגלו מצבורי [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בגודל  מול חופי ישראל. בקצב ההפקה הנוכחי, [[משאבים מתכלים|משאבים אלה יתכלו]] בתוך 20-25 שנה.  

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות הי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 תיירים בשנת 2012.  

ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחומי תוכנה, שירותי תקשורת ופיתוח מוליכים-למחצה ומוצרי חומרת מחשבים. הריכוז הגבוה של תעשיות היי-טק בישראל, העניקו לה כינויים כמו "מדינת הסטארט-אפ" או "סיליקון-וואדי", היא משמשת כמקור למרכזי פיתוח ל[[תאגידים רב לאומיים]] גדולים בתחום כמו אינטל, גוגל, ומיקרוסופט. בישראל יש גם סקטור תיירות, ובמדינה ביקרו 3.5 תיירים בשנת 2012.  

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

ב-2010 הצטרפה ישראל לחברות בארגון ה-[[OECD]]. והיא חתומה גם על [[הסכמי סחר חופשי]] עם [[האיחוד האירופי]], [[ארצות הברית]] וכן עם מדינות נוספות כמו טורקיה, מקסיקו, קנדה, ירדן, מצרי ועם איחוד הסחר של דרום אמריקה Mercosur.   

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''ענף כלכלי ראשי'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כמות מועסקים באלפים'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''כמות מועסקים באלפים'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מכלל המועסקים בהמשק'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מכלל המועסקים במשק'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז עובדים חלקית'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז עובדים חלקית'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז השכירים בענף'''

|}

|}

סה"כ עבדו במשק 3.024 מיליון עובדים נכון לשנת 2011. חמשת הסקטורים הגדולים ביותר מבחינת עובדים הם שירותים עסקיים, תעשייה ומסחר קמעונאי וסיטונאי (כל אחד מהם כ-13-14% וכן החינוך (12%) ושירותי הבריאות והרווחה (10%) 5 ענפי על אלה מעסיקים יחד חצי מהעובדים במשק. כל 30 אלף עובדים מהווים אחוז אחד מהעובדים.  

סה"כ עבדו במשק 3.024 מיליון עובדים נכון לשנת 2011. חמשת הסקטורים הגדולים ביותר מבחינת עובדים הם שירותים עסקיים, תעשייה ומסחר קמעונאי וסיטונאי (כל אחד מהם כ-13%-14% וכן החינוך (12%) ושירותי הבריאות והרווחה (10%) 5 ענפי על אלה מעסיקים יחד חצי מהעובדים במשק. כל 30 אלף עובדים מהווים אחוז אחד מהעובדים.  

===שרותים עסקיים, מחקר והי_טק ===

===שירותים עסקיים, מחקר והיי-טק ===

נכון לשנת 2011 היו 429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים שהם 14% מהעובדים. הדבר כולל עובדים בהי-טק המספקים "שירותי מחשוב" - כ-90 אלף איש, 32 אלף עובדים במחקר ופיתוח, 44 אלף עורכי דין, 51 אלף אדריכלים ומקצועות דומים, 32 אלף רואי חשבון, 10 אלפים עובדים בהשמת כוח אדם, 30 אלף שעובדים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות, 70 אלף עובדים בנקיון, ושמירה. 190 אלף עובדים ב"פעילויות עסקיות אחרות".<ref name="lamas12.11"/>

נכון לשנת 2011 היו 429 אלף עובדים עסקו בשירותים עסקיים שהם 14% מהעובדים. הדבר כולל עובדים בהיי-טק המספקים "שירותי מחשוב" - כ-90 אלף איש, 32 אלף עובדים במחקר ופיתוח, 44 אלף עורכי דין, 51 אלף אדריכלים ומקצועות דומים, 32 אלף רואי חשבון, 10 אלפים עובדים בהשמת כוח אדם, 30 אלף שעובדים בהשכרת נדל"ן ובהשכרת ציוד מכונות, 70 אלף עובדים בניקיון, ושמירה. 190 אלף עובדים ב"פעילויות עסקיות אחרות".<ref name="lamas12.11"/>

;הסקטור הטכנולוגי:

;הסקטור הטכנולוגי:

סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].  

סקטור המדע והטכנולוגיה הוא אחד הסקטורים המפותחים ביותר במדינה. אחוז הישראלים שמעורבים במחקר מדעי וטכנולוגי ואחוז הכסף שמושקע במחקר ופיתוח ביחס לתוצר המקומי הגולמי הוא מבין הגבוהים בעולם. ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בפעילות מדעית, על פי מדד של מספר הפרסומים המדעיים למיליון אזרחים. אחוז המאמרים המדעיים מבין סך המאמרים המדעיים בעולם גבוה בערך פי 10 מגודלה היחסי של [[אוכלוסיית ישראל]] ביחס ל[[אוכלוסיית העולם]].  

המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסיליקון בקליפורניה.

המדע בישראל תרם להישגים בחקלאות, במדעי המחשב, אלקטרוניקה, גנטיקה, רפואה, אופטיקה, [[אנרגיה סולארית]] ותחומים שונים של הנדסה. ישראל מארחת מספר חברות מובילות בתחום תעשיית ההיי-טק, והיא אחת מהמדינות המשכילות ביותר מבחינה טכנולוגיות. בשנת 1998 המגזין ניוזוויק כינה את תל אביב אחת מ-10 הערים המשפיעות ביותר מבחינה טכנולוגיות בעולם. בשנת 2012 "סיליקון וואדי" בתל-אביב דורג כאחד המקומות הטובים ביותר בעולם לחברות הזנק (סטארט-אפ), שני רק לעמק הסיליקון בקליפורניה.

===הסקטור הפיננסי, בנקים וביטוח===

===הסקטור הפיננסי, בנקים וביטוח===

החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>

החל מתחילת שנות ה-90 החלו להתפתח בישראל תעשיית הון-סיכון (venture-capital), וכיום יש בה כ-70 [[קרנות הון סיכון]], מתוכם 14 קרנות בינלאומיות. עסקי ההון סיכון והחממות לעסקים שיחקו תפדי חשוב בעליית תעשיית ההי-טק במדינה. בשנת 2008, תעשיית ההון סיכון בישראל עלתה ב-19% ל-1.8 מיליארד דולר. <ref>[http://venturebeat.com/2009/02/18/international-venture-funding-rose-15-percent-in-2008/ International Venture funding rose 15 percent in 2008], VentureBeat, February 18, 2009</ref>

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית היתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל היתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית הייתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל הייתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהיי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  

;עסקי היהלומים:

;עסקי היהלומים:

ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד ב 22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ-7.2 מיליארד דולר ב-2011 ל-5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.

ישראל היא אחד מ-3 המרכזים העולמיים ליהלומים מלוטשים, לצד בלגיה והודו. היצוא הנקי (יצוא בניקוי יבוא) של יהלומים מלוטשים ירד באופן חד בי22.8% בשנת 2012 כאשר ייצוא היהלומים ירד מ-7.2 מיליארד דולר ב-2011 ל-5.56 מיליארד דולר ב-2012. היצוא הנקי של יהלומים בלתי מלוטשים ירד ב-20% ל-2.8 מיליארד דולר, כאשר ירידות חדות נרשמו גם בייבוא. הירידות החזקות בייצוא היהלומים נובעות מהמשבר הפיננסי העולמי המתמשך, במיוחד באירופה ובארצות הברית. ארצות הברית היא שוק היהלומים העיקרי לייצוא והיא קולטת 36% מייצוא היהלומים של ישראל, הונג קונג קולטת 28% מהייצוא ובלגיה קולטת 8%.

===חינוך===

===חינוך===

{{הפניה לערך מורחב|נתונים על מערכת החינוך בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|נתונים על מערכת החינוך בישראל}}

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב 62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים ) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

נכון לשנת 2011 כ-385 אלף עובדים עבדו בתחום החינוך.<ref name="lamas12.11"/> אלא שמתוך אלה, רק 132 אלף הם עובדי הוראה (נכון ל-2012). אלו מלמדים ב 62 אלף כיתות (וגנים), ב 4,502 מוסדות לימוד. נכון לשנת 2012, מספר הילדים במערכת החינוך הציבורית (בבתי ספר ובגנים הציבוריים) היה 1.564 מיליון תלמידים. [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]  

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

באופן ממוצע יש 25 תלמידים לכיתה ו-11 תלמידים לכל עובד הוראה. עם זאת יש התפלגות שונה של  תלמידים, כיתות, ועובדי ההוראה בין דרגי לימוד (גנים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים), בין חינוך מיוחד לרגיל, ובין זרמי החינוך השונים. לדוגמה כיתות בחינוך החרדי והממלכתי-דתי הן בממוצע קטנות יותר בזרם החינוך הרגיל לעומת הכיתות בזרם הערבי והיהודי ממלכתי (חילוני). כיתות בחינוך המיוחד עומדת על  ממוצע של 7 תלמידים בכל הזרמים. בבתי הספר היסודיים, יש בממוצע 23.3 תלמידים בכיתה בחינוך החרדי, 24.5 בחינוך הדתי ו 28.7 תלמידים בממוצע בכיתה בבית ספר יסודי רגיל יהודי חילוני.[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Owl/Hebrew/UvdotNetunim/netunim]

   

   

===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים===

===שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים===

150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו נקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/>

150 אלף עובדים עבדו בשנת 2011 שירותים קהילתיים חברתיים, אישיים ואחרים בתחומים כמו ניקיון, ספורט, שירותי דת, מספרות ועוד. <ref name="lamas12.11"/>

===שירותי אירוח מזון ותיירות===

===שירותי אירוח מזון ותיירות===

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18%-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30%-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

===אנרגיה===

===אנרגיה===

{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה בישראל}}

נכון לשנת 2012 ישראל מסתמכת על ייבוא [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] להפקת רוב ה[[אנרגיה]] במדינה, כשהיא מוציאה כ-5% מהתמ"ג שלה על ייבוא של מוצרי אנרגיה. [[תחבורה בישראל|סקטור התחבורה]] נשען בעיקר על דלקי [[בנזין]] ו[[דיזל]] בעוד שרוב ה[[חשמל בישראל]] תלוי בייבוא של [[פחם]]. בעקבות טכנולוגיות חדישות של סקרים ססמיים, נתגלו כמויות ניכרות של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בים מול ישראל ב-2009, לאחר שנים של נסיונות לא מוצלחים למציאת גז ונפט ביבשה. גז זה אמור לשמש כמקור חלקי לשם ייצור חשמל ולמפעלי תעשייה שונים.

נכון לשנת 2012 ישראל מסתמכת על ייבוא [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] להפקת רוב ה[[אנרגיה]] במדינה, כשהיא מוציאה כ-5% מהתמ"ג שלה על ייבוא של מוצרי אנרגיה. [[תחבורה בישראל|סקטור התחבורה]] נשען בעיקר על דלקי [[בנזין]] ו[[דיזל]] בעוד שרוב ה[[חשמל בישראל]] תלוי בייבוא של [[פחם]]. בעקבות טכנולוגיות חדישות של סקרים ססמיים, נתגלו כמויות ניכרות של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]] בים מול ישראל ב-2009, לאחר שנים של ניסיונות לא מוצלחים למציאת גז ונפט ביבשה. גז זה אמור לשמש כמקור חלקי לשם ייצור חשמל ולמפעלי תעשייה שונים.

   

   

23 אלף איש עבדו בשנת 2011 בתחום האנרגיה והמים בישראל. חלקם הגדול ב[[חברת החשמל לישראל]] ובתחומי אנרגיה וחלקם הקטן בתחום המים <ref name="lamas12.11"/>

23 אלף איש עבדו בשנת 2011 בתחום האנרגיה והמים בישראל. חלקם הגדול ב[[חברת החשמל לישראל]] ובתחומי אנרגיה וחלקם הקטן בתחום המים <ref name="lamas12.11"/>

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאייזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המוזקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המזוקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

===ייצוא===

===ייצוא===

הייצוא ממדינת ישראל עמד בשנת 2012 על 90 מיליארד דולר. סך הייצוא ללא חברות הזנק (סטארט-אפ) ויהלומים עמד על 81 מיליארד דולר. ייצוא סחורות ללא יהלומים עמד על 46 מיליארד דולר, ייצוא השירותים הסתכם ב-29 מיליארד דולר, שירותי המחשב והתוכנה מהווים 40% מייצוא השירותים הנ"ל [http://www.export.gov.il/uploadfiles/01_2013/developmentstrendsisraelexportsq4-2012.pdf]

הייצוא ממדינת ישראל עמד בשנת 2012 על 90 מיליארד דולר. סך הייצוא ללא חברות הזנק (סטארט-אפ) ויהלומים עמד על 81 מיליארד דולר. ייצוא סחורות ללא יהלומים עמד על 46 מיליארד דולר, ייצוא השירותים הסתכם ב-29 מיליארד דולר, שירותי המחשב והתוכנה מהווים 40% מייצוא השירותים הנ"ל [http://www.export.gov.il/uploadfiles/01_2013/developmentstrendsisraelexportsq4-2012.pdf]

היצוא נטו של סחורות (לא כולל שירותים) עמד בשנת 2009 על 28 מיליארד דולר. 17% ממנו הם יהלומים, 14% תרופות באריזה, 9% מעגלים מודפסים ו5.4% טלפונים. מבחינת ענפים ישראל מייצאת בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, חלקי מטוסים וחלקי תחבורה, בתחום הכימיקלים (תרופות, דשנים, חומרי הדברה ועוד), ויהלומים. אלו מהווים יותר מ-3 רבעים מהייצוא. עוד ענפי ייצוא הם פלסטיקה וחקלאות. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_export/isr/all/show/2009/] סך היצוא עמד באותה שנה על 51 מיליארד דולר. 40% מייצוא הסחורות והמוצרים נעשה לארצות הברית, וחלק ניכר מהיתר הוא לאירופה, כאשר הולנד וגרמניה מייבאות כל אחת כ-4% מסך הייצוא של ישראל.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/export/isr/show/all/2009/]

היצוא נטו של סחורות (לא כולל שירותים) עמד בשנת 2009 על 28 מיליארד דולר. 17% ממנו הם יהלומים, 14% תרופות באריזה, 9% מעגלים מודפסים ו-5.4% טלפונים. מבחינת ענפים ישראל מייצאת בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, חלקי מטוסים וחלקי תחבורה, בתחום הכימיקלים (תרופות, דשנים, חומרי הדברה ועוד), ויהלומים. אלו מהווים יותר מ-3 רבעים מהייצוא. עוד ענפי ייצוא הם פלסטיקה וחקלאות. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_export/isr/all/show/2009/] סך היצוא עמד באותה שנה על 51 מיליארד דולר. 40% מייצוא הסחורות והמוצרים נעשה לארצות הברית, וחלק ניכר מהיתר הוא לאירופה, כאשר הולנד וגרמניה מייבאות כל אחת כ-4% מסך הייצוא של ישראל.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/export/isr/show/all/2009/]

==ראו גם==

==ראו גם==