שינויים

* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד.  

* [[תת תזונה]] - הילד זקוק למזון כדי להתפתח, והספקה בלתי מתאימה של חומרי מזון עלולה לגרור הפרעות שונות בהתפתחות כגון גובה נמוך, פגיעה ביכולות שכליות, התפתחות לקויה של מערכות המין, בעיות במערכות העיכול ועוד.  

* [[מחסור בשינה]] - ילדים גדלים ומתפתחים בעיקר בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה ושינה לא איכותית עלולים לגרום לפגיעות בהתפתחות.  

* [[מחסור בשינה]] - ילדים גדלים ומתפתחים בעיקר בשעות הלילה. מחסור בשעות שינה ושינה לא איכותית עלולים לגרום לפגיעות בהתפתחות.  

* [[זיהום|חשיפה לזיהום]] - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]],  חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.  

* [[זיהום|חשיפה לזיהום]] - ילדים הם בעלי קצב חילוף חומרים גבוה יותר, ובמהלך ההיריון, הילדות והנערות מתפתחות מערכות שונות בגוף שעוד לא התעצבו במלואן. כולל מערכות המין, המוח, העיכול, המערכת החיסונית ועוד. חשיפה ל[[זיהום|זיהום סביבתי]] כגון [[זיהום במזון]] או [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[חומרי הדברה]], [[זיהום מתרופות]],  חשיפה ל[[קרינה סלולרית]] וסוגי קרינה אחרים, יכולה להיות בעלות השלכות חמורות יותר כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות וילדים.  

* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית, אלימות במשפחה, תאונות או אובדן של קרובי משפחה או חברים.

* אלימות נגד ילדים והזנחה של ילדים עלולה לגרור בעיות נפשיות שונות וכן פיתוח דפוסים מזיקים בהמשך החיים כגון התמודדות לא מוצלחת עם פוסט-טראומה עקב תקיפה מינית, אלימות במשפחה, תאונות או אובדן של קרובי משפחה או חברים.

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.   

* חשיפה למחלות מדבקות - תינוקות הם בעלי מערכת חיסונית שעוד לא התפתחה במלואה, ולכן יש מחלות שעלולת להזיק להם יותר מאשר למבוגרים. דוגמה לכך היא שפעת.   

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפחתחות מחלות אלרגיות כמו אסטמה בהמשך.   

* תת חשיפה והתפתחות אלרגיות - הקפדה יתרה מידי על היגיינה עלולה לגרור תת חשיפה של המערכת החיסונית של הילד לחומרים שונים ולהתפתחות מחלות אלרגיות כמו אסתמה בהמשך.   

בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר:

בנוסף למצבים בריאותיים ונפשיים שעלולים להתחיל בגיל הילדות, גיל הילדות והנערות הוא גיל שמשפיע מאד על התפתחות הרגלים שונים הנוגעים לבריאות האדם, ושינוי שלהם בגיל מבוגר יותר הוא בדרך כלל קשה יותר:

   

   

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והדרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.  

* [[מניעת עישון|התחלת עישון]] והידרדרות לסמים - רוב המעשנים מתחילים לעשן לפני גיל 18. שאיפת הסיגריה הראשונה עלולה להתרחש בגיל 10-12, בהשראת חברים או אחים, ולפעמים גם בגלל חיקוי של מורים, הורים ודמויות נערצות. [[שיווק ופרסום של סיגריות]] ומוצרי טבק אחרים כמו נרגילות משפיע מאד על הסיכוי להתחלת עישון. ל[[לחץ נפשי]], [[לחץ חברתי]] ולנסיבות חברתיות (כגון מעמד כלכלי, ארץ מוצא ועוד) יש השפעה חשובה על ההסתברות להתחלת עישון וגיל התחלת העישון. היות וטבק הוא חומר ממכר מאד, יש סיכוי גבוה לכך שעישון בגיל הילדות או הנערות יביאו לעישון בחלק ניכר מהחיים. באופן דומה [[חשיפה לשתיית אלכוהול]] וצריכת סמים אחרים נובעת גם היא לא פעם מלחצים בגיל ההתבגרות והרגלים והשקפות מגיל ההתבגרות. כמו כן עישון טבק מגדיל את ההסתברות לצריכת סמים אחרים.  

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והמנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתיה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.   

* הרגלי [[תזונה בריאה לילדים]] - חלק גדול מהרגלי התזונה כגון צריכת יתר של מלח, של חטיפים, [[משקאות ממותקים]], [[מזון מעובד]], סוכר שומן וכו' מתחילה בילדות. יש צורך בלימוד עיקרי התזונה, הרגלים של תזונה בריאה, של קבלת מבנה הגוף והימנעות מדיאטות כסאח שגורמות לנזק. חברות מזון ושתייה רבות מודעות לחשיבות הקניית הרגלי תזונה בגיל הילדות ומנסות לעודד ילדים לצרוך מזון עתיר בסוכר, שומן ומלח בגיל הילדות, זהו חלק מתחום רחב יותר שנקרא [[כלכלת השמנה]] - שכן צריכה של מזון עשיר כזה או של שתייה מתוקה יותר לחברות אלה צרכנים לכל החיים.   

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית , הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפיה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הרגלי צפייה בטלוויזיה]] ודרכה השפעות נוספות על הרגלי תזונה, הרגלי פעילות גופנית, הרגלי התרגעות והרגלי שינה. הדבר כולל את השעות הכוללות של הצפייה בטלוויזיה או במסכים אחרים, האם אוכלים תוך כדי צפייה בטלוויזיה, התכנים אליהם נחשפים, חשיפה אגבית לטלוויזיה (טלוויזיה הפועלת ברקע) ואת מועד הצפייה (לדוגמה בשעות הערב).  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* [[התמכרות למשחקי מחשב|הרגלים הקשורים למשחקי מחשב]]. כיום יש בעיות נוספות שיכולות להיגרם עקב חשיפה מוקדמת וגבוה מידי לתכנים של טלפונים סלולריים.  

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדגומה המנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.   

* הרגלי [[פעילות גופנית]] וספורט, ופיתוח [[אורח חיים פעיל]] כגון הרגלי הליכה ורכיבה באופניים, התפתחות שיווי משקל, הרגלי נשימה, הרגלי יציבה, בטחון עצמי גופני, שלווה נפשית ועוד. יש להקנות ידע על הגוף ועל פעילות גופנית זהירה כדי שילדים יוכלו להתאמן בעצמם בהמשך החיים בצורה בטוחה (לדגומה הימנעות מאכילה לפני מאמץ, מתיחות, נשימה נכונה, יציבה נכונה, סרגל מאמצים ועוד). יש לשים לב שספורט קבוצתי עלול לגרום ל[[מתח נפשי]] וחלק מהמחקרים מראים כי הוא מקושר ל[[התחלת עישון]]. אצל חלק מהילדים עלולים להתפתח בעיות בריאות, התפתחות או לחץ פסיכולוגי לא בריא עקב פעילות ספורט מאומצת מידי, בדרך כלל על רקע ספורט תחרותי.   

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* הרגלי היגיינה אישית כגון רחיצת ידיים לפני הארוחה ולאחר הליכה לשירותים, קינוח האף ושמירה על אף יבש, לבוש בהתאם למזג האוויר.  

* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, [[זהירות מונעת]], הרגלי תחבורה, נורמות הנוגעות למין.  

* הרגלי חשיבה שונים הנוגעים לנורמות חברתיות כגון מודעות לפרסומות, מודעות תזונתית, יחס לעישון, יחס לאלימות, [[זהירות מונעת]], הרגלי תחבורה, נורמות הנוגעות למין.  

#  מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

#  מרפסות בטוחות לילדים - מתקינים במרפסות, בגגות ובמדרגות מעקות בעלי שלבים אנכיים, בגובה של 1.30 מ' לפחות.

# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.

# מדרגות בטוחות לילדים - מתקינים שערים במעלה המדרגות ובמורדן.

# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפ' המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.

# ברזים בטוחים לילדים - מגבילים את טמפרטורת המים החמים בברזי הבית ל- 50 מעלות צלזיוס, באמצעות אביזרים מיוחדים המותקנים על צנרת הבית או על ברזי האמבטיה.

# בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.

# בטיחות מפני שריפות - מתקינים לפחות שני גלאי עשן, אחד באזור המטבח ואחד באזור חדרי הילדים, ומחזיקים מטף כיבוי (רצוי באזור המטבח) ומספרי חירום במקום נגיש.

# רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.

# רצפה בטוחה לילדים - מרצפים את הבית במרצפות בעלי מקדם בטיחות מפני החלקה, על פי הנדרש בתקן הישראלי.

==תזונה בריאה בקרב ילדים==

==תזונה בריאה בקרב ילדים==

לתזונה בגיל הילדות יש השפעות הן על התפתחות הגוף ובריאותו לאורך החיים, על הפתתחות של מערכות קריטיות כגון התפתחות המוח, מערכת הרבייה ומערכת החיסון. השפעה נוספת הנוגעות לתזונה כוללות הקניית הרגלי תזונה נכונים והקטנת חשיפה לשיווק מזון לא בריא לילדים והרגלי תזונה לא בריאים.  

לתזונה בגיל הילדות יש השפעות הן על התפתחות הגוף ובריאותו לאורך החיים, על תהפתחות של מערכות קריטיות כגון התפתחות המוח, מערכת הרבייה ומערכת החיסון. השפעה נוספת הנוגעות לתזונה כוללות הקניית הרגלי תזונה נכונים והקטנת חשיפה לשיווק מזון לא בריא לילדים והרגלי תזונה לא בריאים.  

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות ל[[תזונה לא בריאה|מזונות לא בריאים]] ו[[משקאות ממותקים]] בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx , משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה בטלוויזיה]] חושפת את ילדים וכן נוער ומבוגרים לפרסומות ל[[תזונה לא בריאה|מזונות לא בריאים]] ו[[משקאות ממותקים]] בסוכר. הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. אפילו חשיפה קצרה לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, וכי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.<ref name="tfuer2010">[http://www.tafuralay.co.il/manage-pages/stop-kids-getting-fat.aspx משרד החינוך ומשרד הבריאות המלחמה בהשמנה: מכבים את הטלוויזיה]  טובה קראוזה, דיאטנית קלינית, באדיבות האתר תזונה טובה, תפור עלי -  תוכנית לקידום הבריאות בבתי הספר ובגני הילדים.</ref

>

>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, [[מזון מהיר|מסעדות מזון מהיר]] וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה וכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון, בהשוואה לחמישית מהפרסומות בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, [[מזון מהיר|מסעדות מזון מהיר]] וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

גם בני נוער חשופים גם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, [[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים בסוכר]] וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם [[פרסום סמוי]] דרך מסרים שיווקים בתוכניות לדוגמה כאשר השחקנים שותים משקה או אוכלים חטיף של חברה מסויימת. הדבר בולט במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, אבל הוא קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.  

גם בני נוער חשופים גם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, [[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים בסוכר]] וממתקים.<ref name="shtern"/> מלבד הפרסומות הגלויות קיים גם [[פרסום סמוי]] דרך מסרים שיווקים בתוכניות לדוגמה כאשר השחקנים שותים משקה או אוכלים חטיף של חברה מסויימת. הדבר בולט במיוחד בקלטות וידאו לגיל הרך, אבל הוא קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.  

==מניעת עישון==

==מניעת עישון==

{{הפניה לערך מורחב|מניעת עישון}}

{{הפניה לערך מורחב|מניעת עישון}}

עישון נחשב על ידי גורמי בריאות שונים כמו ארגון הבריאות העולמי לאחת הסיבות המרכזיות למוות בטרם עת ול[[נטל תחלואה]] בעולם. הפסקת עישון או המנעות ממנו נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסיה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  

עישון נחשב על ידי גורמי בריאות שונים כמו ארגון הבריאות העולמי לאחת הסיבות המרכזיות למוות בטרם עת ול[[נטל תחלואה]] בעולם. הפסקת עישון או הימנעות ממנו נחשבות לגורם מספר אחת בקידום הבריאות בקרב כלל האוכלוסיה ולצעד החשוב ביותר שאדם בודד יכול לנקוט כדי לשפר את בריאותו.  

על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח' -י'), שנערך בשנים 2010-2011, אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים. דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים. שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. מגדר גברי, השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] על פי דיווח עצמי של מתגייסים לצה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% בקרב בנות ומ- 25% ל-31% בקרב בנים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה ב[[השמנה]] בקרב מתגייסים.

על פי נתוני המחקר הישראלי של התנהגויות בריאות בקרב ילדים בגיל בית הספר (בו משתתפים בני נוער בכיתות ו', ח'-י'), שנערך בשנים 2010-2011, אחוז התלמידים שהתנסו אי פעם בעישון סיגריות או מוצרי טבק עמד על 18.9% בקרב תלמידים יהודים ו-19.2% בקרב תלמידים ערבים.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] אחוז התלמידים שדיווחו שהם מעשנים מוצרי טבק לפחות פעם בשבוע עמד על 6.1% בקרב תלמידים יהודים ו-10.4% בקרב תלמידים ערבים. דיווח על עישון לפחות פעם ביום עמד על 3.9% בקרב יהודים ו-6.2% בקרב ערבים. שיעורי העישון הגבוהים ביותר נצפו בקרב בנים בכיתה י': 20.9% בקרב תלמידים יהודים ו-24.1% בקרב בנים ערבים המעשנים לפחות פעם בשבוע.[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6428] סקר של מכון גרטנר מראה שלמעלה מרבע מהמעשנים כעת או בעבר החלו לעשן עד גיל 16, ושני שליש עד גיל 18. מגדר גברי, השכלה נמוכה, הכנסה נמוכה ועלייה בשנות ה-90 ואילך נמצאו קשורים בסיכון גבוה יותר להתחלה מוקדמת של עישון.[http://www.gertnerinst.org.il/epidemiology/Health_disparities/health_disparities_smoking/] על פי דיווח עצמי של מתגייסים לצה"ל, ב-20 השנים בין 1988 ועד 2008 עלה אחוז העישון בקרב המתגייסים לצה"ל מ-20% ל-28% בקרב בנות ומ-25% ל-31% בקרב בנים.[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_-_%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D_-_Smoking_-_causes_of_smoking_among_teenagers] ממצאים אלה מצטרפים לנתונים על עליה ב[[השמנה]] בקרב מתגייסים.

[[חברות הסיגריות]] עוסקות מזה מספר עשורים  בהפצה של דיסאינפורמציה ושקרים לציבור. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המיניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בשנות -90 בעקבות תפיסה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות על ידי הרשויות בארצות הברית במסגרת תביעה משפטית נרחבת נגד החברות. באופן פומבי [[חברות הסיגריות]] הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. <ref name="TobaccoExplained"/>  

[[חברות הסיגריות]] עוסקות מזה מספר עשורים  בהפצה של דיסאינפורמציה ושקרים לציבור. חלק מהשקרים האלה נחשפו בעקבות מחקרים של גורמי בריאות רבים ברחבי העולם משנות ה-50 ועד היום. העומק של הטעיה, המניפולציות והשפעה של החברות על גופי בריאות נחשפו רק בשנות -90 בעקבות תפיסה של מיליוני מסמכים פנימיים של חברות הסיגריות על ידי הרשויות בארצות הברית במסגרת תביעה משפטית נרחבת נגד החברות. באופן פומבי [[חברות הסיגריות]] הכחישו בעבר, וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. מהמסמכים התברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור וחשש מתביעות נוספות. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> עד לשנים האחרונות התעשייה הכחישה כי סיגריות ומוצרי טבק הם חומר ממכר. אבל ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. <ref name="TobaccoExplained"/>  

חברות הסיגריות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  

חברות הסיגריות מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים הפנימיים של החברות חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>  

תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]

תחילת העישון, או הסיגריה הראשונה מכונה "First Puff". השלבים הראשונים לעידוד לעישון הוא השילוב של הנאה נתפסת, דימוי לפיו המעשן הוא "קול", "מורד" מקובל וכו', ועל ידי רצון להיענות ללחץ חברתי מצד נערים בוגרים יותר או מצד חברים. דבר זה עומד מול ידיעות על פגיעה בבריאות וכן בהרגשה גופנית רעה המתרחשת בתחילת העישון, הכוללת בדרך כלל שיעול ולפעמים גם בחילה. רק לאחר עישון של מספר שנים מתחילים תסמינים בריאותיים שונים ובעיות בריאות וקשה להסתדר בלי סיגריות, דבר שמעורר בקרב חלק מהאנשים רצון להיגמל מסיגריות. במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin וחוקרים אחרים נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל תלמידים לעשן היה [[פרסומות לסיגריות]]. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>

מחקר של המחלקה ל[[רפואה מניעתית]] של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת מונטריאול בקנדה, שפורסם בשנת 2009 בדק מגוון גדול של גורמים חברתיים, נפשיים וכלכליים והשפעתם על הסיכון שנערים מקנדה יקחו את השאיפה הראשונה מסיגריה, וזאת על ידי מעקב בן 6 שנים אחר 877 נערים שהיו בגיל 12 בממוצע. המחקר בדק את השפעתם של 26 גורמים על התחלת עישון. גורמים שמעלים את הסיכון להתחלת עישון כוללים: סביבה מעשנת (חברים, אחים, הורים, מורים), פרסומות, בעיות במשפחה (משפחות חד-הוריות, סכסוך עם ההורים), קשיים בלימודים, חשש מ[[השמנה]], [[מתח נפשי]], אימפולסיביות, שתיית אלכוהול, והשתתפות בקבוצה ספורט (כנראה בשל הלחצים הכרוכים בספורט קבוצתי).<ref name="oxfordjournals2009">Jennifer O'Loughlin et al. [http://aje.oxfordjournals.org/content/170/5/585.full Determinants of First Puff and Daily Cigarette Smoking in Adolescents], American Journal of Epidemiology,July 27, 2009, Volume 170, Issue 5, Pp. 585-597.</ref>