שינויים

==רקע ==

==רקע ==

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים וונציה או מרוקו, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חית אחרת ששימשה למסע, הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של צפיפות, פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים. עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולם יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. עם השימוש ב[[רכבת תחתית]], מכוניות ורכבות בעיות אלה ירדו, אך נוצרו בעיות אחרות כמו [[זיהום אוויר]], תאונות דרכים, [[פרבור]], בזבוז שטח ועוד.

כל הערים המסורתיות שנבנו לפני המאה ה-20 נבנו כערים ללא מכוניות. מרכזי הערים העתיקות כמו ירושלים וונציה או מרוקו, נועדו בעיקר להולכי רגל, שהיוו את רוב התנועה, ואיפשרו מעבר של חמור או חיה אחרת ששימשה למסע. הרחובות הראשיים יותר היו רחבים יותר ואיפשרו מעבר גם של כיכרות. עם הזמן גדלו הערים, ואיתן גדלו בעיות של צפיפות, פשיעה, סניטציה, מחסור במקומות ירוקים. עם הגידול בגודל הערים גדל הצורך במתן מענה לנסיעה למרחקים גדולם יותר בתוך העיר. עם הגדלת הזמינות של כרכרות וסוסים, (בעקבות שינויים בתעשייה ובחקלאות) גדל השימוש באמצעים אלה והיווה בעיה בפני עצמה. דוגמה מפורסמת היא הבעיה של זבל הסוסים בעיר לונדון. עם השימוש ב[[רכבת תחתית]], מכוניות ורכבות בעיות אלה ירדו, אך נוצרו בעיות אחרות כמו [[זיהום אוויר]], תאונות דרכים, [[פרבור]], בזבוז שטח ועוד.

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==

==צמצום כמויות המכוניות בערים מודרניות ==

בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].   

בשנת 1962 הוקם בעיר ה[[מדרחוב]] המודרני הראשון בעולם. המדרחוב, סְטְרֶאֵט (Strøget) - נחשב למדרחוב הארוך ביותר בעולם. עד היום נחשבת העיר לאחת הערים המובילות בעולם בהקשרים של ידידותיות ל[[הולכי רגל]] ול[[אופניים]], [[אקולוגיה עירונית]] ו[[עירוניות מתחדשת]].   

קופנהגן בולטת בתחום [[יוממות אופניים]] - שימוש ב[[אופניים]] לשם נסיעות [[יוממות]]. על פי הבלוג copenhagenize.com , בשנות ה-70 העיר היתה בעלת [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו כל עיר אחרת, ואילו היום (2010) 37% מהיוממים שחוצים את הגבולות החיצוניים של העיר משתמשים באופניים בכל יום. בתוך העיר, משתמשים באופניים כ-55% לשם נסיעות יוממות.[http://www.copenhagenize.com]

קופנהגן בולטת בתחום [[יוממות אופניים]] - שימוש ב[[אופניים]] לשם נסיעות [[יוממות]]. על פי הבלוג copenhagenize.com, בשנות ה-70 העיר היתה בעלת [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו כל עיר אחרת, ואילו היום (2010) 37% מהיוממים שחוצים את הגבולות החיצוניים של העיר משתמשים באופניים בכל יום. בתוך העיר, משתמשים באופניים כ-55% לשם נסיעות יוממות.[http://www.copenhagenize.com]

===צמצום כמות המכוניות בגרמניה===

===צמצום כמות המכוניות בגרמניה===

בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה [[שבילי אופניים]] באורך כולל של 1300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף [[תחבורת אופניים|יוממי אופניים]] שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. <ref>[http://www.neues-deutschland.de/artikel/193840.platz-da-8211-fuer-die-radfahrer.html Platz da!], für die Radfahrer, 23.03.2011</ref> ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט [[קופנהגן]] ו[[אמסטרדם]]). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [http://copenhagenize.eu/index/10.html]

בעיר ברלין חיים 3.4 מיליון בני אדם, והיא משתרעת על פני שטח של 343 מייל רבועים. ויש בה [[שבילי אופניים]] באורך כולל של 1300 ק"מ. נכון לשנת 2009 יש בברלין כ-500 אלף [[תחבורת אופניים|יוממי אופניים]] שרוכבים לעבודה באופן יומיומי, כך ש-13% מסך הנסיעות לעבודה בעיר מבוצעות באופניים. <ref>[http://www.neues-deutschland.de/artikel/193840.platz-da-8211-fuer-die-radfahrer.html Platz da!], für die Radfahrer, 23.03.2011</ref> ברלין מובילה באחוז רוכבי האופניים שלה מבין ערי בירה ומגה-ערים דומות בעולם (כמו פאריס, רומא, לונדון וכו' - למעט [[קופנהגן]] ו[[אמסטרדם]]). במספר שכונות בעיר אחוז הרוכבים לעבודה מגיע ל-20%-25%. אחוז הנשים הרוכבות גבוה וישנם בעיר רוכבים מכל הגילאים, דברים אלה תומכים באופניים כאמצעי תחבורה פופולרי. ברלין זכתה להגיע למקום ה-8 במדד קופנהגן לאופניים של שנת 2013. [http://copenhagenize.eu/index/10.html]

'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.  

'''המבורג''' היא העיר השנייה בגודלה בגרמניה, ומתגוררים בה 1.8 מיליון תושבים.  

נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל 50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% אחוז בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני רכבים או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>

נכון לשנת 2008, 12% מהנסיעות לעבודה בעיר בוצעו באמצעות אופניים. אחוזים גבוהים מבין תושבי העיר מחזיקים בזוג אופניים - לדוגמה גם בגיל 56-74, 70% מתושבי העיר ו-85% מתושבי הסביבה מחזיקים בזוג אופניים. האחוז הכולל של [[תחבורה פעילה]] שהוא כ-30% עד גיל 60, עולה מגיל 60 ל-40 אחוז ומגיע ל-50% בגיל 75 ומעלה.<ref name="mobilitaet">[http://www.mobilitaet-in-deutschland.de/pdf/Praesentation_MiD_Bericht_Region_HH_Regionalkonferenz_VerkehrMobilitaet.pdf Mobilität im Großraum Hamburg]ניידות באיזור המבורג, 2011</ref> בשנת 2013 זכתה המבורג במקום ה-14 באינדקס האופניים של קופנהגן. [http://copenhagenize.eu/index/20.html] אחוז המשתמשים ברכב פרטי לשם נסיעות לעבודה בעיר, עמד בשנת 1976 על 32%, הגיע לשיא של 45% אחוז בשנת 1998, ומאז הוא ירד מעט ל-43% בשנת 2008. ל-32% ממשקי הבית בעיר אין כלל מכונית. ל-53% יש רכב אחד, ול-15% יש שני רכבים או יותר.<ref name="mobilitaet"/> אחוז השימוש ברכב מתחיל לעלות מגיל 25 לכ-40% שימוש, ומגיע לשיא בגיל 45-59. עם 42% מהנסיעות כנהג רכב.<ref name="mobilitaet"/>

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]

בשנת 2014, הכריזה עיריית המבורג כי ברצונה לסגור את מרכז העיר לרכב פרטי ולאפשר בו בעיקר תנועה של אופניים ו[[הולכי רגל]]. דבר זה אמור להתאפשר באמצעות "רשת ירוקה" של שבילים בשטח של 17 אלף דונם, שהם 40% משטח העיר, כל זאת במהלך הדרגתי שימשך עד 2034. [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2221027]

===צמצום שימוש המכוניות בצרפת===

===צמצום שימוש המכוניות בצרפת===

בשנת 2014 הודיעה ראשת עיריית פאריס, אן הידלגו, על תוכנית להפוך את מרכז העיר ההיסטורית לאזור של "[[מדרחוב|מדרחוב למחצה]]", בו ישלטו ההליכה והרכיבה על אופניים והגישה למכוניות תהיה מותרת לרכבי חרום, רכבים של התושבים המתגוררים במקום ומשאיות המובילות סחורה בלבד. הידלגו מתכננת להכפיל את מספר השבילים לאופניים בעיר עד 2020, כחלק מתוכנית פיתוח לרכיבה על אופניים שעלותה 147 מיליון דולר. היא מקווה גם ליישם מערכת להשכרת אופניים חשמליות ולהגביל את המכוניות המופעלות בדיזל עד 2020. <ref>[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-357331-00.html פריס מוציאה את המכוניות מהעיר] news1, 09/12/2014</ref>

בשנת 2014 הודיעה ראשת עיריית פאריס, אן הידלגו, על תוכנית להפוך את מרכז העיר ההיסטורית לאזור של "[[מדרחוב|מדרחוב למחצה]]", בו ישלטו ההליכה והרכיבה על אופניים והגישה למכוניות תהיה מותרת לרכבי חירום, רכבים של התושבים המתגוררים במקום ומשאיות המובילות סחורה בלבד. הידלגו מתכננת להכפיל את מספר השבילים לאופניים בעיר עד 2020, כחלק מתוכנית פיתוח לרכיבה על אופניים שעלותה 147 מיליון דולר. היא מקווה גם ליישם מערכת להשכרת אופניים חשמליות ולהגביל את המכוניות המופעלות בדיזל עד 2020. <ref>[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-357331-00.html פריס מוציאה את המכוניות מהעיר] news1, 09/12/2014</ref>

===עיר ללא מכוניות בנורבגיה===

===עיר ללא מכוניות בנורווגיה===

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו כי מרכז העיר יסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את [[גז חממה|פליטת גזי החממה]] של העיר.  במרכז העיר גרים רק 1000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש.  

בשנת 2015 החליטה עיריית אוסלו כי מרכז העיר יסגר למכוניות עד שנת 2019. זאת במאמץ להקטין את [[גז חממה|פליטת גזי החממה]] של העיר.  במרכז העיר גרים רק 1000 איש אבל עובדים בה 90 אלף איש.  

[http://www.theguardian.com/environment/2015/oct/19/oslo-moves-to-ban-cars-from-city-centre-within-four-years]

[http://www.theguardian.com/environment/2015/oct/19/oslo-moves-to-ban-cars-from-city-centre-within-four-years]

בישראל, רוב התכנון הקיים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] יחד עם [[פרבור בישראל|פרבור]]. בהתאם למדיניות זו יש גידול מתמיד בשימוש במכוניות מעל [[גידול אוכלוסין בישראל|קצב גידול האוכלוסין]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] אינה מספקת מענה הולם ו[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים בישראל]] אינה מתוקצבת דיה ואינה מקודמת כמדיניות על ידי הממשלה.  

בישראל, רוב התכנון הקיים הוא [[תכנון מוטה רכב פרטי]] יחד עם [[פרבור בישראל|פרבור]]. בהתאם למדיניות זו יש גידול מתמיד בשימוש במכוניות מעל [[גידול אוכלוסין בישראל|קצב גידול האוכלוסין]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|התחבורה הציבורית]] אינה מספקת מענה הולם ו[[תחבורת אופניים בישראל|תחבורת האופניים בישראל]] אינה מתוקצבת דיה ואינה מקודמת כמדיניות על ידי הממשלה.  

בשנות ה-50 נבנתה שכונת "מעוז אביב" בצפון תל אביב. השכונה נבנתה כך שיש מרחבים רציפים של גינות ומעברים להולכי רגל ולילדים בין הבתים, בלי שאלו נחצים על ידי כבישים. יעל גרמן, כאשר הייתה ראשת עיריית [[הרצליה]], הקטינה את תנועת המכוניות ברחוב סוקלוב לכדי נתיב נסיעה חד כיווני בודד למכוניות, והרחבת שאר הרחוב ל[[מדרחוב]].

בשנות ה-50 נבנתה שכונת "מעוז אביב" בצפון תל אביב. השכונה נבנתה כך שיש מרחבים רציפים של גינות ומעברים להולכי רגל ולילדים בין הבתים, בלי שאלו נחצים על ידי כבישים. יעל גרמן, כאשר הייתה ראשת עיריית [[הרצליה]], הקטינה את תנועת המכוניות ברחוב סוקולוב לכדי נתיב נסיעה חד כיווני בודד למכוניות, והרחבת שאר הרחוב ל[[מדרחוב]].

==פעילות למען ערים ללא מכוניות==

==פעילות למען ערים ללא מכוניות==