שורה 100: |
שורה 100: |
| * '''על נתיב מהיר נוסע רק קו אחד''' והדגש הוא על יכולת החלפה קלה ומהירה של קווים (ראו סעיף תחנות בהמשך). ללא פיתולים מיותרים בעיר וללא ריבוי קוים על אותו נתיב - דבר שפירושו הגדלת התכיפות של הנסיעות, הגדלת גמישות הקיבולת (אפשרות להגדיל את מספר האוטובוסים אם עולה הביקוש), קלות התמצאות, קלות מעבר בין קווים וייעול משמעותי הן לנוסעים והן לחברות התחבורה הציבורית. | | * '''על נתיב מהיר נוסע רק קו אחד''' והדגש הוא על יכולת החלפה קלה ומהירה של קווים (ראו סעיף תחנות בהמשך). ללא פיתולים מיותרים בעיר וללא ריבוי קוים על אותו נתיב - דבר שפירושו הגדלת התכיפות של הנסיעות, הגדלת גמישות הקיבולת (אפשרות להגדיל את מספר האוטובוסים אם עולה הביקוש), קלות התמצאות, קלות מעבר בין קווים וייעול משמעותי הן לנוסעים והן לחברות התחבורה הציבורית. |
| * '''הוספת קווי אוטובוסים מערכתיים ([[BRT]])'''. ה-BRT יהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים. | | * '''הוספת קווי אוטובוסים מערכתיים ([[BRT]])'''. ה-BRT יהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים. |
− | * '''בחלק מהמקומות ניתן לשקול הקמת קווי רכבת קלה'''. אופציה אחרת היא שאחר העברת חלק גדול מהנהגים ל-BRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות. רכבות קלות יכולות לקחת כמות גבוהה יותר של נוסעים, אך חוסר הנסיון של הרשויות בארץ בהקמת רכבות אלה, יחד עם התנהלות לא טובה של הרשויות הובילה לעיקובים מיותרים בפרוייקטים של רכבת קלה. | + | * '''בחלק מהמקומות ניתן לשקול הקמת קווי רכבת קלה'''. אופציה אחרת היא שאחר העברת חלק גדול מהנהגים ל-BRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות. רכבות קלות יכולות לקחת כמות גבוהה יותר של נוסעים, אך חוסר הנסיון של הרשויות בארץ בהקמת רכבות אלה, יחד עם התנהלות לא טובה של הרשויות הובילה לעיכובים מיותרים בפרוייקטים של רכבת קלה. |
| * '''סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים''' (כמו רכבות ואוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות. | | * '''סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים''' (כמו רכבות ואוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות. |
| | | |
| ;הסבר: | | ;הסבר: |
− | בהשוואה לערים אירופאיות רבות, השימוש בישראל בתחבורה ציבורית בערי ישראל הוא נמוך במיוחד (כ-25% בממוצע) ואחוז הנסיעות ברכב הוא גבוה (כ-70%), זאת לעומת ערים כמו שטקולהם, מדריד, פראג, ליסבון, ברן או וורשה בהן כמות הנסיעות בתחבורה ציבורית היא 50% ויותר מכלל הנסיעות. <ref name="rom2011">[http://www.s-t.org.il/files/documents/cohen27-11-11.pdf קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל לתחבורה בת-קיימא] משרד התחבורה, רום הנדסת תחבורה, כנס תחבורה ציבורית, 27.10.2011</ref> | + | בהשוואה לערים אירופאיות רבות, השימוש בישראל בתחבורה ציבורית בערי ישראל הוא נמוך במיוחד (כ-25% בממוצע) ואחוז הנסיעות ברכב הוא גבוה (כ-70%), זאת לעומת ערים כמו שטוקהולם, מדריד, פראג, ליסבון, ברן או וורשה בהן כמות הנסיעות בתחבורה ציבורית היא 50% ויותר מכלל הנסיעות. <ref name="rom2011">[http://www.s-t.org.il/files/documents/cohen27-11-11.pdf קול קורא לבחירת רשות מקומית שתשמש כעיר מודל לתחבורה בת-קיימא] משרד התחבורה, רום הנדסת תחבורה, כנס תחבורה ציבורית, 27.10.2011</ref> |
| | | |
| הסיבה המרכזית לשימוש הנמוך בתחבורה הציבורית בישראל היא שהיא לא נוחה, לא אמינה ואיטית יותר, בחלק גדול מהערים בחלק גדול מהזמן יחסית לרכב הפרטי. נתיבים לתחבורה ציבורית עלולים להכשל אם מפעילים את קווי התחבורה הציבורית בצורה לקויה (תחבורת ספגטי). | | הסיבה המרכזית לשימוש הנמוך בתחבורה הציבורית בישראל היא שהיא לא נוחה, לא אמינה ואיטית יותר, בחלק גדול מהערים בחלק גדול מהזמן יחסית לרכב הפרטי. נתיבים לתחבורה ציבורית עלולים להכשל אם מפעילים את קווי התחבורה הציבורית בצורה לקויה (תחבורת ספגטי). |
שורה 151: |
שורה 151: |
| | | |
| ;הסבר: | | ;הסבר: |
− | קיימות תוכניות הקוראות להשקעה מאסיבית של משאבים בתחבורה הציבורית, וכן להתחיל בהחלת המערכת היעילה במקומות עניים יותר. כך לדוגמה מכרז משרד התחבורה לעיר בינונית עם תחבורה בת קיימא מציע 10% מהניקוד לערים בפריירפיה. תוכניות אחרות מציעות להוריד את מחיר כרטיס התחבורה הציבורית. אנו סבורים שדרכים אלה הן צורה בעייתית לקידום תחבורה ציבורית. רוב הכסף שמושקע בתחום התחבורה מצוי בידי הציבור ורק מעט ממנו מצוי בידי הממשלה. כמו כן, התקציב הממשלתי הוא מוגבל ופרוס על פני נושאים רבים, והגדלת התקציב לתחבורה הציבורית עלול לבוא על חשבון נושאים אחרים כמו חינוך או אנרגיה. | + | קיימות תוכניות הקוראות להשקעה מאסיבית של משאבים בתחבורה הציבורית, וכן להתחיל בהחלת המערכת היעילה במקומות עניים יותר. כך לדוגמה מכרז משרד התחבורה לעיר בינונית עם תחבורה בת קיימא מציע 10% מהניקוד לערים בפריפריה. תוכניות אחרות מציעות להוריד את מחיר כרטיס התחבורה הציבורית. אנו סבורים שדרכים אלה הן צורה בעייתית לקידום תחבורה ציבורית. רוב הכסף שמושקע בתחום התחבורה מצוי בידי הציבור ורק מעט ממנו מצוי בידי הממשלה. כמו כן, התקציב הממשלתי הוא מוגבל ופרוס על פני נושאים רבים, והגדלת התקציב לתחבורה הציבורית עלול לבוא על חשבון נושאים אחרים כמו חינוך או אנרגיה. |
| | | |
| מסיבות אלה אנו מעדיפים להשתמש בכספי הנוסעים עצמם, עדיף בכספים של הנוסעים העשירים יותר, כדי לשפר את התחבורה של כלל הציבור. שיפור התחבורה במרכזים העירוניים שבהם אוכלוסיות חזקות, יגרום למספר היבטים כלכליים וחברתיים שישפרו את התחבורה ואת הכלכלה. | | מסיבות אלה אנו מעדיפים להשתמש בכספי הנוסעים עצמם, עדיף בכספים של הנוסעים העשירים יותר, כדי לשפר את התחבורה של כלל הציבור. שיפור התחבורה במרכזים העירוניים שבהם אוכלוסיות חזקות, יגרום למספר היבטים כלכליים וחברתיים שישפרו את התחבורה ואת הכלכלה. |
שורה 213: |
שורה 213: |
| | | |
| ;הצעדים המוצאים: | | ;הצעדים המוצאים: |
− | * חשיפת נתונים גולמיים כמו GTFS למתן אפשרות לפיתוחי יישומי צד שלישי כמו גוגל מאפס. הנתונים מאפשרים לממשלה או לאנשים פרטיים או חברות להקים אתרים פשוטים להבנה עם יישומי מפות שונים בתחום התחבורה הציבורית - כמו מפה כללית עם מיקום תחנות וקווים, מפת קווים "אישית" (בה מסומנים הקווים המעיינים אותי), אלגורתים למציאת המסלול המהיר ו/או הקצר ביותר, מציאת תחנות ברדיוס הליכה ממקום מסויים. מפת זמני נסיעה (איזוכורנים) ועוד. רוב היישומים הנ"ל מצויים כבר היום בשימוש בעולם, בתוכנות קוד פתוח. | + | * חשיפת נתונים גולמיים כמו GTFS למתן אפשרות לפיתוחי יישומי צד שלישי כמו גוגל מאפס. הנתונים מאפשרים לממשלה או לאנשים פרטיים או חברות להקים אתרים פשוטים להבנה עם יישומי מפות שונים בתחום התחבורה הציבורית - כמו מפה כללית עם מיקום תחנות וקווים, מפת קווים "אישית" (בה מסומנים הקווים המעיינים אותי), אלגוריתם למציאת המסלול המהיר ו/או הקצר ביותר, מציאת תחנות ברדיוס הליכה ממקום מסויים. מפת זמני נסיעה (איזוכורנים) ועוד. רוב היישומים הנ"ל מצויים כבר היום בשימוש בעולם, בתוכנות קוד פתוח. |
| * קידום התרעות מסרונים (SMS) על הגעת אוטובוס לתחנה מסויימת. הדבר רלוונטי במיוחד לקווים שכונתיים שתכיפותם נמוכה יותר. הדבר מאפשר לאדם לשהות בבית או במשרד ואז לתזמן את הגעתו לתחנה זמן קצר לפני הגעת האוטובוס השכונתי. | | * קידום התרעות מסרונים (SMS) על הגעת אוטובוס לתחנה מסויימת. הדבר רלוונטי במיוחד לקווים שכונתיים שתכיפותם נמוכה יותר. הדבר מאפשר לאדם לשהות בבית או במשרד ואז לתזמן את הגעתו לתחנה זמן קצר לפני הגעת האוטובוס השכונתי. |
| * הנגשת מידע על הגעת תחבורה ציבורית בתחנות ראשיות- בעדיפות נמוכה יותר בגלל שהדבר יקר יותר יחסית לחלופות כמו מפות אינטרנט או מסרונים. | | * הנגשת מידע על הגעת תחבורה ציבורית בתחנות ראשיות- בעדיפות נמוכה יותר בגלל שהדבר יקר יותר יחסית לחלופות כמו מפות אינטרנט או מסרונים. |
שורה 220: |
שורה 220: |
| | | |
| ;הסבר: | | ;הסבר: |
− | מידע לנוסע בתחבורה ציבורית הוע בעל חשיבות גבוה לשם אמינות המערכת ואפשרות תכנון נסיעות. עם זאת, בתחבורה ציבורית יעילה - [[תחבורת מעברים]], המידע לנוסע הוא כמעט ברור מאליו ונובע ברובו מעיצוב המערכת ולאו דווקא ממערכות מתוחכמות. כשם שכד המועצב היטב שיש לו ידית, אינו דורש הוראות הפעלה מסובכות ומידע מיותר, כך עיצוב נכון מוריד את הצורך במידע והסברים. | + | מידע לנוסע בתחבורה ציבורית הוא בעל חשיבות גבוה לשם אמינות המערכת ואפשרות תכנון נסיעות. עם זאת, בתחבורה ציבורית יעילה - [[תחבורת מעברים]], המידע לנוסע הוא כמעט ברור מאליו ונובע ברובו מעיצוב המערכת ולאו דווקא ממערכות מתוחכמות. כשם שכד המועצב היטב שיש לו ידית, אינו דורש הוראות הפעלה מסובכות ומידע מיותר, כך עיצוב נכון מוריד את הצורך במידע והסברים. |
| | | |
− | לשם דוגמה, היום צריכים הנוסעים מידע לגבי איזה אוטובוס מגיע לאן, היכן התחנות, ומה זמני הנסיעה שלו. בתחבורת מעברים חשיבות דבר זה יורדת. את שעות הנסיעה של אוטובוס שכונתי ואת מיקום התחנות שלו, יודעים תושבי השכונה. היות ויש יותר משתמשים בתחבורה ציבורית, יותר נוכחות של הולכי רגל ברחוב ויותר עירוב שימושי קרקע, קל לברר דבר זה גם אם לא גרים בשכונה. כאשר יוצאים מהשכונה אל עורק תחבורה ציבורי ראשי, אין צורך במידע רב לגבי תחנות או זמני נסיעה. העקרון של צמצום כמות הקווים בעורק תחבורה אומר שאין 10 תחנות בצומת אלא רק אחת ולפי כיוון הנסיעה אני יכול לדעת לאן ללכת. כמו כן, התכיפות הגבוהה של הקווים המרכזיים מייתרת את השאלה בעוד כמה זמן יגיע האוטובוס. | + | לשם דוגמה, היום צריכים הנוסעים מידע לגבי איזה אוטובוס מגיע לאן, היכן התחנות, ומה זמני הנסיעה שלו. בתחבורת מעברים חשיבות דבר זה יורדת. את שעות הנסיעה של אוטובוס שכונתי ואת מיקום התחנות שלו, יודעים תושבי השכונה. היות ויש יותר משתמשים בתחבורה ציבורית, יותר נוכחות של הולכי רגל ברחוב ויותר עירוב שימושי קרקע, קל לברר דבר זה גם אם לא גרים בשכונה. כאשר יוצאים מהשכונה אל עורק תחבורה ציבורי ראשי, אין צורך במידע רב לגבי תחנות או זמני נסיעה. העיקרון של צמצום כמות הקווים בעורק תחבורה אומר שאין 10 תחנות בצומת אלא רק אחת ולפי כיוון הנסיעה אני יכול לדעת לאן ללכת. כמו כן, התכיפות הגבוהה של הקווים המרכזיים מייתרת את השאלה בעוד כמה זמן יגיע האוטובוס. |
| | | |
| ===שקיפות ושיתוף הציבור=== | | ===שקיפות ושיתוף הציבור=== |