שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 127: שורה 127:  
הדבר גורם ל"חתונה קתולית" של תושבי הפרברים עם הרכב הפרטי - תלות ברכב הפרטי, קניית רכבים נוספים והגדלת כמות הנסיעות ברכב לעומת משפחות עירוניות. השימוש באופניים או בהליכה רגלית הוא נדיר וקשה בהרבה ביחס לעיר בגלל המרחקים הגדולים בין המקומות. בנוסף לעלויות הגבוהות שהפרברים משיתים על המשק בגלל נושא התחבורה, הם גורמים לבעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות רבות - החל מחיסול שטחי הטבע, עבור בבזבוז מהיר של קרקע וייקור הדיור, וכלה בייקור תשתיות נפרשות כמו חשמל, מים, ביוב ושיטור, ובשלל בעיות חברתיות כמו נוער משועמם וחסר ניידות, בידוד חברתי והומוגניות דמוגרפית.
 
הדבר גורם ל"חתונה קתולית" של תושבי הפרברים עם הרכב הפרטי - תלות ברכב הפרטי, קניית רכבים נוספים והגדלת כמות הנסיעות ברכב לעומת משפחות עירוניות. השימוש באופניים או בהליכה רגלית הוא נדיר וקשה בהרבה ביחס לעיר בגלל המרחקים הגדולים בין המקומות. בנוסף לעלויות הגבוהות שהפרברים משיתים על המשק בגלל נושא התחבורה, הם גורמים לבעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות רבות - החל מחיסול שטחי הטבע, עבור בבזבוז מהיר של קרקע וייקור הדיור, וכלה בייקור תשתיות נפרשות כמו חשמל, מים, ביוב ושיטור, ובשלל בעיות חברתיות כמו נוער משועמם וחסר ניידות, בידוד חברתי והומוגניות דמוגרפית.
   −
בד בבד, מתקיים "פרדוקס" שבו [[ישראל]], אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות]] במערב, בונה ישובים מאד בלתי צפופים. דבר זה מחריף את בעית הדיור על ידי חיסול מהיר של עתודות קרקע במרכז, ובד בבד מייקר את התחבורה. בבפאריס גרים 20 אנשים לדונם.  שתי הערים הצפופות בארץ הן בת ים (15 אנשים לדונם) ובני ברק (21 אנשים לדונם), אך בשאר הערים המצב שונה. בתל אביב גרים 8 אנשים לדונם ובירושלים 6.3 אנשים לדונם . בגוש דן, ושאר המרכזים העירוניים הצפיפות היא נמוכה בהרבה. לישראלים רבים נראית תל אביב "צפופה ומזוהמת" אולם האמת היא שהגורם העיקרי להרגשה זו הן המכוניות שתופסות שטח רב, הופכות את הרחוב לבלתי נעים, מסוכן, ו[[זיהום רעש|רועש]]. או כמו שניסח זאת ראש העיר של [[בוגוטה]] [[אנריקה פנלוסה]]:
+
בד בבד, מתקיים "פרדוקס" שבו [[ישראל]], אחת המדינות [[צפיפות אוכלוסין|הצפופות]] במערב, בונה ישובים מאד בלתי צפופים. דבר זה מחריף את בעיית הדיור על ידי חיסול מהיר של עתודות קרקע במרכז, ובד בבד מייקר את התחבורה. בפאריס גרים 20 אנשים לדונם.  שתי הערים הצפופות בארץ הן בת ים (15 אנשים לדונם) ובני ברק (21 אנשים לדונם), אך בשאר הערים המצב שונה. בתל אביב גרים 8 אנשים לדונם ובירושלים 6.3 אנשים לדונם. בגוש דן, ושאר המרכזים העירוניים הצפיפות היא נמוכה בהרבה. לישראלים רבים נראית תל אביב "צפופה ומזוהמת" אולם האמת היא שהגורם העיקרי להרגשה זו הן המכוניות שתופסות שטח רב, הופכות את הרחוב לבלתי נעים, מסוכן, ו[[זיהום רעש|רועש]]. או כמו שניסח זאת ראש העיר של [[בוגוטה]] [[אנריקה פנלוסה]]:
    
{{ציטוט| תוכן=מהות הקונפליקט היום, הוא אנשים ומכוניות.... עיר יכולה להיות ידידותית מאוד למכוניות או ידידותית מאוד לאנשים. אי אפשר לעשות את שני הדברים.}}
 
{{ציטוט| תוכן=מהות הקונפליקט היום, הוא אנשים ומכוניות.... עיר יכולה להיות ידידותית מאוד למכוניות או ידידותית מאוד לאנשים. אי אפשר לעשות את שני הדברים.}}
שורה 138: שורה 138:  
* הגדלת המפגשים המקריים בין אנשים במרחבים שונים - אחד הדברים שמאפשרים כלכלה עירוניות בריאה יותר על ידי הגדלת [[הון חברתי|ההון החברתי]].
 
* הגדלת המפגשים המקריים בין אנשים במרחבים שונים - אחד הדברים שמאפשרים כלכלה עירוניות בריאה יותר על ידי הגדלת [[הון חברתי|ההון החברתי]].
   −
עבודות של פרופסור יצחק בננסון ושל מתכנני ערים נוספים מצביעים על העלות הגבוהה של [[חניה]] פרטית "חינמית". הדבר נתמך על ידי זה שעיריות מחלקות תג חניה לתושב בהתאם לביקוש ולא לפי ההיצע.  כ-30% מהנסיעות בתל אביב הן של נוסעי רכב פרטי המחפשים חנייה. הבלוגר יואב לרמן מציין כי דבר זה דומה להקצאת לחם ברוסיה הקומוניסטית - המחיר הוא כביכול זול, אבל יש היצע מוגבל יחסית לביקוש. לכן ההקצעה של חניה היא על ידי השקעת זמן בהמתנה ב"תור". הקטנת האיזורים שבהם מותר לתושבי הרחוב לחנות, וכן מדיניות של ייקור החנייה באופן כללי וייקור תגי חניה לרכב שני יכולות לייקר את החניה מצד אחד, ולקרב אותה למחיר הראלי שלה מצד שני. הדבר יגרום הן להקטנת שימוש ברכב פרטי מצד אחד, ומצד שני תושבי הרחוב שכן יחליטו להשתמש ברכב פרטי יוכלו למצוא חניה בצורה מהירה.  
+
עבודות של פרופסור יצחק בננסון ושל מתכנני ערים נוספים מצביעים על העלות הגבוהה של [[חניה]] פרטית "חינמית". הדבר נתמך על ידי זה שעיריות מחלקות תג חניה לתושב בהתאם לביקוש ולא לפי ההיצע.  כ-30% מהנסיעות בתל אביב הן של נוסעי רכב פרטי המחפשים חנייה. הבלוגר יואב לרמן מציין כי דבר זה דומה להקצאת לחם ברוסיה הקומוניסטית - המחיר הוא כביכול זול, אבל יש היצע מוגבל יחסית לביקוש. לכן ההקצעה של חניה היא על ידי השקעת זמן בהמתנה ב"תור". הקטנת האיזורים שבהם מותר לתושבי הרחוב לחנות, וכן מדיניות של ייקור החנייה באופן כללי וייקור תגי חניה לרכב שני יכולות לייקר את החניה מצד אחד, ולקרב אותה למחיר הריאלי שלה מצד שני. הדבר יגרום הן להקטנת שימוש ברכב פרטי מצד אחד, ומצד שני תושבי הרחוב שכן יחליטו להשתמש ברכב פרטי יוכלו למצוא חניה בצורה מהירה.  
    
מחקרים של פרופסור יודן רופא על מרחבים ציבוריים "ירוקים" בישראל, מצביעים על עודף הקצאת שטחים אלה. השטחים גורמים לכך שגם במקומות עם בנייה גבוהה נשמרת צפיפות מגורים נמוכה דבר שמעודד שימוש ברכב פרטי. קשה להתנייד בשכונות אלה ברגל או ליישם בהן תחבורה ציבורית יעילה. אין בהן מספיק אנשים כדי לקיים מסחר. כמו כן רבים מהשטחים האלה הם נטושים ומחייבים תחזוקה יקרה. נוסף לשטחים הציבוריים הרשמיים, מוקף גם כל בית בגינה פרטית משלו. ההמלצות של רופא, של עמותת [[מרחב]] ושלנו היא לצמצם את השטחים הציבוריים המיותרים, ולתכנן יותר גינות פנימיות (בנייה מרקמית). מחקר של עמותת מרחב בשכונות הישנות של ערים ישראליות מצא כי יש מקום לבנייה של כ-500,000 דירות בשכונות אלה, בעלות בנייה ופיתוח נמוכה יותר יחסית לבנייה בשכונות חדשות או ביישובים חדשים.
 
מחקרים של פרופסור יודן רופא על מרחבים ציבוריים "ירוקים" בישראל, מצביעים על עודף הקצאת שטחים אלה. השטחים גורמים לכך שגם במקומות עם בנייה גבוהה נשמרת צפיפות מגורים נמוכה דבר שמעודד שימוש ברכב פרטי. קשה להתנייד בשכונות אלה ברגל או ליישם בהן תחבורה ציבורית יעילה. אין בהן מספיק אנשים כדי לקיים מסחר. כמו כן רבים מהשטחים האלה הם נטושים ומחייבים תחזוקה יקרה. נוסף לשטחים הציבוריים הרשמיים, מוקף גם כל בית בגינה פרטית משלו. ההמלצות של רופא, של עמותת [[מרחב]] ושלנו היא לצמצם את השטחים הציבוריים המיותרים, ולתכנן יותר גינות פנימיות (בנייה מרקמית). מחקר של עמותת מרחב בשכונות הישנות של ערים ישראליות מצא כי יש מקום לבנייה של כ-500,000 דירות בשכונות אלה, בעלות בנייה ופיתוח נמוכה יותר יחסית לבנייה בשכונות חדשות או ביישובים חדשים.
שורה 156: שורה 156:  
* משיכת אוכלוסיות חזקות יותר תזרים הכנסות אל התחבורה הציבורית ותאפשר לה לבצע השקעות ולשפר את השירות.  
 
* משיכת אוכלוסיות חזקות יותר תזרים הכנסות אל התחבורה הציבורית ותאפשר לה לבצע השקעות ולשפר את השירות.  
 
* פחות נוסעים ברכב הפרטי יגרום להקטנת השפעות חיצוניות הכרוכות בתחבורה פרטית ולכן ישפר את מצב כלל המשק.  
 
* פחות נוסעים ברכב הפרטי יגרום להקטנת השפעות חיצוניות הכרוכות בתחבורה פרטית ולכן ישפר את מצב כלל המשק.  
* הקטנת שימוש ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה יעילה פרושו גם חסכון בכסף ובזמן ניכר לנוסעים עצמם, ופרוש הדבר הגדלת הוצאות בתחומים אחרים, דבר שישפר אף הוא את הכלכלה המקומית.  
+
* הקטנת שימוש ברכב הפרטי ומעבר לתחבורה יעילה פירושו גם חסכון בכסף ובזמן ניכר לנוסעים עצמם, ופרוש הדבר הגדלת הוצאות בתחומים אחרים, דבר שישפר אף הוא את הכלכלה המקומית.  
* הגדלת חלקו של המעמד הבינוני בשימוש בתחבורה ציבורית פרושו הגדלת הלחץ הפוליטי על מקבלי החלטות לשיפור תחבורה זו.  
+
* הגדלת חלקו של המעמד הבינוני בשימוש בתחבורה ציבורית פירושו הגדלת הלחץ הפוליטי על מקבלי החלטות לשיפור תחבורה זו.  
    
===תחבורה ציבורית גם בסוף השבוע===
 
===תחבורה ציבורית גם בסוף השבוע===
שורה 194: שורה 194:  
===תמריצים כלכליים ומדדי איכות===
 
===תמריצים כלכליים ומדדי איכות===
   −
המצב כיום מלא עיוותים כלכליים. חברות אוטובוס שלא דווקא משתלם להם להגדיל את מספר הנוסעים בגלל סבסוד ממשלתי לקוי, חברות שמנסות לחסוך על ידי אוטובוסים דחוסים מידי . לפעמים אוטובוסים כלל אינם יוצאים. גם בהיקף גדול  יותר  של המדינה ומשתמשי הרכב הפרטי קיימים עיוותים מיסוי ותשלומים שגורמים לפרסים למי שפוגע וקנסות למי שנפגע.
+
המצב כיום מלא עיוותים כלכליים. חברות אוטובוס שלא דווקא משתלם להם להגדיל את מספר הנוסעים בגלל סבסוד ממשלתי לקוי, חברות שמנסות לחסוך על ידי אוטובוסים דחוסים מידי. לפעמים אוטובוסים כלל אינם יוצאים. גם בהיקף גדול  יותר  של המדינה ומשתמשי הרכב הפרטי קיימים עיוותים מיסוי ותשלומים שגורמים לפרסים למי שפוגע וקנסות למי שנפגע.
    
* מתן תמריץ לחברות התחבורה הציבורית להגדיל את כמות הנוסעים ולשפר את השירות -הפסקת מתן הסבסוד לחברות האוטובוסים, והעברת הסבסוד לנוסעים עצמם – כך שככל שיגדל מספר הנוסעים תשתפר הרווחיות של החברות.
 
* מתן תמריץ לחברות התחבורה הציבורית להגדיל את כמות הנוסעים ולשפר את השירות -הפסקת מתן הסבסוד לחברות האוטובוסים, והעברת הסבסוד לנוסעים עצמם – כך שככל שיגדל מספר הנוסעים תשתפר הרווחיות של החברות.
שורה 205: שורה 205:  
* מתן תמריצים לעיריות ומשרדי ממשלה לעודד עובדים כולל בכיריים להשתמש בתחבורה ציבורית
 
* מתן תמריצים לעיריות ומשרדי ממשלה לעודד עובדים כולל בכיריים להשתמש בתחבורה ציבורית
 
* קביעת יעדי איכות לנסיעה בקווי אוטובוס ובתחבורה ציבורית– כמו איחורים, עומס מרבי מותר, נסיעה בעמידה, בטיחות, מידע ברור, מצב התחנות ומידע בתחנות, שקיפות, שיתוף ציבור, נגישות לאוכלוסיות מוגבלות. יעדי האיכות יעודכנו על בסיס שנתי.
 
* קביעת יעדי איכות לנסיעה בקווי אוטובוס ובתחבורה ציבורית– כמו איחורים, עומס מרבי מותר, נסיעה בעמידה, בטיחות, מידע ברור, מצב התחנות ומידע בתחנות, שקיפות, שיתוף ציבור, נגישות לאוכלוסיות מוגבלות. יעדי האיכות יעודכנו על בסיס שנתי.
* קניסת חברות שלא עומדות ביעדי איכות  על פי שילוב של רגולציה וכן כתוצאה מתלונות משתמשים (לדוגמה אם יש יותר מX תלונות על קו מסוים בחודש(.
+
* קניסת חברות שלא עומדות ביעדי איכות  על פי שילוב של רגולציה וכן כתוצאה מתלונות משתמשים (לדוגמה אם יש יותר מ-X תלונות על קו מסוים בחודש(.
 
* סליקה משותפת לכל המפעילים. היום טוענים רב קו בחברה מסוימת ואי אפשר לנסוע איתו בחברה אחרת
 
* סליקה משותפת לכל המפעילים. היום טוענים רב קו בחברה מסוימת ואי אפשר לנסוע איתו בחברה אחרת
 
* כרטיס שעתי/יומי/שבועי/חודש
 
* כרטיס שעתי/יומי/שבועי/חודש
שורה 240: שורה 240:  
* הקמת וועדות בין משרדיות לקידום התחבורה הציבורית עם שקיפות ולוחות זמנים מחייבים.
 
* הקמת וועדות בין משרדיות לקידום התחבורה הציבורית עם שקיפות ולוחות זמנים מחייבים.
 
* יש לקיים הליכים שקופים בהם: הנתונים עליהם מתבססים מקבלי ההחלטות יהיו שקופים לציבור, יופעל מערך תלונות אחד שיטפל בכל התלונות ויפיק דוחות רבעוניים המפרטים ומפלחים את היקף התלונות; יופעל מערך מידע בתחנות ובאוטובוסים.
 
* יש לקיים הליכים שקופים בהם: הנתונים עליהם מתבססים מקבלי ההחלטות יהיו שקופים לציבור, יופעל מערך תלונות אחד שיטפל בכל התלונות ויפיק דוחות רבעוניים המפרטים ומפלחים את היקף התלונות; יופעל מערך מידע בתחנות ובאוטובוסים.
* יש לאחד את הטיפול בסוגיית התחבורה הציבורית תחת רשות מטרופולינית אחת. במקרה של תכתובת בין גורמי תחבורה שונים, אודות בעיות תאום, יש לפרסם את הדבר לציבור באינטרנט כדי לאפשר ביקורת ציבורית .
+
* יש לאחד את הטיפול בסוגיית התחבורה הציבורית תחת רשות מטרופולינית אחת. במקרה של תכתובת בין גורמי תחבורה שונים, אודות בעיות תאום, יש לפרסם את הדבר לציבור באינטרנט כדי לאפשר ביקורת ציבורית.
    
===צעדים נוספים===
 
===צעדים נוספים===

תפריט ניווט