שורה 47: |
שורה 47: |
| תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל , הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים. | | תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל , הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים. |
| | | |
− | ==רגולציה פטנטים ולובי פוליטי== | + | ==רגולציה, פטנטים ולובי פוליטי== |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[רגולציה]], [[מונופול]], [[לובי פוליטי]], [[לובי בישראל]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[רגולציה]], [[מונופול]], [[לובי פוליטי]], [[לובי בישראל]]}} |
| עד המאה ה-19 רופאים ורוקחים מקומיים היו מפיקים תרופות על סמך מרשמים עממיים, או מרשמים סודיים שעברו בין אנשי מקצוע או במסגרת המשפחה. מצב זה מנע [[ידע משותף]] והיה מבוסס על ניסוי ותהיה. כמו כן לפני גילוי החיידקים והווירוסים הסיבות לרבות מהמחלות לא היו ידועות ויכולת הטיפול של הרופאים היתה מוגבלת מאד. מצב זה גרר תופעה של "רופאי נחשים" שחילקו תרופות פלא לחולים נואשים. במקרים רבים תרופות אלה החמירו את מצב החולה או במקרה פחות חמור הן לא הועילו . | | עד המאה ה-19 רופאים ורוקחים מקומיים היו מפיקים תרופות על סמך מרשמים עממיים, או מרשמים סודיים שעברו בין אנשי מקצוע או במסגרת המשפחה. מצב זה מנע [[ידע משותף]] והיה מבוסס על ניסוי ותהיה. כמו כן לפני גילוי החיידקים והווירוסים הסיבות לרבות מהמחלות לא היו ידועות ויכולת הטיפול של הרופאים היתה מוגבלת מאד. מצב זה גרר תופעה של "רופאי נחשים" שחילקו תרופות פלא לחולים נואשים. במקרים רבים תרופות אלה החמירו את מצב החולה או במקרה פחות חמור הן לא הועילו . |
שורה 55: |
שורה 55: |
| בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא). | | בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא). |
| | | |
− | בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות עקב בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה –FDA שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד). | + | בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה –FDA, שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד). |
| | | |
− | בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטנים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכים את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטיה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] | + | בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטנים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטיה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] |
| | | |
− | בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm] | + | בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית "עובדה" על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" [[לובי פוליטי בישראל|ללוביסטים צעירים]]. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm] |
| | | |
| ==ביקורת על תעשיית התרופות== | | ==ביקורת על תעשיית התרופות== |