שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''תעשיית התרופות''' (Pharmaceutical industry) או '''עסקי התרופות''' או "חברות הפרמה" מורכבת מ[[תאגיד|התאגידים]] שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב גם מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות [[פטנט]]. תחום ייצור התרופות עבר מהפכה במהלך המאה ה-19 וה-20 מרקיחת תרופות פרטיות על ידי רוקחים מקומיים לתרופות בייצור המוני של חברות ענק תחת פיקוח ממשלתי הדוק. ההתקדמות במחקר בתחום (לצד פיתוחים בתחום הרפואה, ההיגיינה והבטיחות) היא אחת הסיבות המרכזיות לעליית תוחלת החיים במדינות המערביות ובכלל מדינות העולם. | + | '''תעשיית התרופות''' (Pharmaceutical industry) או '''עסקי התרופות''' או "חברות הפארמה" מורכבת מ[[תאגיד|התאגידים]] שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב גם מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות [[פטנט]]. תחום ייצור התרופות עבר מהפכה במהלך המאה ה-19 וה-20 מרקיחת תרופות פרטיות על ידי רוקחים מקומיים לתרופות בייצור המוני של חברות ענק תחת פיקוח ממשלתי הדוק. ההתקדמות במחקר בתחום (לצד פיתוחים בתחום הרפואה, ההיגיינה והבטיחות) היא אחת הסיבות המרכזיות לעליית תוחלת החיים במדינות המערביות ובכלל מדינות העולם. |
| | | |
| חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של [[רפואה ציבורית]]. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות (בעיקר בתחום הפסיכיאטרי), בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינת תרופות, אישור ושיווק של התרופות ועוד. | | חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של [[רפואה ציבורית]]. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות (בעיקר בתחום הפסיכיאטרי), בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינת תרופות, אישור ושיווק של התרופות ועוד. |
שורה 29: |
שורה 29: |
| קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]]. | | קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]]. |
| | | |
− | * '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות. ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להמנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ואו סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות. | + | * '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות. ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ואו סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות. |
| | | |
− | * '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב אכסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה , למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (המנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי יגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה. | + | * '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי יגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה. |
| | | |
| * '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות. | | * '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות. |
| | | |
− | *'''כשל רציונליות של החולה ובני משפחתו'''. החולה סובל ועשוי להמצא במצוקה עקב פחד , כאב או מצב נפשי בעייתי אחר שנובע ישירות מהמחלה או עקב [[מתח נפשי]] הנגרם עקב התמודדות מולה. משפחת החולה נמצאת גם היא בלחץ ולעיתים קרובות תהיה מוכנה לנקוט בכל אמצעי כדי להציל אותו ממוות או למנוע כאב מיותר. במצב זה אנשים מוכנים לקנות תרופות וטיפולים שהיו מסרבים להם במצב אובייקטיבי יותר. אנשים מוכנים לשלם מחיר מופקע או להתלות בתקווה קלושה ככל שתהה. גופי מקצוע שבוחנים את יעילות התרופה רואים לעיתים תשלום דומה של חולים על שתי תרופות שאחת מאריכה את החיים בשנים ושנייה מאריכה את החיים בימים או שבועות. אנשים מתפתים גם לעבור טיפולים שלא הוכחו מבחינה מדעית (כמו הומואפתיה) או שהוכחו כלא מועילים כלל. דברים אלה מעידים על [[רציונליות חסומה]]. הבעיות האלה מעודדים גם הם שיווק של תרופות וצריכה שלהן גם כאשר הן לא מועילות לחולה. | + | *'''כשל רציונליות של החולה ובני משפחתו'''. החולה סובל ועשוי להימצא במצוקה עקב פחד, כאב או מצב נפשי בעייתי אחר שנובע ישירות מהמחלה או עקב [[מתח נפשי]] הנגרם עקב התמודדות מולה. משפחת החולה נמצאת גם היא בלחץ ולעיתים קרובות תהיה מוכנה לנקוט בכל אמצעי כדי להציל אותו ממוות או למנוע כאב מיותר. במצב זה אנשים מוכנים לקנות תרופות וטיפולים שהיו מסרבים להם במצב אובייקטיבי יותר. אנשים מוכנים לשלם מחיר מופקע או להיתלות בתקווה קלושה ככל שתהה. גופי מקצוע שבוחנים את יעילות התרופה רואים לעיתים תשלום דומה של חולים על שתי תרופות שאחת מאריכה את החיים בשנים ושנייה מאריכה את החיים בימים או שבועות. אנשים מתפתים גם לעבור טיפולים שלא הוכחו מבחינה מדעית (כמו הומאופתיה) או שהוכחו כלא מועילים כלל. דברים אלה מעידים על [[רציונליות חסומה]]. הבעיות האלה מעודדים גם הם שיווק של תרופות וצריכה שלהן גם כאשר הן לא מועילות לחולה. |
| | | |
− | * '''כשל שוק של התמכרות'''. במודל הכללי של [[שוק משוכלל]] מניחים כי הקונה יודע את כל המידע הרלוונטי לגבי המוצר וכי העדפות שלו לא משתנות בגלל צריכת המוצר – כלומר העדפות של הקונה הן אקוסגניות למודל ונתונות כביכול מראש בזמן הלידה שלו. במוצרים כמו סמים או תרופות המוכר יכול לספק לקונה את המוצר בצורה סמויה (לדוגמה סמים בתוך עוגיות) או לספק לו את המוצר בחינם בהתחלה מתוך ידיעה שבהמשך הצרכן יתמכר למוצר ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבורו. בעיית התמכרות לתרופות קיימת לדוגמה בתחום של משככי כאבים שונים. | + | * '''כשל שוק של התמכרות'''. במודל הכללי של [[שוק משוכלל]] מניחים כי הקונה יודע את כל המידע הרלוונטי לגבי המוצר וכי העדפות שלו לא משתנות בגלל צריכת המוצר – כלומר העדפות של הקונה הן אקסוגניות למודל ונתונות כביכול מראש בזמן הלידה שלו. במוצרים כמו סמים או תרופות המוכר יכול לספק לקונה את המוצר בצורה סמויה (לדוגמה סמים בתוך עוגיות) או לספק לו את המוצר בחינם בהתחלה מתוך ידיעה שבהמשך הצרכן יתמכר למוצר ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבורו. בעיית התמכרות לתרופות קיימת לדוגמה בתחום של משככי כאבים שונים. |
| | | |
− | * '''קיום של מוצר ציבורי בפיתוח, ברגולציה ובקנייה של תרופות''' בעוד שכל תרופה בפני עצמה היא [[מוצר פרטי]] יש היבטים רבים בתחום המחקר, המידע, הפיקוח והסבסוד של התרופות שהם [[מוצר ציבורי]] - אדם יכול להנות מהיבטים אלה גם אם הוא עצמו לא משלם על קיומם, והנאה של אדם אחד מההיבט הזה לא מונעת מאנשים אחרים להנות מאותו היבט. המידע על מנגנון התפתחות המחלה ומחקר בסיסי ביולוגי ורפואי, מחקר יישומי של פיתוח התרופה, מנגנון פעילות התרופה, בטיחות החומר הפעיל והתרופה עצמה, פיקוח על בטיחות ויעילות התרופות, מתן התרופה בצורה מקצועית (המנעות ממתן יתר שלה במקרה שהיא מיותר, המנעות ממינון יתר), התוויה ברורה על סכנות ותופעות לוואי, הקיום מוסדות מחקר וירחונים מקצועיים אובייקטיבים, קיום בתי משפט אובייקטיבים, תקשורת אובייקטיבית. להמחשה - אם מחקר מגלה את דרך הטיפול באולקוס מי שנהנה מכך הם אנשים שונים גם אם הם לא שילמו על קיום המחקר וכן הנאה של אדם אחד לא גורעת מהנאה של אדם אחר שכן מדובר במידע. חלק מהתרופות נרכש כיום על ידי בתי חולים (לדוגמה חומרי הרדמה לניתוח) ולגבי חלק ניכר מהתרופות קיים סיוע של המדינה במימון תרופות לחולים - סל התרופות. הקצאה של סל התרופות על בסיס שיקולים מקצועיים (לדוגמה הקלה של [[נטל תחלואה]] או שיפור תוחלת החיים) במקום אינטרסים פרטיים (לדוגמה מתן טובות הנאה על ידי חברות תרופות) היא גם מוצר ציבורי. במוצר ציבורי קיימת בעיה כללית שקשה לספק כמות מספקת ממנו על ידי פתרונות שוק, ופתרונות מבוססי מדינה סובלים גם הם מכך שכמות הנהנים מקיום תקין של המוצר הציבורי היא גדולה ומפוזרת בעוד אלו שנהנים מהתנהלות לא טובה של מוצר ציבורי הם בדרך כלל מעט אנשים מאורגנים, שיכולים לשתף פעולה בינהם והם מודעים לרווחים שהם יכולים להרוויח מכך. | + | * '''קיום של מוצר ציבורי בפיתוח, ברגולציה ובקנייה של תרופות''' בעוד שכל תרופה בפני עצמה היא [[מוצר פרטי]] יש היבטים רבים בתחום המחקר, המידע, הפיקוח והסבסוד של התרופות שהם [[מוצר ציבורי]] - אדם יכול להנות מהיבטים אלה גם אם הוא עצמו לא משלם על קיומם, והנאה של אדם אחד מההיבט הזה לא מונעת מאנשים אחרים להנות מאותו היבט. המידע על מנגנון התפתחות המחלה ומחקר בסיסי ביולוגי ורפואי, מחקר יישומי של פיתוח התרופה, מנגנון פעילות התרופה, בטיחות החומר הפעיל והתרופה עצמה, פיקוח על בטיחות ויעילות התרופות, מתן התרופה בצורה מקצועית (הימנעות ממתן יתר שלה במקרה שהיא מיותר, הימנעות ממינון יתר), התוויה ברורה על סכנות ותופעות לוואי, הקיום מוסדות מחקר וירחונים מקצועיים אובייקטיביים, קיום בתי משפט אובייקטיביים, תקשורת אובייקטיבית. להמחשה - אם מחקר מגלה את דרך הטיפול באולקוס מי שנהנה מכך הם אנשים שונים גם אם הם לא שילמו על קיום המחקר וכן הנאה של אדם אחד לא גורעת מהנאה של אדם אחר שכן מדובר במידע. חלק מהתרופות נרכש כיום על ידי בתי חולים (לדוגמה חומרי הרדמה לניתוח) ולגבי חלק ניכר מהתרופות קיים סיוע של המדינה במימון תרופות לחולים - סל התרופות. הקצאה של סל התרופות על בסיס שיקולים מקצועיים (לדוגמה הקלה של [[נטל תחלואה]] או שיפור תוחלת החיים) במקום אינטרסים פרטיים (לדוגמה מתן טובות הנאה על ידי חברות תרופות) היא גם מוצר ציבורי. במוצר ציבורי קיימת בעיה כללית שקשה לספק כמות מספקת ממנו על ידי פתרונות שוק, ופתרונות מבוססי מדינה סובלים גם הם מכך שכמות הנהנים מקיום תקין של המוצר הציבורי היא גדולה ומפוזרת בעוד אלו שנהנים מהתנהלות לא טובה של מוצר ציבורי הם בדרך כלל מעט אנשים מאורגנים, שיכולים לשתף פעולה בינהם והם מודעים לרווחים שהם יכולים להרוויח מכך. |
| | | |
− | * '''יתרונות לגודל ודחיקת מתחרים קטנים''' אם אין רגולציה, הקושי של הקונה לדעת את בטיחות ויעילות התרופה יוצר יתרון לגודל – שכן חולה יכול לנסות להתבסס על המוניטין של החברה כדי לנסות להימנע ממוכרים שרלטנים. אם יש רגולציה נוצר יתרון לגודל בשל העלות הגבוהה של ביצוע הבדיקות המחמירות וכן עקב קיום של פטנט המעניק מונופול. יתרון לגודל נוסף נוצר עקב ביטוח נגד תביעות – למרות כל הניסיונות השונים יש מקרים של טעויות וחולים עלולים להיפגע מתרופות. תביעות כאלה יכולים למוטט חברה ללא ביטוח או חברה קטנה יותר. חברות גדולות יכולות לממן מחלקות העוסקות בייעוץ משפטי (נגד תביעות, במטרה להעריך פטנטים וכו'), מחלקות העוסקות בשיווק תרופות (לרופאים , לציבור), לובי פוליטי (לדוגמה להפוך חיסון לחובה, לכלול את התרופה בסל התרופות), ומחלקות מחר ופיתוח (לדוגמה להבין כיצד לנצל תרופה קיימת כדי לפתח טיפולים במחלות נוספות) - כל אלה מעניקות יתרונות לגודל מול חברות קטנות יותר. | + | * '''יתרונות לגודל ודחיקת מתחרים קטנים''' אם אין רגולציה, הקושי של הקונה לדעת את בטיחות ויעילות התרופה יוצר יתרון לגודל – שכן חולה יכול לנסות להתבסס על המוניטין של החברה כדי לנסות להימנע ממוכרים שרלטנים. אם יש רגולציה נוצר יתרון לגודל בשל העלות הגבוהה של ביצוע הבדיקות המחמירות וכן עקב קיום של פטנט המעניק מונופול. יתרון לגודל נוסף נוצר עקב ביטוח נגד תביעות – למרות כל הניסיונות השונים יש מקרים של טעויות וחולים עלולים להיפגע מתרופות. תביעות כאלה יכולים למוטט חברה ללא ביטוח או חברה קטנה יותר. חברות גדולות יכולות לממן מחלקות העוסקות בייעוץ משפטי (נגד תביעות, במטרה להעריך פטנטים וכו'), מחלקות העוסקות בשיווק תרופות (לרופאים, לציבור), לובי פוליטי (לדוגמה להפוך חיסון לחובה, לכלול את התרופה בסל התרופות), ומחלקות מחר ופיתוח (לדוגמה להבין כיצד לנצל תרופה קיימת כדי לפתח טיפולים במחלות נוספות) - כל אלה מעניקות יתרונות לגודל מול חברות קטנות יותר. |
| | | |
− | * ''' שוק אוליגופלי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]] ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדגומה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיוווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים. | + | * ''' שוק אוליגופולי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]] ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדגומה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים. |
| | | |
− | תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל , הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים. | + | תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל, הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים. |
| | | |
| ==רגולציה, פטנטים ולובי פוליטי== | | ==רגולציה, פטנטים ולובי פוליטי== |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[רגולציה]], [[מונופול]], [[לובי פוליטי]], [[לובי בישראל]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[רגולציה]], [[מונופול]], [[לובי פוליטי]], [[לובי בישראל]]}} |
− | עד המאה ה-19 רופאים ורוקחים מקומיים היו מפיקים תרופות על סמך מרשמים עממיים, או מרשמים סודיים שעברו בין אנשי מקצוע או במסגרת המשפחה. מצב זה מנע [[ידע משותף]] והיה מבוסס על ניסוי ותהיה. כמו כן לפני גילוי החיידקים והווירוסים הסיבות לרבות מהמחלות לא היו ידועות ויכולת הטיפול של הרופאים היתה מוגבלת מאד. מצב זה גרר תופעה של "רופאי נחשים" שחילקו תרופות פלא לחולים נואשים. במקרים רבים תרופות אלה החמירו את מצב החולה או במקרה פחות חמור הן לא הועילו . | + | עד המאה ה-19 רופאים ורוקחים מקומיים היו מפיקים תרופות על סמך מרשמים עממיים, או מרשמים סודיים שעברו בין אנשי מקצוע או במסגרת המשפחה. מצב זה מנע [[ידע משותף]] והיה מבוסס על ניסוי ותהיה. כמו כן לפני גילוי החיידקים והווירוסים הסיבות לרבות מהמחלות לא היו ידועות ויכולת הטיפול של הרופאים היתה מוגבלת מאד. מצב זה גרר תופעה של "רופאי נחשים" שחילקו תרופות פלא לחולים נואשים. במקרים רבים תרופות אלה החמירו את מצב החולה או במקרה פחות חמור הן לא הועילו. |
| | | |
| עם התפתחות מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל המחקר המסודר על יעילות של טיפולים רפואיים בכלל וכן של יעילות ובטיחות של תרופות. תחום ייצור התרופות עבר מסחור ועבר לשיטות של ייצור המוני. פיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה שיפר את יכולת הטיפול של רופאים לגבי מחלות מדבקות רבות. | | עם התפתחות מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל המחקר המסודר על יעילות של טיפולים רפואיים בכלל וכן של יעילות ובטיחות של תרופות. תחום ייצור התרופות עבר מסחור ועבר לשיטות של ייצור המוני. פיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה שיפר את יכולת הטיפול של רופאים לגבי מחלות מדבקות רבות. |
| | | |
− | בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא). | + | בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא). |
| | | |
− | בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה –FDA, שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד). | + | בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד). |
| | | |
− | בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטנים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטיה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] | + | בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטיה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] |
| | | |
| בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית "עובדה" על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" [[לובי פוליטי בישראל|ללוביסטים צעירים]]. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm] | | בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית "עובדה" על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" [[לובי פוליטי בישראל|ללוביסטים צעירים]]. בקורס פרטו הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm] |
שורה 65: |
שורה 65: |
| גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים על פני זמן רב במקום ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ובמתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד. | | גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים על פני זמן רב במקום ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ובמתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד. |
| | | |
− | ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומיאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם. | + | ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם. |
| | | |
| דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] נמצאות בתחום של [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]] תזונה לא בריאה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון]] תורם לסרטן, ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים. | | דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] נמצאות בתחום של [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]] תזונה לא בריאה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון]] תורם לסרטן, ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים. |
| | | |
− | ===המנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים=== | + | ===הימנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים=== |
− | פעמים רבות רופאים נמנענים מאיזכור של אפשרויות טיפול קלות ופחות דרסטיות יחסית לתרופות או לטיפולים יקרים אחרים. הדבר נובע בגלל שילוב של סיבות כמו חוסר ידיעה, מחסור במחקרים מסודרים על טיפולים אלה, ובגלל אינטרסים של רופאים לעבוד עם חברות תרופות. | + | פעמים רבות רופאים נמנעים מאיזכור של אפשרויות טיפול קלות ופחות דרסטיות יחסית לתרופות או לטיפולים יקרים אחרים. הדבר נובע בגלל שילוב של סיבות כמו חוסר ידיעה, מחסור במחקרים מסודרים על טיפולים אלה, ובגלל אינטרסים של רופאים לעבוד עם חברות תרופות. |
| | | |
| לשם דוגמה, להפרעות קשב וריכוז ניתן לטפל על ידי תוכנות מחשב, על ידי תוספי מזון של אומגה 3, תרופות טבעיות ועוד, אך רופאים רבים נמנעים מלהמליץ על טיפולים אלה וממליצים בקלות על מתן ריטלין. במקרים של כאבי ראש, או כאבים אחרים, רופאים יכולים להמליץ על כדורים נגד כאבים, במקום לנסות להבין את המקור לכאבים, דבר שיכול לנבוע מחוסר שינה, ממתח, תזונה לא מאוזנת ועוד. | | לשם דוגמה, להפרעות קשב וריכוז ניתן לטפל על ידי תוכנות מחשב, על ידי תוספי מזון של אומגה 3, תרופות טבעיות ועוד, אך רופאים רבים נמנעים מלהמליץ על טיפולים אלה וממליצים בקלות על מתן ריטלין. במקרים של כאבי ראש, או כאבים אחרים, רופאים יכולים להמליץ על כדורים נגד כאבים, במקום לנסות להבין את המקור לכאבים, דבר שיכול לנבוע מחוסר שינה, ממתח, תזונה לא מאוזנת ועוד. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| דו"ח משנת 20121 של [[איגוד המדענים המודאגים]], ארגון של מדענים מובילים הפועלים יחד עם פעילי סביבה, תעד עשרות מקרים שבהם תאגידים מסחריים הטו מחקרים על ידי איומים על מדענים ועל גופי תקשורת, כתיבת מחקרים על ידי חברות יחסי ציבור עבור מדענים והצגת המחקר כמחקר עצמאי, השפעות על מדענים בוועדות ממשלתיות ועוד. האיגוד מציין כי זו מגמה מתגברת של השתלטות תאגידים על המחקר המדעי. אחד המקומות המרכזיים במגמה זו, מלבד [[תעשיית הטבק]], הם תאגידי תרופות גדולים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html] | | דו"ח משנת 20121 של [[איגוד המדענים המודאגים]], ארגון של מדענים מובילים הפועלים יחד עם פעילי סביבה, תעד עשרות מקרים שבהם תאגידים מסחריים הטו מחקרים על ידי איומים על מדענים ועל גופי תקשורת, כתיבת מחקרים על ידי חברות יחסי ציבור עבור מדענים והצגת המחקר כמחקר עצמאי, השפעות על מדענים בוועדות ממשלתיות ועוד. האיגוד מציין כי זו מגמה מתגברת של השתלטות תאגידים על המחקר המדעי. אחד המקומות המרכזיים במגמה זו, מלבד [[תעשיית הטבק]], הם תאגידי תרופות גדולים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html] |
| | | |
− | לדוגמה ה־FDA כינס בדצמבר 2011 ועדה מקצועית כדי להחליט אם לשלול מיצרנית התרופות [[באייר]] את האישור להפצת הגלולה למניעת היריון YAZ. שכן התרופה קושרה לאלפי מקרים של התפרצות קרישי דם שגרמו למוות או עיוורון. פאנל המומחים החליט, ברוב של 15 מול 11, לאשר את המשך שיווק התרופה. כעבור חודש חשפו העיתונים "וול-סטריט ג'ורנל" ו"וושינגטון מאנת'לי" שלפחות ארבעה מחברי הוועדה היו בקשרים עסקיים עם באייר[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html] | + | לדוגמה ה-FDA כינס בדצמבר 2011 ועדה מקצועית כדי להחליט אם לשלול מיצרנית התרופות [[באייר]] את האישור להפצת הגלולה למניעת היריון YAZ. שכן התרופה קושרה לאלפי מקרים של התפרצות קרישי דם שגרמו למוות או עיוורון. פאנל המומחים החליט, ברוב של 15 מול 11, לאשר את המשך שיווק התרופה. כעבור חודש חשפו העיתונים "וול-סטריט ג'ורנל" ו"וושינגטון מאנת'לי" שלפחות ארבעה מחברי הוועדה היו בקשרים עסקיים עם באייר[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html] |
| | | |
| בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. | | בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. |
− | * "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה ויוקס עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ" , תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref> | + | * "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" הודה בחודש אוקטובר 2006 כי מחקר שפירסם בשנת 2000, אשר בדק האם התרופה ויוקס עדיפה על פני מוצרים מתחרים, "שופץ", תוך השמטה מכוונת של מקרי התקף לב בקרב מטופלים בוויוקס.<ref name="themarker2006">[http://www.themarker.com/wallstreet/1.342913 שפני ניסוי אנושיים: מיקור חוץ של שירותי ניסוי בתרופות להודו צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד דולר עד סוף העשור] נמרוד הלפרן, דה-מרקר, 01.03.2006</ref> |
| * מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/> | | * מאמר שפורסם בשנת 2001 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קידני דזיסס", המליץ על שימוש בגירסה סינתטית של הויטמין D. מחבר המאמר קיבל עבור כתיבתו תשלום מ[[חברת יחסי ציבור]] של אבוט לבורטוריס, אשר מייצרת גירסה סינתטית של ויטמין D.<ref name="themarker2006"/> |
| * מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמיתקליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/> | | * מאמר חיובי על משכך הכאבים פרסטמול של גלקסו סמיתקליין פורסם בעיתון המדעי "בריטיש מדיקל ג'ורנל", מבלי לציין שהמחברת קיבלה כסף מהחברה<ref name="themarker2006"/> |
שורה 162: |
שורה 162: |
| * [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "האונקולוגיה נפגשים בעיקר בכנסים שממומנים על ידי תעשיית התרופות"] רוני לינדר-גנץ, 04.03.2016 | | * [http://www.themarker.com/markerweek/1.2872006 "האונקולוגיה נפגשים בעיקר בכנסים שממומנים על ידי תעשיית התרופות"] רוני לינדר-גנץ, 04.03.2016 |
| * [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת] על הסרט התעודי "איך משווקים מחלות?" (Branding Illness) ביס דוקו. 18.07.2011 | | * [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413 איך מרוויחים? ממציאים מחלה שלא קיימת] על הסרט התעודי "איך משווקים מחלות?" (Branding Illness) ביס דוקו. 18.07.2011 |
− | * [http://www.youtube.com/watch?v=XjbGz3Hwr_Y ד"ר שולמית לוריא מזהירה מ ריטלין להפרעות קשב וריכוז] סרטון ביוטיוב נגד ריטלין ובעד תרופה ללא מרשם, קור ולול | + | * [http://www.youtube.com/watch?v=XjbGz3Hwr_Y ד"ר שולמית לוריא מזהירה מריטלין להפרעות קשב וריכוז] סרטון ביוטיוב נגד ריטלין ובעד תרופה ללא מרשם, קור ולול |
− | * [http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY&feature=player_embedded רווח קטלני] תוכנית טלוויזיה וראיונות עם עשרות מומחים בתחומי הפסיכולוגיה , הפסיכיאטריה, אנשי משפט ועוד שטוענים להתנהלות לקויה, אבחון יתר והחדרת תרופות מיותרות בשיתוף פעולה בין תעשיית התרופות והממסד הפסיכיאטרי. | + | * [http://www.youtube.com/watch?v=sU3NZkqmvpY&feature=player_embedded רווח קטלני] תוכנית טלוויזיה וראיונות עם עשרות מומחים בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, אנשי משפט ועוד שטוענים להתנהלות לקויה, אבחון יתר והחדרת תרופות מיותרות בשיתוף פעולה בין תעשיית התרופות והממסד הפסיכיאטרי. |
| * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2708414 השיווק האגרסיבי של חברות התרופות: הפחדה, הטיה ופברוק נתונים] עידו אפרתי, הארץ, 17.08.2015 | | * [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.2708414 השיווק האגרסיבי של חברות התרופות: הפחדה, הטיה ופברוק נתונים] עידו אפרתי, הארץ, 17.08.2015 |
| | | |