שינויים

'''הגבלים עסקיים''' (Restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שנגרמות עקב פעילות של עסקים. בישראל, "הגבל עסקי" מתייחס למקרים של - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקטין את כמות המתחרים בשוק).  

'''הגבלים עסקיים''' (Restraint of trade) הן הגבלות או פגיעה ב[[תחרות חופשית]] שנגרמות עקב פעילות של עסקים. בישראל, "הגבל עסקי" מתייחס למקרים של - הסדר כובל ([[קרטל]]), [[מונופול|מונופולין]] או [[מיזוג חברות]] (שמקטין את כמות המתחרים בשוק).[http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm] מתחילת המאה ה-20 קיימים במדינות רבות '''דיני הגבלים עסקיים''' - חוקים לצמצום ואו פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין [[ריכוזיות כלכלית]].[http://www.antitrust.gov.il/about/about1.aspx] חוקים אלה יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים תחרות כלכלית היא דבר רצוי מבחינת [[רווחה חברתית]], ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע [[רגולציה]] עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988  לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959.  

מתחילת המאה ה-20 קיימים במדינות רבות חוקים לעידוד תחרות והפחתת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות הכלכלית]]. חוקים אלה יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים תחרות כלכלית היא דבר רצוי, ופועלים לשם ביטול או [[רגולציה]] של הגבלים עסקיים וכן הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה הענף Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי רשות ההגבלים העסקיים, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988  לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959.  

הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בכמות המתחרים בשוק וברמת התאום בינהם מול הצרכנים, אבל ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל. למרות הנסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון שלטון]] [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהביטים של [[מיקרו-כלכלה]] ובעיקר בנושאים של כמות המתחרים בשוק וברמת התאום בינהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל. למרות הנסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון שלטון]] [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]),  ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.  

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]),  ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.  

==הגבלים עסקיים בישראל==

==דיני הגבלים עסקיים בישראל==

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים''''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

דיני ההגבלים העסקיים בישראל הם תחום שקיים בעיקרו משנות ה-90 והוא מתפתח עם השנים. התחום מושפע רבות מהחקיקה והפסיקה בארצות הברית ובאירופה. חוק הגבלים עסקיים היה קיים משנת 1959 אך הוא היה חלש בהרבה יחסית לחוק הקיים. החוק עבר שינויים משמעותיים בשנת 1988 והוכנסו בו שינויים בדבר מיזוגים. מתוקף סעיף 41א לחוק הוקמה בשנת 1994 '''רשות ההגבלים העסקיים''', שהיא הגוף העיקרי המפקח על התחרות בישראל. בראש הרשות עומד '''הממונה על ההגבלים העסקיים'''. במקביל, מתוקף סעיף 32 לחוק, קם בית הדין להגבלים עסקיים. בשנת 1996 הוכנסו אלמנטים של ניצול לרעה מעמד של מונופולים. בשנת 2000 נחקק כי הממונה רשאי לתת פטור סוג (מתן פטור לסוג שלם של הסדרים ולא רק פטור אינדיבידואלי למבקש). במרץ 2001 נקבעו פטורי הסוג הראשונים. [http://www.ralc.co.il/presentation/hegbelim2.htm]  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].  

למרות החוק הקיים במשך שנים ארוכות נמענו ממונים על הגבלים עסקיים מעימות ישיר עם מונופולים בישראל כך שבענפים רבים קיימת ריכוזיות משמעותית - לדוגמה בתחומי [[בנקאות בישראל]], [[ביטוח בישראל]], [[מזון בישראל]] ועוד יש [[תחרות בין מעטים]]. חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול לדוגמה [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992 - 1996) ו[[רונית קן]] (2005 - 2011) עברו לאחר מכן לעבוד עבור [[גז טבעי בישראל|חברות גז טבעי]], דבר שנחשב כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]] ובהקשר רחב יותר חלק מתופעת [[דלת מסתובבת|הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון שלטון]].