שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,612 בתים ,  13:38, 22 במרץ 2016
שורה 79: שורה 79:     
===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===
 
===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===
בסקר הנשפשי העולמי נמצא כי יש דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25 ולהפרעה נפשית כלשהיא אחרת פי 10 . נמצא חיזוק מסויים גם לצריכת יתר של אלכוהול, וגידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה)<ref name="levinson2012"/>   
+
בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25 ולהפרעה נפשית כלשהיא אחרת פי 10. נמצא חיזוק מסויים גם ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]], וגידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה)<ref name="levinson2012"/>   
    
===נכות ומוגבלות===
 
===נכות ומוגבלות===
הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>. לנכות יש השפעות כלכליות בריאותות וחברתיות רבות כגון קשיי תעסוקה, הגברת ה[[עוני]], הגברת תחלואה ב[[סוכרת]], מחלות לב ועוד.  
+
הדיכאון הקליני מהווה גורם ראשוני ל[[נכות]] בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], התחזית היא שעד שנת [[2020]] הדיכאון יהפך לסיבה השנייה בעולם לנכות, אחרי [[מחלת לב|מחלות הלב]] <ref>Murray, C.J.L., Lopez, A.D. (1997). "Alternative projections of mortality and disability by cause 1990-2020: Global Burden of Disease Study". Lancet 349: 1498�1504.</ref>. לנכות יש השפעות כלכליות בריאותות וחברתיות רבות כגון קשיי תעסוקה, הגברת ה[[עוני]], הגברת תחלואה ב[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ועוד.  
    
הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המוודחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>
 
הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המוודחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>
שורה 89: שורה 89:  
16% מהישראלים שהעידו כי חשו בדיכאון, הפסידו בשל כך 2.84 ימי עבודה בשנה. ולמשק כולו, הדיכאון גורם לאיבוד של 170 אלף ימי עבודה בשנה. על פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עלות אובדן יום עבודה למשק הישראלי עומדת על כ-593 ש"ח. לפיכך דיכאון גורם למשק הישראלי הפסדים של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
 
16% מהישראלים שהעידו כי חשו בדיכאון, הפסידו בשל כך 2.84 ימי עבודה בשנה. ולמשק כולו, הדיכאון גורם לאיבוד של 170 אלף ימי עבודה בשנה. על פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עלות אובדן יום עבודה למשק הישראלי עומדת על כ-593 ש"ח. לפיכך דיכאון גורם למשק הישראלי הפסדים של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
    +
==נטל התחלואה==
 +
לפי פרסום של מכון טאוב משנת 2014, אף כי דיכאון לא נחשב כגורם מוות מהותי, יש לו השפעה עצומה על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] של החברה בישראל, כלומר על כמות השנים שבהם אנשים חווים סבל. לפי המחקר, דיכאון הוא הסיבה השלישית בחשיבותה לנטל התחלואה (לאחר בעיות גב ו[[מחלת לב כלילית) והוא גורם 4.8% מנטל התחלואה בישראל- גורם מהותי יותר לנטל התחלואה לעומת [[סוכרת]], [[סרטן ריאה]] או [[תאונות דרכים בישראל|תאונות דרכים]]. באופן כללי מחלות נפשיות משפיעות בצורה חזקה על נטל התחלואה ביחס למשקל שלהן בנושא תמותה בלבד. ההשפעה על נטל התחלואה של מחלות נפשיות חזקה יותר בגילאים צעירים יותר. הן מהוות 24-30% מנטל התחלואה בגילאים 10-39 ומהוות 20% -13% מנטל התחלואה בגילאים 40-54%.<ref name="taub2014">דב צ'רניחובסקי, ליאורה בוורס, [http://taubcenter.org.il/he/%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99/ מצב הבריאות ותקצוב המערכת בישראל בראי שיטת ה-DALYS] מרכז טאוב, 17.12.2014</ref>
 
===אובדנות===
 
===אובדנות===
 
כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.
 
כ-60% מניסיונות ה[[התאבדות]] נובעים מדיכאון, כאשר מתוכם 15% מצליחים ליטול את חייהם.

תפריט ניווט