שינויים

'''פחמן דו-חמצני''' - CO2 הוא גז המורכב משני אטומי חמצן הקשורים לאטום פחמן אחד.  

'''פחמן דו-חמצני''', נקרא גם '''דו-תחמוצת הפחמן''', CO₂ בכתיב כימי, הוא [[גז]] (בטמפרטורת החדר) המהווה תרכובת של [[פחמן]] ו[[חמצן]]. כל [[מולקולה]] של CO₂ מורכבת מ[[אטום]] פחמן (C) אחד ושני אטומי חמצן (O), הקשורים אליו בקשר קוולנטי כפול. זהו גז חסר צבע. שכיחותו ב[[אטמוספירה]] נמוכה יחסית - רק 0.035 [[אחוז]]ים.  

{{תבנית:התחממות עולמית}}

{{התחממות עולמית}}

זהו אחד הגזים שמרכיבים את האטמוספירה של כדור הארץ ויש לו חלק חשוב בתהליכים ביולוגיים, אקולוגיים וגאופיסיים רבים. כחלק מ[[מחזור הפחמן]], הפחמן הדו חמצני זורם מ ואל [[האטמוספירה]] ממאגרים נוספים כמו תרכובות פחמן בבעלי חיים וצמחים וכן ממאגרי הפחמן הדו חמצני המומס המצויים באוקיינוסים.

זהו אחד הגזים שמרכיבים את האטמוספירה של כדור הארץ ויש לו חלק חשוב בתהליכים ביולוגיים, אקולוגיים וגאופיסיים רבים. כחלק מ[[מחזור הפחמן]], הפחמן הדו חמצני זורם מ ואל [[האטמוספירה]] ממאגרים נוספים כמו תרכובות פחמן בבעלי חיים וצמחים וכן ממאגרי הפחמן הדו חמצני המומס המצויים באוקיינוסים.

הפחמן הדו חמצני הוא [[גז חממה|גז החממה]] המרכזי ב[[כדור הארץ]]. למרות כמותו הקטנה יחסית לגזי חממה אחרים כמו אדי מים, זמן השהייה הארוך שלו באטמוספירה (עשרות שנים) גורם לכך שהוא מהווה חלק חשוב ב[[אפקט החממה]]. התאוריה המקובלת בקרב רוב מדעני העולם העוסקים בתחום האקלים טוענת שפליטות אנושיות של פחמן דו חמצני שנפלטו בתהליכי בערה של [[דלק מחצבי]] כמו גם תהליכים תעשייתים וחקלאיים אחרים מאז [[המהפכה התעשייתית]], גרמו לעליית אחוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ובכך הובילו ל[[התחממות עולמית]].

הפחמן הדו חמצני הוא [[גז חממה|גז החממה]] המרכזי ב[[כדור הארץ]]. למרות כמותו הקטנה יחסית לגזי חממה אחרים כמו אדי מים, זמן השהייה הארוך שלו באטמוספירה (עשרות שנים) גורם לכך שהוא מהווה חלק חשוב ב[[אפקט החממה]]. התאוריה המקובלת בקרב רוב מדעני העולם העוסקים בתחום האקלים טוענת שפליטות אנושיות של פחמן דו חמצני שנפלטו בתהליכי בערה של [[דלק מחצבי]] כמו גם תהליכים תעשייתיים וחקלאיים אחרים מאז [[המהפכה התעשייתית]], גרמו לעליית אחוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ובכך הובילו ל[[התחממות עולמית]].

מתקיימים מאמצים גדולים להפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שנפלט על ידי בני האדם - בין היתר על ידי [[התייעלות אנרגטית]] ומעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] או ל[[אנרגיה גרעינית]]. עם זאת, השימוש ב[[דלק מחצבי]] ([[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]) שפולט פחמן דו חמצני תוך כדי בערה עדיין נפוץ מאוד ומהווה את רוב [[משק האנרגיה העולמי]], כך שפליטות הגז רק גדלות עם השנים, גם אם יש מקומות שהצליחו להקטין את הפליטה המקומית של גזי חממה.

מתקיימים מאמצים גדולים להפחית את כמות הפחמן הדו חמצני שנפלט על ידי בני האדם - בין היתר על ידי [[התייעלות אנרגטית]] ומעבר ל[[אנרגיה מתחדשת]] או ל[[אנרגיה גרעינית]]. עם זאת, השימוש ב[[דלק מחצבי]] ([[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]]) שפולט פחמן דו חמצני תוך כדי בערה עדיין נפוץ מאוד ומהווה את רוב [[משק האנרגיה העולמי]], כך שפליטות הגז רק גדלות עם השנים, גם אם יש מקומות שהצליחו להקטין את הפליטה המקומית של גזי חממה.

==פחמן דו חמצני באוקיינוסים==

==פחמן דו חמצני באוקיינוסים==

{{הפניה לערך מורחב|החמצת אוקיינוסים}}

{{הפניה לערך מורחב|החמצת אוקיינוסים}}

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (HCO3-). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (-HCO3). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה.  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פמחן גבוהים יותר באטמוספירה הובילו לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, עם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פחמן גבוהים יותר באטמוספירה הובילו לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, עם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==