שינויים

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (HCO3-). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

כמות הפחמן הדו חמצני המומסת במי האוקיינוסים גדולה בערך פי 50 מאשר הכמות שנמצאת באטמוספירה. במי ים, פחמן דו חמצני מופיע בצורה של CO2 וכן בצורה של חומצה פחמתית (H2CO3) וביקרבונט (HCO3-). האוקיינוסים והימים משמשים כ"כיור פחמן" ענקי במסגרת [[מחזור הפחמן]] בטבע. כשליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים.<ref>Scott C., Naomi M. Levine [http://www.whoi.edu/oceanus/viewArticle.do?id=17726 How Long Can the Ocean Slow Global Warming?] Oceanus, 2006-11-29</ref>  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמופסירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה.  

מסיסות הגז במי הים (היכולת של המים להכיל גז) יורדת כאשר הטמפרטורה עולה (מלבד בלחצים גבוהים של מעל 300 בר וטמפרטורה של מעל 393 מעלות, דבר שמתרחש רק ליד מעיינות חמים ועמוקים בקרקעית הים). דבר זה דומה לתופעה שבה פחמן דו חמצני בורח ממשקה מוגז שמתחמם. מסיבה זו, קצב הקליטה של פחמן דו חמצני מהאטמוספירה יורד כאשר טמפרטורת הים עולה.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פמחן גבוהים יותר באטמוספירה הובילו לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, עם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.  

רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט מהאטמוספירה אל תוך הים, יוצר חומצה פחמתית שנמצאת בשיווי משקל כימי עם ביקרבונט. חלק מכמות זו נצרכת על ידי פעילות פוטוסינתטית, שמוציאה פחמן ממי הים. ריכוזי פמחן גבוהים יותר באטמוספירה הובילו לאלקניות נמוכה יותר של מי הים, ויש חשש שדבר זה יוביל להשפעות שליליות על יצורים חיים בים. במיוחד, אלקניות יורדת מובילה להקטנת הזמינות של קרבונטים הדרושים לשם יצירת קונכיות, עם כי קיימות גם עדויות להגדלת הייצור של קונכיות בקרב מספר מינים.