שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 54: שורה 54:  
גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגטיים.  
 
גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגטיים.  
   −
מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שנותנת מענה לצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, ביצירתיות ובזהות.  
+
מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעכבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שנותנת מענה לצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, ביצירתיות ובזהות.  
    
'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  
 
'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  
שורה 64: שורה 64:  
===משמעות המודל===
 
===משמעות המודל===
 
מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:
 
מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:
"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים, 1987:40)
+
"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעכבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים, 1987:40)
    
טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):
 
טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):