שינויים

'''צרכים אנושיים בסיסיים''' היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] והוגים אחרים. התאוריה טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.  

'''צרכים אנושיים בסיסיים''' היא תאוריה וצורת ניתוח לגבי צרכי האדם באשר הוא, שפותחה על ידי הכלכלן [[מנפרד מקס-ניף]] והוגים אחרים. התאוריה טוענת כי הסיבה השורשית של אי-תפקודים חברתיים משמעותיים (כמו פשיעה, מלחמה, ייאוש, התפרקות משפחות וכו') נעוצה במחסור שיטתי של צורך אנושי בסיסי אחד או יותר.  

בספר "כלכלת החיים האמיתיים:הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים")הציגו מקס-ניף ו[[פול אקינס]] את התאוריה והדגימו אותה. הם טענו שצרכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות.  

בספר "כלכלת החיים האמיתיים: הבנה של יצירת העושר" (בפרק "התפתחות וצרכים אנושיים")הציגו מקס-ניף ו[[פול אקינס]] את התאוריה והדגימו אותה. הם טענו שצרכי בני האדם זהים בכל מקום ובכל זמן, אבל האמצעים לסיפוק צרכים אלה משתנים באופן משמעותי במקומות שונים ובתקופות שונות, ולמעשה זו דרך להבחין בין תרבויות שונות.  

בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה. כמו כן, התאוריה של צרכים אנושים בסיסיים גורסת כי צרכים אלה קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.  

בניגוד ל[[אברהם מאסלו]], מקס-ניף אינו מאמין שיש היררכיה בין הצרכים אלה. כמו כן, התאוריה של צרכים אנושים בסיסיים גורסת כי צרכים אלה קיימים תמיד. כמו כן אין תחליפיות בין הצרכים - אפשר להיות מסופק מאד מבחינה אחת, ולא מסופק כלל מבחינות אחרות.  

|השתתפות (Participation)||פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור||תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות ||שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות||ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות  

|השתתפות (Participation)||פתיחות רעיונית, מסירות,חוש הומור||תחומי אחריות, מטלות, עבודה, זכויות ||שיתוף פעולה, לחלוק (על דעה), לבטא רעיונות||ארגונים,מפלגות, כנסיות, שכונות  

|-

|-

|בטלנות (Idleness) פנאי(leisure)||דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות||משחקים, מסיבות, שלווה||לחלום-בהקיץ, להזכר, להרגע, לעשות כיף||נוף, אזורים אינטמיים, מקומות התבודדות

|בטלנות (Idleness) פנאי(leisure)||דמיון, שלוותנות, רוגע, ספונטניות||משחקים, מסיבות, שלווה||לחלום-בהקיץ, להזכר, להרגע, לעשות כיף||נוף, אזורים איניטמיים, מקומות התבודדות

|-

|-

|יצירה (Creation)||דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות||כישורים, מיומניות, עבודה, טכניקות||להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש ||מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים

|יצירה (Creation)||דמיון, תעוזה, כושר המצאה, סקרנות||כישורים, מיומנויות, עבודה, טכניקות||להמציא, לבנות, לעצב, לתכנן, לעבוד, לחבר, לפרש ||מרחבי ביטוי, סדנאות, קהלים

|-

|-

|זהות (Identity)||תחושת שייכות, הערכה עצמית, עקביות||שפה, דתות, עבודה, מנהגים, ערכים, נורמות||להכיר את עצמך, לצמוח, להתחייב||מקום שייכות, סביבה יומיומית

|זהות (Identity)||תחושת שייכות, הערכה עצמית, עקביות||שפה, דתות, עבודה, מנהגים, ערכים, נורמות||להכיר את עצמך, לצמוח, להתחייב||מקום שייכות, סביבה יומיומית

===מספקים פוגעניים וסינרגטיים===

===מספקים פוגעניים וסינרגטיים===

גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגיים.  

גם אמצעי סיפוק, או מספקים, הינם בעלי מאפיינים שונים: הם יכולים להיות פוגעניים או הרסניים, פסאדו-מספקים (נותנים סיפוק רק לכאורה), מספקים מונעים או מדכאים, אמצעי סיפוק לצורך יחיד או מספקים סינרגטיים.  

מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שנותנת מענה לצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, ביצריתיות ובזהות.  

מקס-ניף מראה שספקים מסויימים, שמקודמים כדי לספק צורך מסויים, מעקבים או הורסים את האפשרות לספק צרכים אחרים: לדוגמה מרוץ החימוש בעודו מספק לכאורה את הצורך בהגנה, הורס את הקיום, ההשתתפות, החיבה והחירות. דמוקרטיה פורמלית, שמתיימרת לספק את הצורך בהשתתפות גורמת לעיתים קרובות להחלשה לניכור ולהרחקה; טלוויזיה מסחרית, שנותנת מענה לצורך בבידור והתרגעות, פוגעת בהבנה, ביצירתיות ובזהות.  

'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  

'''מספקים סינרגטיים''' לעומת זאת, לא רק שמספקים צורך אחד מסויים, אלא מובילים לסיפוק גם בתחומים אחרים.  לדוגמה: הנקה בחלב אם; ייצור בניהול עצמי; חינוך עממי; ארגוני קהילה דמוקרטיים; רפואה מונעת; מדיטציה; ומשחקים חינוכיים. הנקה מבקבוק לדוגמה, תספק את הצורך לקיום, אבל הנקה מהשד תספק בו זמנית צורך של קיום, הגנה, חיבה, הבנה, השתתפות, פנאי, זהות וחופש.  

===משמעות המודל===

===משמעות המודל===

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:

מודל זה מהווה את הבסיס להסבר של בעיות רבות הנובעות מתלות בכלכלה מכניסטית, ותורם להבנות שהינן הכרחיות לשינוי פרדיגמה המשלבת עקרונות מערכתיים. מקס-ניף ועמיתיו מצאו כי מתודולוגיה זו:

"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים , 1987:40)

"מאפשרת להגיע לתובנות עמוקות בנוגע לבעיות מפתח שמעקבות את ההגשמה של צרכי אדם בסיסיים בחברה, בקהילה או במוסד הנמצא תחת מחקר" (מקס ניף ואחרים, 1987:40)

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):

טרי גיפס (Terry Gips) טוען שלמודל של מקס-ניף יש משמעויות אקולוגיות וכלכליות עמוקות. אפשר להגיע לסיפוק של יותר צרכים עם פחות מוצרים. לטענתו לא החומר והאנרגיה הם אלו הגורמים לסיפוק אלא המידה בה הצרכים הבסיסיים מקבלים מענה. במקום [[פשטות מרצון]] אפשר להציע שפע (דבר שחשוב בעיקר לחברה האמריקנית שלטענתו מחפשת בדיוק את המענה לצרכים הבסיסיים):