שורה 17: |
שורה 17: |
| | | |
| ==הרעלה איטית== | | ==הרעלה איטית== |
− | האדם מכניס לתוך המערכת הכלכלית-אקולוגית שורה ארוכה של רעלים. יש כיום אלפי תרכובות שמוכנסות למערכת שאיננו יודעים את הרכבם לאחר שהייה במערכת, את התרוכובות המשניות שהם יוצרים, את השפעותיהם על העולם החי. חלק מהחומרים הללו נספגים בקרקע , חלק אחר נספג ברקמות חיות ונשאר בתוך המערכת החיה. למערכת אין כלים להתמודד עם סילוקם של חומרים אלה. אשר חלקם עלול להישאר אלפי שנים. | + | האדם מכניס לתוך המערכת הכלכלית-אקולוגית שורה ארוכה של רעלים. יש כיום אלפי תרכובות שמוכנסות למערכת שאיננו יודעים את הרכבם לאחר שהייה במערכת, את התרכובות המשניות שהם יוצרים, את השפעותיהם על העולם החי. חלק מהחומרים הללו נספגים בקרקע, חלק אחר נספג ברקמות חיות ונשאר בתוך המערכת החיה. למערכת אין כלים להתמודד עם סילוקם של חומרים אלה. אשר חלקם עלול להישאר אלפי שנים. |
| | | |
| לנוכח המודעות הסביבתית הגוברת מתקיים תהליך מסוכן. לאחר שזיהום כלשהו הופך גלוי וידוע, ונזקיו מוכחים, קמה צעקה ציבורית. מטפלים בזיהום ודבר זה נראה לכל חיובי. | | לנוכח המודעות הסביבתית הגוברת מתקיים תהליך מסוכן. לאחר שזיהום כלשהו הופך גלוי וידוע, ונזקיו מוכחים, קמה צעקה ציבורית. מטפלים בזיהום ודבר זה נראה לכל חיובי. |
שורה 39: |
שורה 39: |
| * הרעלת פועלים במפעל (פועלים בזמן [[המהפכה תעשייתית]] באירופה, פועלים במפעלים מזהמים כיום) | | * הרעלת פועלים במפעל (פועלים בזמן [[המהפכה תעשייתית]] באירופה, פועלים במפעלים מזהמים כיום) |
| * הרעלת שכנים של אזור תעשייתי (תעלת התמזה בלונדון, [[אסון בופאל]]) | | * הרעלת שכנים של אזור תעשייתי (תעלת התמזה בלונדון, [[אסון בופאל]]) |
− | * רעלים באזור או במדינה ([[זיהום מים בישראל]], או זיהום אוויר בלוס אנגלס) | + | * רעלים באזור או במדינה ([[זיהום מים בישראל]], או זיהום אוויר בלוס אנג'לס) |
| * זיהום איטי ומתמשך ברמה העולמית. | | * זיהום איטי ומתמשך ברמה העולמית. |
| | | |
− | כדוגמה לזיהום איטי עולמי אפשר להצביע על החומרים המלאכותיים שנתגלו בחלב אם, בבדיקות דם בהולנד, ובגשם. שאריות [[כספית]] בדגי טונה גרמו לכך שמנהל התרופות בארצות הברית הוציא הזהרה לגבי אכילה יומימית של דגים אלה. זיהומים נוספים הם [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[PCB]] ואחרים. | + | כדוגמה לזיהום איטי עולמי אפשר להצביע על החומרים המלאכותיים שנתגלו בחלב אם, בבדיקות דם בהולנד, ובגשם. שאריות [[כספית]] בדגי טונה גרמו לכך שמנהל התרופות בארצות הברית הוציא הזהרה לגבי אכילה יומיומית של דגים אלה. זיהומים נוספים הם [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[PCB]] ואחרים. |
| | | |
| אבל מדובר כנראה רק בהתחלה. בסופו של דבר נגיע למצב בו הזיהום הוא חובק כל, וחלקים גדולים מהסביבה (והמין האנושי) יימצאו במצב חולי ותת תפקוד שלא יהיה אפשר לשקם אותו. | | אבל מדובר כנראה רק בהתחלה. בסופו של דבר נגיע למצב בו הזיהום הוא חובק כל, וחלקים גדולים מהסביבה (והמין האנושי) יימצאו במצב חולי ותת תפקוד שלא יהיה אפשר לשקם אותו. |
שורה 64: |
שורה 64: |
| [[זיהום]] הוא רק סוג אחד של [[השפעה סביבתית]] - השפעות (אנושיות) על הסביבה הטבעית. לדוגמה [[בירוא יערות]] עלול להיות בעיה קשה אם מנסים להשיג [[חקלאות בת קיימא]] גם אם אין זיהום בכלל (הדבר נידון בהרחבה בספר [[התמוטטות]]). לפיכך אפשר להרחיב את התאוריה להיבט רחב יותר של יחס האדם והטבע: | | [[זיהום]] הוא רק סוג אחד של [[השפעה סביבתית]] - השפעות (אנושיות) על הסביבה הטבעית. לדוגמה [[בירוא יערות]] עלול להיות בעיה קשה אם מנסים להשיג [[חקלאות בת קיימא]] גם אם אין זיהום בכלל (הדבר נידון בהרחבה בספר [[התמוטטות]]). לפיכך אפשר להרחיב את התאוריה להיבט רחב יותר של יחס האדם והטבע: |
| | | |
− | היבט טבעי כלשהו, או היחסים בין האדם לטבע בתחום מסויים מהווים מגבלה על גודל האוכלוסייה, על אושרה או על אינטרסים קצרי טווח של אליטה או של החברה כולה בחברה מסויימת. כדי להתגבר על בעיה זו מבוצעים שינויים של [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]], או שקיימת [[טכנולוגיה]] שמאפשרת את שינוי הבעיה הטבעית. אולם, אם פתרון זה אינו [[הוליסטי]] ו[[קיימות|מקיים]] - אם אינו מתחשב בכלל ההיבטים הסביבתיים והחברתיים , הוא עלול לגרום לבעיה גדולה יותר מאשר הבעיה אותה הוא ניסה לתקן. הרחבה זו היא אם כן הרחבה לכלל סוגי הפגיעה בסביבה ולא רק להרעלה. | + | היבט טבעי כלשהו, או היחסים בין האדם לטבע בתחום מסויים מהווים מגבלה על גודל האוכלוסייה, על אושרה או על אינטרסים קצרי טווח של אליטה או של החברה כולה בחברה מסויימת. כדי להתגבר על בעיה זו מבוצעים שינויים של [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]], או שקיימת [[טכנולוגיה]] שמאפשרת את שינוי הבעיה הטבעית. אולם, אם פתרון זה אינו [[הוליסטי]] ו[[קיימות|מקיים]] - אם אינו מתחשב בכלל ההיבטים הסביבתיים והחברתיים, הוא עלול לגרום לבעיה גדולה יותר מאשר הבעיה אותה הוא ניסה לתקן. הרחבה זו היא אם כן הרחבה לכלל סוגי הפגיעה בסביבה ולא רק להרעלה. |
| | | |
− | בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מתאר [[ג'ראד דיימונד]] חברת [[האנסאזי]] שחיה בעבר באיזור שנמצא היום בדרום מערב ארצות הברית, בני האנזסי פיתחו פתרונות שונים ויצירתיים לאתגרים הטבעיים שעמדו בפני חברה זו - בין היתר התמודדות עם איזור שמשטר הגשמים בו הוא מועט והפכפך. דיימונד מראה כי האינדאנים העתיקים בחרו במגוון של אסטרטגיות להתמודדות עם דבר זה. אולם רוב האסטרטגיות פתרו בעיה לטווח קצר ויצרו בעיה גדולה יותר לטווח ארוך. כאשר בעיה זו התפרצה, היא התרחשה בחברה שהיו בה יותר אנשים שהיה להם יחס זרם-מאגר נמוך יותר. רזרבות המזון שלהם ביחס לזרם צריכת המזון היו נמוכות יותר, והאפשרויות שלהם לנסות למצוא חלופות לדרכי החקלאות הקיימות או למציאת שטחים נוספים או משאבים אחרים היו נמוכות יותר. דבר זה הביאה לכלייה של החקלאות האנסאזית ואיתה גם את אובדן תרבות זו. רק אסטרטגיה אחת שרדה והיא חיים באיזורים שנמצאים מעל איזורים מועדים להצפות. | + | בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] מתאר [[ג'ראד דיימונד]] חברת [[האנסאזי]] שחיה בעבר באיזור שנמצא היום בדרום מערב ארצות הברית, בני האנזסי פיתחו פתרונות שונים ויצירתיים לאתגרים הטבעיים שעמדו בפני חברה זו - בין היתר התמודדות עם איזור שמשטר הגשמים בו הוא מועט והפכפך. דיימונד מראה כי האינדיאנים העתיקים בחרו במגוון של אסטרטגיות להתמודדות עם דבר זה. אולם רוב האסטרטגיות פתרו בעיה לטווח קצר ויצרו בעיה גדולה יותר לטווח ארוך. כאשר בעיה זו התפרצה, היא התרחשה בחברה שהיו בה יותר אנשים שהיה להם יחס זרם-מאגר נמוך יותר. רזרבות המזון שלהם ביחס לזרם צריכת המזון היו נמוכות יותר, והאפשרויות שלהם לנסות למצוא חלופות לדרכי החקלאות הקיימות או למציאת שטחים נוספים או משאבים אחרים היו נמוכות יותר. דבר זה הביאה לכלייה של החקלאות האנסאזית ואיתה גם את אובדן תרבות זו. רק אסטרטגיה אחת שרדה והיא חיים באיזורים שנמצאים מעל איזורים מועדים להצפות. |
| | | |
| תופעה דומה קיימת בתחום אחר של [[דייג ייתר]]. דייג היתר של מינים מסויימים, הוביל התמוטטות ענפי דייג במינים אלה. אלו היו בדרך כלל המינים הקלים יותר לדייג או המבוקשים יותר מבחינת טעמם וערכם בשוק. עקב המחסור בדגים פנו הדייגים לדייג של מינים קטנים יותר במורד מארג המזון והרחיבו את הבעיה של דייג יתר. גם הפתרון של גידול דגים בבריכות, בעיקר של מיני דגים טורפים הרחיב את בעיית הדייג של מינים קטנים יותר. | | תופעה דומה קיימת בתחום אחר של [[דייג ייתר]]. דייג היתר של מינים מסויימים, הוביל התמוטטות ענפי דייג במינים אלה. אלו היו בדרך כלל המינים הקלים יותר לדייג או המבוקשים יותר מבחינת טעמם וערכם בשוק. עקב המחסור בדגים פנו הדייגים לדייג של מינים קטנים יותר במורד מארג המזון והרחיבו את הבעיה של דייג יתר. גם הפתרון של גידול דגים בבריכות, בעיקר של מיני דגים טורפים הרחיב את בעיית הדייג של מינים קטנים יותר. |
| | | |
| ==הרחבה לפגיעה בחברה== | | ==הרחבה לפגיעה בחברה== |
− | ניתן אולי להרחיב את התאוריה גם לצורות של פגיעה במערכות חברתיות - על ידי יצרית נזקים חברתיים שההשפעה שלהם מרוחקת במקום ובזמן ממקור הפגיעה. לדוגמה בעיות של חינוך קלוקל, הגדלת ניעות העובדים בעולם ופירוד המרקם הקהילתי, [[תרבות הצריכה]] , שיווק לילדים וכדומה. אם כן, ניתן להגיד שזו הרחבה מפגיעה ארוכת טווח ב[[הון טבעי]] לפגיעה ארוכת טווח ב[[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]]. | + | ניתן אולי להרחיב את התאוריה גם לצורות של פגיעה במערכות חברתיות - על ידי יצרית נזקים חברתיים שההשפעה שלהם מרוחקת במקום ובזמן ממקור הפגיעה. לדוגמה בעיות של חינוך קלוקל, הגדלת ניעות העובדים בעולם ופירוד המרקם הקהילתי, [[תרבות הצריכה]], שיווק לילדים וכדומה. אם כן, ניתן להגיד שזו הרחבה מפגיעה ארוכת טווח ב[[הון טבעי]] לפגיעה ארוכת טווח ב[[הון חברתי]] ו[[הון אנושי]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |