שינויים

כלכלה יהודית היא גישה יהודית ל[[חקר הכלכלה|הבנת הכלכלה]] ולעיצובה. היא מנסה להבין כיצד יש להסדיר את הכלכלה המודרנית על פי העקרונות של המסורת היהודית מן הדורות הקודמים.

'''כלכלה יהודית''' היא גישה יהודית ל[[חקר הכלכלה|הבנת הכלכלה]] ולעיצובה. היא מנסה להבין כיצד יש להסדיר את הכלכלה המודרנית על פי העקרונות של המסורת היהודית מן הדורות הקודמים.

הנסיון לברר את דרכה של הכלכלה היהודית נתקל בקושי בסיסי בכך שהמסורת היהודית התהוותה לפני [[מודרניזם|התקופה המודרנית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] כאשר הנסיבות הכלכליות היו שונות למדי, כך שקשה ללמוד מן ההקשרים של העבר אל מציאות ימינו [https://vanleerecon.wordpress.com/2012/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/]. חלקה התגבש בתקופת התנ"ך כאשר העם היהודי ישב בממלכה קטנה שרוב פרנסתה נובע מ[[חקלאות קיום]] והשפעת [[מוסד חברתי|מוסדות]] ה[[שוק]] וה[[ממשלה]] על חיי היומיום ועל הכלכלה מצומצים יותר. המשכה נתגבש כאשר העם היהודי חי במסגרת של [[קהילות]] ולא במסגרת מדינית. יחד עם זאת ישנם ביהדות [[ערך חברתי|ערכים]], השקפות ומצוות שבודאי נותנים כיוונים משמעותיים שעל ידם ניתן לפתח את החשיבה הכלכלית.

הנסיון לברר את דרכה של הכלכלה היהודית נתקל בקושי בסיסי בכך שהמסורת היהודית התהוותה לפני [[מודרניזם|התקופה המודרנית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] כאשר הנסיבות הכלכליות היו שונות למדי, כך שקשה ללמוד מן ההקשרים של העבר אל מציאות ימינו [https://vanleerecon.wordpress.com/2012/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA/]. חלקה התגבש בתקופת התנ"ך כאשר העם היהודי ישב בממלכה קטנה שרוב פרנסתה נובע מ[[חקלאות קיום]] והשפעת [[מוסד חברתי|מוסדות]] ה[[שוק]] וה[[ממשלה]] על חיי היומיום ועל הכלכלה מצומצים יותר. המשכה נתגבש כאשר העם היהודי חי במסגרת של [[קהילות]] ולא במסגרת מדינית. יחד עם זאת ישנם ביהדות [[ערך חברתי|ערכים]], השקפות ומצוות שבוודאי נותנים כיוונים משמעותיים שעל ידם ניתן לפתח את החשיבה הכלכלית.

== קיימות ושמירה על האקולוגיה ביהדות ==

== קיימות ושמירה על האקולוגיה ביהדות ==

בפרשת בראשית מצווה אלוקים את אדם וחווה (א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ."

בפרשת בראשית מצווה אלוקים את אדם וחווה (א, כח): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ."

התורה ממצוה לשחוט בעלי חיים כקרבנות ומתירה שחיטת בעלי חיים לצורך אכילה.

התורה מצווה לשחוט בעלי חיים כקרבנות ומתירה שחיטת בעלי חיים לצורך אכילה.

במדרש (תנחומא תזריע ה) מתואר ויכוח בין ר' עקיבא לטורנוסרופוס האם הטבע הוא שלם ואין ראוי שהאדם ישפיע עליו, או שהטבע הוא חסר וראוי שהאדם ישפיע עליו. ר' עקיבא סובר שמעשי אדם נאים ממעשה בראשית ומביא לכך ראיה מן הלחם שמשובח מן השיבולים, וממצוות מילה שעניינה לתקן את התינוק שנולד ערל.

במדרש (תנחומא תזריע ה) מתואר ויכוח בין ר' עקיבא לטורנוסרופוס האם הטבע הוא שלם ואין ראוי שהאדם ישפיע עליו, או שהטבע הוא חסר וראוי שהאדם ישפיע עליו. ר' עקיבא סובר שמעשי אדם נאים ממעשה בראשית ומביא לכך ראיה מן הלחם שמשובח מן השיבולים, וממצוות מילה שעניינה לתקן את התינוק שנולד ערל.

רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות [[קהילה|קהילתיות]] ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה.  

רוב מדיניות הרווחה היהודית מבוססות על יוזמות [[קהילה|קהילתיות]] ומקומיות באופיין כמו מפעלי גמ"ח, מצוות צדקה, נורמות חברתיות של עזרה הדדית בין חברי הקהילה ובין יהודי אחד ליהודי אחר ואף סיוע לגר (כלומר לאנשים שאינם ממוצא יהודי). כמו כן היהדות שמה דגש על קיומם של [[מוצרים ציבוריים]] כמו מערכת חינוך קהילתית לכלל בני הקהילה, ומוסדות צדקה ותמיכה.  

כמו כן ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות ה[[שוק]] והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה , ושיש להם יוכולת גם לסייע ל[[עניים]] ולחלשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.

כמו כן ישנן מצוות שונות ביהדות אשר גורמות להתערבות מחזורית בפעילות ה[[שוק]] והכלכלה, אשר גורמות לחלוקה מחדש של ההון ושל הכספים בקהילה, ושיש להם יכולת גם לסייע ל[[עניים]] ולחלשים. כך מצוות השבת גורמת ליום חופש לכולם, כולל גם לבעלי החיים העובדים. מצוות התערבות מחזוריות אחרות כוללות את השמיטה, היובל וכן מערכת החגים השנתית.

==היחס לעוני לעושר ולחמדנות==

==היחס לעוני לעושר ולחמדנות==

==היחס לצריכה ולתענוג==

==היחס לצריכה ולתענוג==

בתגובת נגד לנצרות הקתולית שראתה בכל תענוג חטא, צמח זרם ה[[תועלתנות]] שראה בכל עינוג של הגוף מטרה בפני עצמה. יחד עם הנחות של [[אנוכיות]] ו[[רציונליות]] נוצרו מצבים שבהם יש הצדקה מוסרית לצריכה ולמכירה של כל דבר, כל עוד יש לו ביקוש. ה[[כלכלה נאו קלאסית]] טוענת כי אם יש צריכה של מוצרים בתנאים של [[שוק משוכלל]], הדבר מעלה את הרווחה הכלכלית. התועלתנות, ה[[קפיטליזם]] ובמקרים רבים גם העיתונות הפופולרית אוחזים בטענה דומה, אבל ללא סייגים של שוק משוכלל. כאשר מניחים כי אין השפעות חיצוניות, כל האנשים הם רציונלים לגמרי, יש [[מידע מלא]] על תכונות המוצרים, ואין בעיה כמו חרטה או התמכרות, אפשר להגיע להצדקה של כל מוצר פשוט בגלל שיש לו ביקוש גם אם הוא עלול לגרום נזק לצרכן, לעובדים, או לבני אדם או לבעלי חיים - לדוגמה  [[מכירת נשק]], [[מכירת סמים]], [[עישון|טבק]], [[מזון לא בריא]] מוצרים היוצרים [[זיהום]], ועוד.  

בתגובת נגד לנצרות הקתולית שראתה בכל תענוג חטא, צמח זרם ה[[תועלתנות]] שראה בכל עינוג של הגוף מטרה בפני עצמה. יחד עם הנחות של [[אנוכיות]] ו[[רציונליות]] נוצרו מצבים שבהם יש הצדקה מוסרית לצריכה ולמכירה של כל דבר, כל עוד יש לו ביקוש. ה[[כלכלה נאו קלאסית]] טוענת כי אם יש צריכה של מוצרים בתנאים של [[שוק משוכלל]], הדבר מעלה את הרווחה הכלכלית. התועלתנות, ה[[קפיטליזם]] ובמקרים רבים גם העיתונות הפופולרית אוחזים בטענה דומה, אבל ללא סייגים של שוק משוכלל. כאשר מניחים כי אין השפעות חיצוניות, כל האנשים הם רציונליים לגמרי, יש [[מידע מלא]] על תכונות המוצרים, ואין בעיה כמו חרטה או התמכרות, אפשר להגיע להצדקה של כל מוצר פשוט בגלל שיש לו ביקוש גם אם הוא עלול לגרום נזק לצרכן, לעובדים, או לבני אדם או לבעלי חיים - לדוגמה  [[מכירת נשק]], [[מכירת סמים]], [[עישון|טבק]], [[מזון לא בריא]] מוצרים היוצרים [[זיהום]], ועוד.  

התרבות הקפיטליסטית עברה שינוי נוסף. בתחילת דרכה היא הושפעה מזרמים בנצרות כמו הקוויקרים והפרוטסנטים שהדגישו את הנושאים של עבודה קשה, חסכנות, הסתמכות עצמית ו[[פשטות מרצון]] כדי להגיע לעצמאות כלכלית ואף עושר. החל מתחילת המאה ה-20 וביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה חל שינוי תרבותי שהדגיש את החשיבות של [[צריכת ראווה]] מבחינת הפרט ולקדם את [[תרבות הצריכה]] כתרופה לייצוב הכלכלה וכדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]], וקידום הרווחה החברתית.  

התרבות הקפיטליסטית עברה שינוי נוסף. בתחילת דרכה היא הושפעה מזרמים בנצרות כמו הקוויקרים והפרוטסטנטים שהדגישו את הנושאים של עבודה קשה, חסכנות, הסתמכות עצמית ו[[פשטות מרצון]] כדי להגיע לעצמאות כלכלית ואף עושר. החל מתחילת המאה ה-20 וביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה חל שינוי תרבותי שהדגיש את החשיבות של [[צריכת ראווה]] מבחינת הפרט ולקדם את [[תרבות הצריכה]] כתרופה לייצוב הכלכלה וכדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]], וקידום הרווחה החברתית.  

היהדות לא ראתה בתענוג עצמו חטא, ולא צמח בה מנגד זרם הרואה בצריכת מוצרים מטרה בפני עצמה.   

היהדות לא ראתה בתענוג עצמו חטא, ולא צמח בה מנגד זרם הרואה בצריכת מוצרים מטרה בפני עצמה.   

בתום שנת השמיטה ישנה מצוה לשמוט את החובות.

בתום שנת השמיטה ישנה מצוה לשמוט את החובות.

היהדות התקשתה לעמוד במצוה זו. הפרוזבול הוא תקנה הלכתית שנתקנה בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והיא בשימוש נרחב גם בימינו. הפרוזבול  הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, תגרום לביטול החוב.

היהדות התקשתה לעמוד במצווה זו. הפרוזבול הוא תקנה הלכתית שנתקנה בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והיא בשימוש נרחב גם בימינו. הפרוזבול  הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, תגרום לביטול החוב.

== ילודה ==

== ילודה ==

בהלכה היהודית, קיימת מצוות פרייה ורבייה (או פרו ורבו) היא החובה לקיים יחסי אישות כדי להוליד צאצאים. מצווה זו היא המצווה הראשונה המופיעה בתורה. במשנה‏ יש מחלוקת כמה ילדים יש להוליד כדי לצאת ידי חובת מצווה זו. בית הלל סוברים שיש צורך בבן ובת וסומכים את החלטתם על הפסוק הסמוך, "זכר ונקבה ברא אותם", ואילו בית שמאי סוברים שיש להוליד שני זכרים. לפי גרסה אחרת, המחלוקת הייתה האם צריך בן ובת, או שמספיק או בן או בת‏. גם לפי בית הלל וגם לפי בית שמאי הכוונה לילדים שיוכלו לקיים גם כן מצווה זו - ילדים פוריים. להלכה, מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו‏.

בהלכה היהודית, קיימת מצוות פרייה ורבייה (או פרו ורבו) היא החובה לקיים יחסי אישות כדי להוליד צאצאים. מצווה זו היא המצווה הראשונה המופיעה בתורה. במשנה‏ יש מחלוקת כמה ילדים יש להוליד כדי לצאת ידי חובת מצווה זו. בית הלל סוברים שיש צורך בבן ובת וסומכים את החלטתם על הפסוק הסמוך, "זכר ונקבה ברא אותם", ואילו בית שמאי סוברים שיש להוליד שני זכרים. לפי גרסה אחרת, המחלוקת הייתה האם צריך בן ובת, או שמספיק או בן או בת‏. גם לפי בית הלל וגם לפי בית שמאי הכוונה לילדים שיוכלו לקיים גם כן מצווה זו - ילדים פוריים. להלכה, מספיק להוליד זכר ונקבה כדי לקיים מצווה זו‏.

אמנם מעבר למצוה מן התורה ישנה גם מצוה מדברי חכמים להוליד ילדים נוספים גם אם כבר נולדו בן ובת. מצוה זו נסמכת על הפסוק מקהלת (יא, י) 'לערב אל תנח ידיך'.

אמנם מעבר למצווה מן התורה ישנה גם מצוה מדברי חכמים להוליד ילדים נוספים גם אם כבר נולדו בן ובת. מצוה זו נסמכת על הפסוק מקהלת (יא, י) 'לערב אל תנח ידיך'.

עם השנים השתרשה ההלכה של הולדת ילדים רבים ככל האפשר למשפחה, במיוחד במשפחות חרדיות ודתיות. הדבר אולי הושפע גם מנורמה חברתית שהיתה קיימת עד תחילת המאה ה-20 ברוב החברות המסורתיות של הולדת ילדים רבים, עקב תמותה גבוה של ילדים בגיל הילדות. קיום המצווה עצמה של הולדת בן ובת יכולה לדור בכפיפה אחת עם [[ייצוב אוכלוסין]], אבל הולדת ילדים רבים ככול האפשר עלול לגרור מצב של [[פיצוץ אוכלוסין]] כלומר הגעה לתנאי של "מלאו את הארץ" וגם מתנגש עם ערך קדושת החיים שקיים ביהדות.

עם השנים השתרשה ההלכה של הולדת ילדים רבים ככל האפשר למשפחה, במיוחד במשפחות חרדיות ודתיות. הדבר אולי הושפע גם מנורמה חברתית שהיתה קיימת עד תחילת המאה ה-20 ברוב החברות המסורתיות של הולדת ילדים רבים, עקב תמותה גבוה של ילדים בגיל הילדות. קיום המצווה עצמה של הולדת בן ובת יכולה לדור בכפיפה אחת עם [[ייצוב אוכלוסין]], אבל הולדת ילדים רבים ככול האפשר עלול לגרור מצב של [[פיצוץ אוכלוסין]] כלומר הגעה לתנאי של "מלאו את הארץ" וגם מתנגש עם ערך קדושת החיים שקיים ביהדות.