שינויים

היחס לעושר בתרבות היהודית בא לידי ביטוי גם בהקשר של [[קשרי הון-שלטון]] וההשפעה הפוליטית והתרבותית של עשירים. בין היתר בביטוי ([http://www.zeevgalili.com/2005/05/10597 שהשתרש מתוך הספרות היידית]) בעל המאה הוא בעל הדעה.

היחס לעושר בתרבות היהודית בא לידי ביטוי גם בהקשר של [[קשרי הון-שלטון]] וההשפעה הפוליטית והתרבותית של עשירים. בין היתר בביטוי ([http://www.zeevgalili.com/2005/05/10597 שהשתרש מתוך הספרות היידית]) בעל המאה הוא בעל הדעה.

לעשירים עלול להיות יתרון גם בתחום המשפט ויישוב סכסוכים. בתרבות הנוצרית יש הנחה סמויה כי העני והחלש הוא צודק והעשיר או החזק טועה או רשע. בתרבות הקפיליסטית עקרון זה שונה במידה מסויימת היות ועשירים יכולים להנות מתנאים טובים יותר כמו [[לובי פוליטי]], משטרה פרטית, הגנה טובה יותר של המשטרה הציבורית וכן מעורכי דין ממולחים ומשכילים יותר. היהדות נזהרה בנושא זה לא לתת עדיפות אוטומטית בבית המשפט לעניים. שנאמר "ודל לא תהדר בריבו". [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/skira.asp?id=215]

לעשירים עלול להיות יתרון גם בתחום המשפט ויישוב סכסוכים. בתרבות הנוצרית יש הנחה סמויה כי העני והחלש הוא צודק והעשיר או החזק טועה או רשע. בתרבות הקפיטליסטית עקרון זה שונה במידה מסויימת היות ועשירים יכולים להנות מתנאים טובים יותר כמו [[לובי פוליטי]], משטרה פרטית, הגנה טובה יותר של המשטרה הציבורית וכן מעורכי דין ממולחים ומשכילים יותר. היהדות נזהרה בנושא זה לא לתת עדיפות אוטומטית בבית המשפט לעניים. שנאמר "ודל לא תהדר בריבו". [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/skira.asp?id=215]

==היחס לצריכה ולתענוג==

==היחס לצריכה ולתענוג==