שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תעשיות אלקטרוכימיות (הצגת מקור)

גרסה מ־10:48, 4 בפברואר 2016

נוספו 7,468 בתים ,  10:48, 4 בפברואר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה ממוקם על שפת הים, מצפון לעיר עכו בעל שטח של 450 דונם. המפעל ייצר  [[PVC]], [[סודה קאוסטית]], [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]] משנות ה-50 ועד שנת 2005 ומאז ועד היום (נכון לשנת 2016) המפעל נטוש. במהלך תהליך הייצור השתמשו במפעל בתהליכי אלקטוליזה של [[כספית]] תוך פליטה של [[דיוקסין]].  
+
'''תעשיות אלקטרוכימיות''' (לשעבר '''פרוטרום''') היה מפעל לייצור [[PVC]], [[כלור]], [[סודה קאוסטית]], ו[[חומרי הדברה]] נוספים שפעל באזור התעשייה הדרומי של עכו בין השנים 1956 ל־2004. במהלך שנות פעילותו גרם המפעל לנזקים סביבתיים קשים באזור מפרץ חיפה, ולנזקים בריאותיים קשים לעובדיו עקב חשיפה ל[[כספית]] ו[[דיוקסין]]. עד היום קיים [[זיהום קרקע]] באיזור ומדובר באחד המקרים הקשים ביותר של [[זיהום קרקע בישראל]], חלק מהזיהום דולף ככל הנראה לסביבה הימית באיזור ועלול לגרום [[זיהום מזון בישראל|זיהום בדגים שנידוגים באיזור]].  
    
המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ובכספית, כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] והאוויר וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה בגליל]], ולבסוף הודה בכך גם [[המשרד להגנת הסביבה]] והוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים. הוגש גם כתב אישום פלילי נגד מנהלי החברה. אם כי כתב אישום כזה לא הוגש נגד הבעלים של החברה, חברת ICC ונגד ג'ון פרבר, שנמצא בחו"ל.  
 
המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו ב[[גורם מסרטן|חומרים מסרטנים]] ובכספית, כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. דבר שהוביל ל[[זיהום מים בישראל|זיהום של המים]] [[זיהום קרקע בישראל|האדמה]] והאוויר וכן גרם להרעלות ולמחלות קשות בקרב העובדים. בתחילה היו טענות נגד המפעל מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[אזרחים למען הסביבה בגליל]], ולבסוף הודה בכך גם [[המשרד להגנת הסביבה]] והוגשו תביעות של העובדים נגד המפעל לבקשת פיצויים. הוגש גם כתב אישום פלילי נגד מנהלי החברה. אם כי כתב אישום כזה לא הוגש נגד הבעלים של החברה, חברת ICC ונגד ג'ון פרבר, שנמצא בחו"ל.  
   −
ככל הנראה הקרקעות סביב המפעל עדיין מזוהמות ועלולות לגרום לזיהום מים ואו ל[[זיהום במזון]].
   
==בעלות וניהול==
 
==בעלות וניהול==
 
הבעלות על הפירמה והמפעל '''תעשיות אלקטרוכימיות''' היא של חברת ICC, שבעל השליטה בה הוא ג'ון פרבר.  
 
הבעלות על הפירמה והמפעל '''תעשיות אלקטרוכימיות''' היא של חברת ICC, שבעל השליטה בה הוא ג'ון פרבר.  
שורה 9: שורה 8:  
פרבר ו-ICC הם גם הבעלים והיו"ר של חברת '''[[פרוטרום]]''' שעוסקת בייצור חומרי טעם וריח ויש לה מפעל במגדל העמק ובמפרץ חיפה. החל משנת 1952 ועד 1996 היתה פרוטרום חברת בת של תעשיות אלקטרוכימיות. [http://www.themarker.com/ibo/analyst/doc/Frutarom_PoalimS18.5.04.doc]
 
פרבר ו-ICC הם גם הבעלים והיו"ר של חברת '''[[פרוטרום]]''' שעוסקת בייצור חומרי טעם וריח ויש לה מפעל במגדל העמק ובמפרץ חיפה. החל משנת 1952 ועד 1996 היתה פרוטרום חברת בת של תעשיות אלקטרוכימיות. [http://www.themarker.com/ibo/analyst/doc/Frutarom_PoalimS18.5.04.doc]
   −
מנכ"ל החברה היה אמיר אנדלוט וכסמנכ"ל כספים שימש עודד איסבורנו. בדירקטוריון החברה כיהנו בין היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום (2014); הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה.[http://www.themarker.com/markets/1.590697]
+
מנכ"ל החברה היה אמיר אנדלוט וכסמנכ"ל כספים שימש עודד איסבורנו. בדירקטוריון החברה כיהנו בין היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום (2016); הכלכלן אמנון נויבך; ורואה חשבון דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה.[http://www.themarker.com/markets/1.590697]
    
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
−
מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה. המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמרקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה.  
+
מפעל פרוטרום- תעשיות אלקטרוכימיות נוסד ב-1952, על ידי קבוצת משקיעים אמריקאים, בתקופה שבה מדינת ישראל שיוועה למפעלים שיספקו מקומות עבודה. המפעל החל בייצור [[סודה קאוסטית]] (חומר בסיסי מעכל), [[כלור]] ו[[חומרי הדברה]]. בשנות ה-60 רכש את המפעל ג'ון פרבר, איש עסקים יהודי-אמרקאי בעליה של חברת האחזקות ICC שמרכזה היה בניו יורק. בשלב זה העסיק המפעל מאות עובדים מאיזור עכו והסביבה. בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].  
−
 
  −
בשנות ה-70 החל המפעל לייצר גם [[PVC]].  
      
עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  
 
עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  
   −
בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מילוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח.  
+
בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מילוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.
−
 
  −
צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.
      
בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטר המפעל מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים יותר, שלטענת העובדים הם זולים יותר ופחות מיומנים. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.  
 
בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטר המפעל מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים יותר, שלטענת העובדים הם זולים יותר ופחות מיומנים. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.  
    +
החברה העסיקה כ-240 עובדים וכ-100 עובדי קבלן דרך קבע.
   −
===טענות על זיהום סביבתי וסגירת המפעל===
+
===שריפה במפעל וסגירה זמנית===
−
באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים המשרד לאיכות הסביבה ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  
+
באוקטובר 2003 פרצו במפעל 2 שתי שריפות גדולות, ובאחת מהן היה גם פיצוץ מסוכן של מתקן ייצור. השרפות גרמו לחשש כבד לחיי תושבים באזור עכו עקב כמויות החומרים המסוכנים במקום. בעקבות המקרה, הקים [[המשרד לאיכות הסביבה]] ועדת חקירה, וב-17 באוקטובר 2003 ניתן צו סגירה מנהלי ל-30 יום למפעל. מאז המפעל לא נפתח מחדש, קרס כלכלית ומונה לו כונס נכסים כמפרק.  
    
למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביה"מש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  
 
למרות הזהרות המשרד לאיכות הסביבה והיועץ המשפטי לממשלה לגבי הסכנות המידיות הכרוכות בהפעלת המתקנים, החליטה השופטת גילאור, בדיון בביה"מש המחוזי בחיפה ביוני 2004 על הפעלת המפעל מחדש. הדבר גרר תגובה ציבורית נזעמת, וכן בקשה של המשרד לאיכות הסביבה, של [[אזרחים למען הסביבה בגליל]] ושל הקיבוצים באזור, לעיון מחדש בהחלטת השופטת.  
   −
בחמישי ליולי 2004 הודה המשרד לאיכות הסביבה כי המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377]
+
===חשיפה של מימדי הזיהום במפעל===
 +
בחמישי ליולי 2004 חשף עיתון הארץ כי בידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים לפיהם המפעל זיהם במשך שנים ארוכות את אזור עכו בחומרים מסרטנים וב[[כספית]], כחלק מתהליך הייצור, בכמות של מאות טונות בשנה, וכי לטענת בכיר במשרד דבר זה תרם לתחלואה בסרטן באיזור. לטענת העיתון הנתונים היו בידי המשרד לפחות מתחילת 2002 אך עד לפיצוץ ולשריפה באוקטובר 2003 (כלומר קרוב לשנתיים) לא נעשה דבר כדי לסגור את המפעל והנתונים הוסתרו מהתושבים. המשרד להגנת הסביבה פעל מול המפעל כדי שזה יתקין משרפה, המפעל לא עמד בלוחות הזמנים של המשרד אך לא נענש ובכיר במשרד הודה כי ייתכן ולוחות הזמנים שניתנו למפעל היו ארוכים מידי. <ref name="haaretz_2004">[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=447377 "תעשיות אלקטרוכימיות" בעכו פלט מאות טונות חומר מסרטן בשנה] אורי אס,  05.07.04 הארץ </ref>
 +
 
 +
ראש עיריית עכו לשעבר, ד"ר שמריהו בירן הודה כי העיריה ידעה על שפיכת הכספית, אך לא על זיהום האוויר המסרטן. עד יולי 2004 לא ידע המשרד להגנת הסביבה את העירייה או את התושבים על פליטות זיהום האוויר המסרטן.<ref name="haaretz_2004"/>
    +
===סגירת המפעל===
 
ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  
 
ב-21 ביולי 2004 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי. השופטת גילאור הבהירה בתחילת הדיון כי שינתה את החלטתה הקודמת והורתה לסגור את המפעל. [http://cfe.org.il:8080/CFESITE/HE/News/EIL] [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2951131,00.html] כן קבע בית המשפט כי המשרד לאיכות הסביבה והבנקים הנושים ישאו בחלקים שווים בהוצאות פינוי החומרים המסוכנים מהמפעל.  
   שורה 42: שורה 42:  
מאז המפעל נמצא תחת שמירה. המדינה ניקתה על חשבונה חלק מהזיהום. פעילי סביבה כמו ליאורה אהרון מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] דורשים שג'ון פרבר ישלם מכיסו את הנזקים שנגרמו וכן יחוייב בהמשך הניקוי של השטח ובפיצוי העובדים. [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/502/818.html]
 
מאז המפעל נמצא תחת שמירה. המדינה ניקתה על חשבונה חלק מהזיהום. פעילי סביבה כמו ליאורה אהרון מ[[אזרחים למען הסביבה בגליל]] דורשים שג'ון פרבר ישלם מכיסו את הנזקים שנגרמו וכן יחוייב בהמשך הניקוי של השטח ובפיצוי העובדים. [http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/502/818.html]
   −
==חומרים רעילים ומסרטנים במפעל==
+
===תביעה בגין תרמה===
−
* PVC - פולי וניל כלוריד, PVC הוא [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]]. כאמור המפעל היה יצרן של חומר זה.  
+
כאמור בשנת 2004 נכשל מהלך הקפאת החברה, [[בנק לאומי]], [[בנט הפועלים]] ו[[בנק דיסקונט]] הגישו בקשה לפירוקה. במסגרת תיק הפירוק, הוגשו נגד החברה תביעות חוב בגובה 665 מיליון שקל, ששוויין נכון לשנת 2010 מעל 937 מיליון שקל. במסגרת תיק הפירוק ולאור החשדות סביב התנהלות המנהלים שגרמה להתמוטטות, נקבע כי משרד רואה החשבון רוזנבלום־הולצמן ינהל חקירה בעניין.
−
* VCM - אחד המתקנים במפעל ייצר את הגז וויניל כלוריד מונומר, VCM, גז חסר ריח ורעיל. החל משנות ה-80 הוא ידוע כמסרטן. ה-VCM גורם לאנדיוסורקומה, שהוא סרטן כבד נדיר מאוד. כמו כן הגז גורם לשורה של מחלות עור ועיניים.
+
 
−
* [[כספית]] - היא חומר רעיל מאוד שחשיפה לאדים שלו כמו גם לצורות אחרות שלה גורמת לבעיות נוירולוגיות להרעלה ולמוות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקטוטית אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|והלצטבר במעלה מארג המזון]] כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה.  
+
ביולי 2010 הגיש מפרק החברה תביעת ענק בגובה של יותר מ-900 מיליון שקל נגד בעלי השליטה והדירקטורים לשעבר. ההמפרק  הגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה דרישה לחייב באחריות אישית ללא הגבלה את בעלי השליטה בחברה ואת חברי הדירקטוריון לשעבר, שהובילו לטענתו לקריסת החברה. התביעה הוגשה נגד ICC, יו"ר הדירקטוריון ג'ון פרבר, מנכ"ל החברה אמיר אנדולט, סמנכ"ל הכספים עודד איסבורנו והדירקטורים שכיהנו בה כולל היתר אשתו של פרבר, האמנית מיה פרבר; יונה יהב, ח"כ לשעבר וראש עיריית חיפה כיום; הכלכלן אמנון נויבך; ורו"ח דב גדות, שכיהן כמבקר פנימי בחברה - כולם נתבעים כעת יחד עם חברת הביטוח מנורה, שביטחה אותם בפוליסת ביטוח דירקטורים ונושאי משרה.<ref name="raz_2010">[http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010</ref> עם זאת גובה התביעה ירד מאוחר יותר באופן דרמטי ל-150 מיליון ש"ח, עקב יציאה של התביעה מתיק פירוק להליכים רגילים. בשנת 2012 טענה ICC כי דווקא המנהלים המיוחדים שמונו לחברה על ידי כונסי הנכסים, הם אלו שאחראים לקריסתה עקב ביטול פוליסת ביטוח אובדן רווחים של החברה. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html]
−
* [[דיוקסין]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] גם בכמויות קטנות. הוא מתקבל כתוצאה מתהליכים הקשורים בשריפה של כלור. גם הדיוקסין אינו מתפרק בקלות בסביבה ומצטבר במעלה שרשרת המזון.  
+
 
−
* EDC - אתילן די כלוריד, EDC, הוא נוזל רעיל בעל ריח חריף, הידוע זה שנים רבות כפוגע במערכת הנשימה ובמערכות נוספות בגוף.
  −
* כלור - כלור הוא גז רעיל, הוא משמש כחומר גלם לשם ייצור PVC.  
  −
* מימן כלורי. 
  −
* מימן הנתרן.
      +
===נסיון להקים מתקן לקליטת גז טבעי===
 +
בשנת 2011 חשף העיתון דה-מרקר כי [[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]] רכשה בחשאי את שטח המפעל בכוונה לנקות את הקרקע בו ולהקים בו מתקן לקליטת [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי]] ממאגר "תמר". בשנת 2012 פסל משרד הפנים את התוכנית בעקבות חשש של משרד הביטחון מקרבת קרקע המפעל למפעל רפאל. משרד הביטחון טען כי  רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר ורדיוס זה חודר בצורה משמעותית למתקן דוד שנמצא באיזור. <ref>[http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012 </ref>
    
==פגיעה בעובדים==
 
==פגיעה בעובדים==
−
בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM , ל-EDC וחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  
+
בקרב עובדים רבים שעבדו במפעל אובחנו תסמינים של כבד וטחול מוגדלים, ציסטות בריאות ובכליות, בעיות לב ונשימה חריפות, התפוררות של השיניים, כוויות וקילופי עור קשים, עלייה חדה בלחץ הדם, כיב קיבה ואבנים בכיס המרה. לפי הספרות הרפואית ומדברי רופאים תעסוקתיים, מחלות אלה ועוד מגון אחר של מחלות קשורות באופן ישיר  לכספית, ל-VCM , ל-EDC ולחומרים מסוכנים אחרים שהעובדים היו איתם במגע יומיומי במשך עשרות שנים. מרבית העובדים היו בתחילת שנות הארבעים שלהם כשהחלו לחלות.  
    
אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  
 
אחד העובדים קיבל סרטן באף, ונפטר 6 שנים לאחר מכן מסרטן בגיל 58 לאחר 30 שנות עבודה במפעל. אצל עובד אחר נתגלה גידול ביותרת המוח בגיל 43, ולאחר 2 ניתוחים נותר עיוור בעל שמיעה לקויה. עובד אחר הוצא לפנסיה מוקדמת בגיל 63 עם בעיות נשימה ולאחר מכן נתגלה עצמו סרטן הלוע ומיתרי הקול, ולאחר ניתוח הוא נושם באמצעות צינור וחור בגרון.  
שורה 84: שורה 82:     
==זיהום סביבתי==
 
==זיהום סביבתי==
−
לטענת העובדים המפעל דאג במשך שנים לבצע קבורה של חומרים מסוכנים כמו כספית וEDC, בשטח המפעל וגרם ל[[זיהום קרקע]] לזיהום אוויר ולזיהום המים.  
+
===חומרים רעילים ומסרטנים במפעל===
 +
* PVC - פולי וניל כלוריד, PVC הוא [[גורם מסרטן|חומר מסרטן]]. כאמור המפעל היה יצרן של חומר זה.
 +
* VCM - אחד המתקנים במפעל ייצר את הגז וויניל כלוריד מונומר, VCM, גז חסר ריח ורעיל. החל משנות ה-80 הוא ידוע כמסרטן. ה-VCM גורם לאנדיוסורקומה, שהוא [[סרטן כבד]] נדיר מאוד. כמו כן הגז גורם לשורה של מחלות עור ועיניים. המפעל פלט 100 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.
 +
* EDC - אתילן די כלוריד, EDC, הוא נוזל רעיל בעל ריח חריף, הידוע זה שנים רבות כפוגע במערכת הנשימה ובמערכות נוספות בגוף. המפעל פלט 1,300 טונות של החומר כזיהום אוויר מידי שנה.
 +
* [[כספית]] - [[מתכת כבדה]] היא חומר רעיל מאוד שחשיפה לאדים שלו כמו גם לצורות אחרות שלה גורמת לבעיות נוירולוגיות להרעלה ולמוות. כספית יכולה לגרום לא רק להרעלה אקטוטית אלא גם להגיע למקורות מים [[הגברה ביולוגית|והלצטבר במעלה מארג המזון]] כספית היא גם חשודה [[חומר מסרטן|כחומר מסרטן באדם]. בהיותה יסודי כימי, כספית אינה מתפרקת לחומרים אחרים בטוחים יותר. המפעל השתמש בכספית לצורך תהליכי אלקטרוליזה והוא נפלט בכמות קטנה כזיהום אוויר, ובכמויות גדולות בהרבה כזיהום קרקע שדלף למים ולים באיזור.
 +
* [[דיוקסין]] הוא [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] גם בכמויות קטנות.  הוא מתקבל כתוצאה מתהליכים הקשורים בשריפה של כלור. גם הדיוקסין אינו מתפרק בקלות בסביבה ו[[הצטברות ביולוגית|מצטבר במעלה שרשרת המזון]].
 +
* כלור - כלור הוא גז רעיל, הוא משמש כחומר גלם לשם ייצור PVC. הכלור הוא יסוד ומהווה הוא חלק מהתרכובות של PVC, VCM, וEDC.
 +
* מימן כלורי. 
 +
* מימן הנתרן.
 +
===זיהום אוויר===
 +
לפי הנתונים של המשרד להגנת הסביבה בכל שנה פלט המפעל [[זיהום אוויר בישראל|זיהום אוויר]] של VCM, ויניל כלוריד-מונומר, חומר רעיל ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] בכמות של 100 טונות בשנה. דבר זה לא נבע עקב תקלה אלא עקב תהליך ייצור מיושן. בנוסף פלט המפעל גם EDC, אתילן די-כלור,  בכמות של 1,300 טונות בשנה, כלומר עשרות ק"ג בכל שעה.  בתהליך האלקטרוליזה שהיה במפעל, אבדו למפעל שבע טונות [[כספית]] בשנה, שהוזרמו ברובן לים, בתמיסה. חלק מכמות זו הגיעו למי התהום באיזור, ומיעוט נפלט לאוויר.<ref name="haaretz_2004"/> לפי מסמך של המשרד להגנת הסביבה באותו זמן נפת עכו ומפרץ חיפה הן מהגדולות בארץ בתחלואת הסרטן ועודף התחלואה שם עומד על כ-20%. <ref name="haaretz_2004"/>
 +
 
 +
 
 +
להלן הפער בין תקן פליטת החומרים לבין הפליטות שהיו במפעל, ביחידות מיקרו-גרם לגרם:. <ref name="haaretz_2004"/>
 +
 
 +
{| {{table}}
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''חומר'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''תקן 2004'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מתקן 1'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מתקן 2'''
 +
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''מתקן 3'''
 +
|-
 +
| EDC||0.02||80||11||36
 +
|-
 +
| VCM||0.0005||18||0.19||56
 +
|-
 +
|
 +
|}
 +
===זיהום קרקע ומים===
 +
לטענת העובדים המפעל דאג במשך שנים לבצע קבורה של חומרים מסוכנים כמו כספית ו-EDC, בשטח המפעל וגרם ל[[זיהום קרקע]] לזיהום אוויר ולזיהום המים.  
    
עו"ד שניאורסון שמייצג את העובדים התובעים את המפעל והחוקר הפרטי גיורא יבין יצאו לקחת דגימות קרקע מהאתרים שבהם, לדברי העובדים, נקברו החומרים המסוכנים במפעל.  
 
עו"ד שניאורסון שמייצג את העובדים התובעים את המפעל והחוקר הפרטי גיורא יבין יצאו לקחת דגימות קרקע מהאתרים שבהם, לדברי העובדים, נקברו החומרים המסוכנים במפעל.  
שורה 101: שורה 128:  
* [[זיהום אוויר במפרץ חיפה]]
 
* [[זיהום אוויר במפרץ חיפה]]
 
* [[זיהום קרקע בישראל]]
 
* [[זיהום קרקע בישראל]]
 +
* [[זיהום מים בישראל]]
 
* [[זיהום תעשייתי]]
 
* [[זיהום תעשייתי]]
 
* [[זיהום מזון בישראל]]
 
* [[זיהום מזון בישראל]]
 
* [[כספית]]
 
* [[כספית]]
 +
* [[דיוקסין]]
    
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
שורה 123: שורה 152:     
;תביעה בגין מעשי מרמה:
 
;תביעה בגין מעשי מרמה:
−
* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] 12.09.2010
+
* [http://www.themarker.com/markets/1.590697 תביעה בסך 900 מיליון שקל נגד מנהלי תעשיות אלקטרוכימיות: "אחראים למעשי מרמה שגרמו להפסדים כבדים"] הילה רז, דה מרקר, 12.09.2010
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמר Ynet, 2010
 
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3951412,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: תביעת ענק ב-900 מיליון], מארק שון, כלכליסט, ספטמר Ynet, 2010
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,
 
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3575864,00.html תעשיות אלקטרוכימיות: "רשלנות המנהלים המיוחדים היא שהביאה לקריסה"], מארק שון, כלכליסט, 02.07.12,
    
;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:
 
;נסיונות להקים במקום מתקני קליטת גז טבעי:
−
http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו, אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  
+
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1679105 משרד הביטחון הטביע לתשובה 114 מיליון שקל בעכו], אבי בראלי, דה מרקר, 04.04.2012  
     
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/59564"

תפריט ניווט