שינויים

יש אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות, ואף הכלכלה העולמית, נעות בכיוון של אי-גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר. הדבר מתואר בדרך כלל כתוצאה של הכנסת שיפורים טכנולוגיים כתוצאה מתמריצים של תחרות בין פירמות שונות.  

יש אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות, ואף הכלכלה העולמית, נעות בכיוון של אי-גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר. הדבר מתואר בדרך כלל כתוצאה של הכנסת שיפורים טכנולוגיים כתוצאה מתמריצים של תחרות בין פירמות שונות.  

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתינית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתנית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

איירס בחן את הזרמים של הסחורות בכלכלת ארצות הברית מאז 1900 במונחים של מסה ושל אנרגיה, ומוצא כי אין  הקטנה של גשמיות הכלכלה. במאה ה-20 יש עליה איטית וארוכת טווח בצריכת חומרים לנפש למעט בזמן [[השפל הגדול]] ובזמן מלחמת העולם השנייה. המגמה ב"פריון משאבים" (resource productivity - תמ"ג ליחידה של צריכת מוצרים) עולה באיטיות. לטענת אירס חלק מהגורמים המעורבים בתהליך הם ירידה בכמות העופרות, יעילות גבוהה יותר בהפקת עופרות, והגדלת הסיבוכיות של מוצרים.  

איירס בחן את הזרמים של הסחורות בכלכלת ארצות הברית מאז 1900 במונחים של מסה ושל אנרגיה, ומוצא כי אין  הקטנה של גשמיות הכלכלה. במאה ה-20 יש עליה איטית וארוכת טווח בצריכת חומרים לנפש למעט בזמן [[השפל הגדול]] ובזמן מלחמת העולם השנייה. המגמה ב"פריון משאבים" (resource productivity - תמ"ג ליחידה של צריכת מוצרים) עולה באיטיות. לטענת אירס חלק מהגורמים המעורבים בתהליך הם ירידה בכמות העופרות, יעילות גבוהה יותר בהפקת עופרות, והגדלת הסיבוכיות של מוצרים.  

אפשר לשקול את התשומות של חומרי הגלם, אבל כן שוב יש להחליט מה הכוונה בחומרי גלם. ההגדרה המקובלת מתייחסת לסחורות הראשונות שנסחרות בשוק - אבל בוודאי לא כל הסחורות. אבל הגדרה זו תוציא החוצה עצי הסקה שנאספו על ידי משתמשי קצה או צמחיה שנאכלה על ידי צאן ובקר או גללים שהופקו על ידי חיות אלה - בהודו אלו השמטות רציניות.

אפשר לשקול את התשומות של חומרי הגלם, אבל כן שוב יש להחליט מה הכוונה בחומרי גלם. ההגדרה המקובלת מתייחסת לסחורות הראשונות שנסחרות בשוק - אבל בוודאי לא כל הסחורות. אבל הגדרה זו תוציא החוצה עצי הסקה שנאספו על ידי משתמשי קצה או צמחיה שנאכלה על ידי צאן ובקר או גללים שהופקו על ידי חיות אלה - בהודו אלו השמטות רציניות.

אם נכליל את האוויר והמים כחומרי גלם, כפי שהם צריכים להיות מנקודת מבט פיזיקלית טהורה, המסה שנכללת תהיה גדולה בהרבה מכל שאר התשומות גם יחד. אבל נתונים אלו אינם בנמצא בסטטיסטיקות רשמיות ויהיו בכל מקרה שנויות במחלוקת. יש להחליט אם לכלול מי השקיה לחקלאות ומי קרור בין תרומות אלו. עלינו גם להחליט אם חנקן אטמוספרי שלא נכלל בתהליך השריפה צריך להכלל בתשומות או לא. בפועל ניתן להעריך מספרים אלו  אבל רק לשנים האחרונות, וכנראה שרק בדיוק של פלוס מינוס 50 אחוז.

אם נכליל את האוויר והמים כחומרי גלם, כפי שהם צריכים להיות מנקודת מבט פיזיקלית טהורה, המסה שנכללת תהיה גדולה בהרבה מכל שאר התשומות גם יחד. אבל נתונים אלו אינם בנמצא בסטטיסטיקות רשמיות ויהיו בכל מקרה שנויות במחלוקת. יש להחליט אם לכלול מי השקיה לחקלאות ומי קירור בין תרומות אלו. עלינו גם להחליט אם חנקן אטמוספרי שלא נכלל בתהליך השריפה צריך להכלל בתשומות או לא. בפועל ניתן להעריך מספרים אלו  אבל רק לשנים האחרונות, וכנראה שרק בדיוק של פלוס מינוס 50 אחוז.

גישה ריאלית יותר תהיה לכלול חמצן מהאוויר שנכלל בשריפה ובנשימה, בל להוסיף חמצן שנוצר על ידי פוטוסינתזה של יערות ושל חקלאות. גישה דומה תהיה לא להתחשב בחנקן באופן דומה ניתן לכלול מים רק כאשר הם משתתפים בפועל בראקציה כמו פוטוסינתזה או בתוך תערובת כמו מלט. אבל יש להוציא מים שהתאיידו מים שמשתתפים כרק כמוליכי חום פאסייבם או דילול של פסולת צריכים לא להכלל כנראה ולו רק בגלל שאין סטטיסטיקה טובה. חשיבה כזו רומזת על כך שמים ואוויר לא צריכים להכלל בחשבון.  

גישה ריאלית יותר תהיה לכלול חמצן מהאוויר שנכלל בשריפה ובנשימה, בל להוסיף חמצן שנוצר על ידי פוטוסינתזה של יערות ושל חקלאות. גישה דומה תהיה לא להתחשב בחנקן באופן דומה ניתן לכלול מים רק כאשר הם משתתפים בפועל בראקציה כמו פוטוסינתזה או בתוך תערובת כמו מלט. אבל יש להוציא מים שהתאיידו מים שמשתתפים כרק כמוליכי חום פאסיביים או דילול של פסולת צריכים לא להכלל כנראה ולו רק בגלל שאין סטטיסטיקה טובה. חשיבה כזו רומזת על כך שמים ואוויר לא צריכים להכלל בחשבון.  

המחברים לא כוללים מסות שהועברו בבבניה כמו שחיקת קרקע והשפעתה על חקלאות מצד אחד ומצד שני זיהום אגמים. פסולת שהוצאה ממכרות היא דבר שונה היות ויש בה כימיקלים שממשיכים לעבוד. וערימות ענק גורמות לזיהום - ולכן זה גם תשומה וגם תפוקה לא רצויה של המערכת. פלטינה שמשתמשים בה בארצות הברית אבל גוררת עופרה שנכרת בדרום אפריקה, משייכים העופרה למדינה הצורכת - ארצות הברית.

המחברים לא כוללים מסות שהועברו בבניה כמו שחיקת קרקע והשפעתה על חקלאות מצד אחד ומצד שני זיהום אגמים. פסולת שהוצאה ממכרות היא דבר שונה היות ויש בה כימיקלים שממשיכים לעבוד. וערימות ענק גורמות לזיהום - ולכן זה גם תשומה וגם תפוקה לא רצויה של המערכת. פלטינה שמשתמשים בה בארצות הברית אבל גוררת עופרה שנכרת בדרום אפריקה, משייכים העופרה למדינה הצורכת - ארצות הברית.

החומרים שנכללים במוצרים מיובאים, וגם זרם החומרים שקשורים בייצור המוצרים האלה במדינות אחרות צריך להכלל במדינה הצורכת. מצד שני, הכנסות שנבעו מיצואנים של מוצרים לייצוא ייצאו (עם הזמן ובבממוצע) על יבוא של מוצרי מוצרים. לא מן הנמנע גם אם קשה להצדיק זאת להניח שהזרמים האלה מכסים זה את זה.

החומרים שנכללים במוצרים מיובאים, וגם זרם החומרים שקשורים בייצור המוצרים האלה במדינות אחרות צריך להכלל במדינה הצורכת. מצד שני, הכנסות שנבעו מיצואנים של מוצרים לייצוא ייצאו (עם הזמן ובממוצע) על יבוא של מוצרי מוצרים. לא מן הנמנע גם אם קשה להצדיק זאת להניח שהזרמים האלה מכסים זה את זה.

ניתן לעשות תיקוני אד הוק למקרים חריגים כמו דרום אפריקה, צ'ילה או מדינות אפריקניות שם זרמי חומר בלתי ישירים לייצוא תוצרי מינרלים כמו יהלומים או נחושב עולים בהרבה על זרמים בלתי ישירים שמקושרים עם יבוא.

ניתן לעשות תיקוני אד הוק למקרים חריגים כמו דרום אפריקה, צ'ילה או מדינות אפריקניות שם זרמי חומר בלתי ישירים לייצוא תוצרי מינרלים כמו יהלומים או נחושב עולים בהרבה על זרמים בלתי ישירים שמקושרים עם יבוא.

יש כמה תהליכים כלכליים חשובים שהינם היפוך של שריפה או חימצון, במובן שאקסרגיה כימית מתרכזת ונכנסת לתוך הגוף של חומר המטרה. פוטוסינתזה היא דוגמה. רדוקציה תרמית פחמנית של עופרות מתכת וסינתזה של אמוניה הן דוגמאות אחרות.

יש כמה תהליכים כלכליים חשובים שהינם היפוך של שריפה או חימצון, במובן שאקסרגיה כימית מתרכזת ונכנסת לתוך הגוף של חומר המטרה. פוטוסינתזה היא דוגמה. רדוקציה תרמית פחמנית של עופרות מתכת וסינתזה של אמוניה הן דוגמאות אחרות.

במקרה הראשון אקסרגיה מהשמש נתפסת ונכלאת בקרבו הידראטים, שהם חומר כימי בעל יכולת בערה. במקרה של המתכות תחמוצת מתכתית נפגשת על פחמן חם מאוד והופכת למתיל מתכת יחד עם פחמן דו חמצני. התגובה האחונה היא בערה מסווית. במקרה של האמוניה, גז טבעי יחד עם אוויר מומרים לאמונים ועוד פחמן דו חמצני על ידי שורה של

במקרה הראשון אקסרגיה מהשמש נתפסת ונכלאת בקרבו הידראטים, שהם חומר כימי בעל יכולת בערה. במקרה של המתכות תחמוצת מתכתית נפגשת על פחמן חם מאוד והופכת למתיל מתכת יחד עם פחמן דו חמצני. התגובה האחונה היא בערה מסווית. במקרה של האמוניה, גז טבעי יחד עם אוויר מומרים לאמונים ועוד פחמן דו חמצני על ידי שורה של תהליכים קטליטיים בטמפרטורה גבוהה ולחץ גבוהה, שבסופו של דבר גם הם מהווים תהליך בערה.

תהליכים קטליטיים בטמפרטורה גבוהה ולחץ גבוהה, שבסופו של דבר גם הם מהווים תהליך בערה.

יש עוד תהליכים שיכולים לבצע עבודה (בתאוריה)- כאשר מלח מתמוסס במים נוצר חום וניתן לבצע עבודה אם החום לא מתפזר במהירות לסביבה. ריכוז של המלח חזרה דורש כמות גדולה של חום. נובע שכל חומר מועיל שקיים בריכוז

יש עוד תהליכים שיכולים לבצע עבודה (בתאוריה)- כאשר מלח מתמוסס במים נוצר חום וניתן לבצע עבודה אם החום לא מתפזר במהירות לסביבה. ריכוז של המלח חזרה דורש כמות גדולה של חום. נובע שכל חומר מועיל שקיים בריכוז

טונה של חול מכילה הרבה פחות אקסרגיה מאשר טונה של פחם. הפסולת המסוכנת מבחינה סביבתית היא זו בעלת אקסרגיה גבוהה.

טונה של חול מכילה הרבה פחות אקסרגיה מאשר טונה של פחם. הפסולת המסוכנת מבחינה סביבתית היא זו בעלת אקסרגיה גבוהה.

דלקים, כוח הידרו אלקטרי, חום גרעיני ותוצרים של פוטוסינתזה (פיתומסה) הם המקורות העיקריים של תשומות אקסרגיה לכלכלה. לרוחב החומרים האחרים יש מעט מאוד אקסרגיה בצורתם המקורית, אבל הם זוכים באקסרגיה מדלקים כמו במקרה של זיקוק מתכות או אמוניה. ועם זאת תכולת האקסרגיה של חומרים היא מדד מעניין ביוחד ביחס למדידה המסורתית (מסה)

דלקים, כוח הידרו אלקטרי, חום גרעיני ותוצרים של פוטוסינתזה (פיתומסה) הם המקורות העיקריים של תשומות אקסרגיה לכלכלה. לרוחב החומרים האחרים יש מעט מאוד אקסרגיה בצורתם המקורית, אבל הם זוכים באקסרגיה מדלקים כמו במקרה של זיקוק מתכות או אמוניה. ועם זאת תכולת האקסרגיה של חומרים היא מדד מעניין במיוחד ביחס למדידה המסורתית (מסה)

==ראו גם==

==ראו גם==