שינויים

בכלכלה, '''אי-גשמיות''' (dematerialization) או '''אי גשמיות של הכלכלה''' (dematerialization of the economy) היא מושג המתאר ירידה בכמות החומרים הנדרשים כדי להגשים תפקודים כלכליים בחברה מסויימת. האי-גשמיות יכולה להיות יחסית (למוצר או לשירות מסויים) או מוחלטת. בשפת יום יום "אי-גשמיות" מתוארת לפעמים גם כ'''התייעלות''' וכדי לתאר אותה משתמשים בביטוי "לעשות יותר עם פחות". במובן זה היא מקבילה לביטוי Ephemeralization של בקמיסטר פולר.  

בכלכלה, '''אי-גשמיות''' (dematerialization) או '''אי גשמיות של הכלכלה''' (dematerialization of the economy) היא מושג המתאר ירידה בכמות החומרים הנדרשים כדי להגשים תפקודים כלכליים בחברה מסויימת. האי-גשמיות יכולה להיות יחסית (למוצר או לשירות מסויים) או מוחלטת. בשפת יום יום "אי-גשמיות" מתוארת לפעמים גם כ'''התייעלות''' וכדי לתאר אותה משתמשים בביטוי "לעשות יותר עם פחות". במובן זה היא מקבילה לביטוי Ephemeralization של בקמיסטר פולר.  

יש אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות, ואף הכלכלה העולמית, נעות בכיוון של אי-גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר. הדבר מתואר בדרך כלל כתואצה של הכנסת שיפורים טכנולוגיים כתוצאה מתמריצים של תחרות בין פירמות שונות.  

יש אמונה נפוצה בקרב הוגים רבים, ובקרב כלכלנים, לפיה הכלכלות של המדינות המפותחות, ואף הכלכלה העולמית, נעות בכיוון של אי-גשמיות הולכת וגדלה, כלומר שהכלכלה שלהן צורכת פחות ופחות משאבים מהסביבה במונחים של אנרגיה ושל חומר. הדבר מתואר בדרך כלל כתוצאה של הכנסת שיפורים טכנולוגיים כתוצאה מתמריצים של תחרות בין פירמות שונות.  

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתינית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמית נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתינית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

אפשר לשקול את התשומות של חומרי הגלם, אבל כן שוב יש להחליט מה הכוונה בחומרי גלם. ההגדרה המקובלת מתייחסת לסחורות הראשונות שנסחרות בשוק - אבל בוודאי לא כל הסחורות. אבל הגדרה זו תוציא החוצה עצי הסקה שנאספו על ידי משתמשי קצה או צמחיה שנאכלה על ידי צאן ובקר או גללים שהופקו על ידי חיות אלה - בהודו אלו השמטות רציניות.

אפשר לשקול את התשומות של חומרי הגלם, אבל כן שוב יש להחליט מה הכוונה בחומרי גלם. ההגדרה המקובלת מתייחסת לסחורות הראשונות שנסחרות בשוק - אבל בוודאי לא כל הסחורות. אבל הגדרה זו תוציא החוצה עצי הסקה שנאספו על ידי משתמשי קצה או צמחיה שנאכלה על ידי צאן ובקר או גללים שהופקו על ידי חיות אלה - בהודו אלו השמטות רציניות.

אם נכליל את האוויר והמים כחומרי גלם, כפי שהם צריכים להיות מנקודת מבט פיזיקלית טהורה, המסה שנכללת תהיה גדולה בהרבה מכל שאר התשומות גם יחד. אבל נתונים אלו אינם בנמצא בסטטיסטקות רשמיות ויהיו בכל מקרה שנויות במחלוקת. יש להחליט אם לכלול מי השקיה לחקלאות ומי קרור בין תרומות אלו. עלינו גם להחליט אם חנקן אטמוספרי שלא נכלל בתהליך השריפה צריך להכלל בתשומות או לא. בפועל ניתן להעריך מספרים אלו  אבל רק לשנים האחרונות, וכנראה שרק בדיוק של פלוס מינוס 50 אחוז.

אם נכליל את האוויר והמים כחומרי גלם, כפי שהם צריכים להיות מנקודת מבט פיזיקלית טהורה, המסה שנכללת תהיה גדולה בהרבה מכל שאר התשומות גם יחד. אבל נתונים אלו אינם בנמצא בסטטיסטיקות רשמיות ויהיו בכל מקרה שנויות במחלוקת. יש להחליט אם לכלול מי השקיה לחקלאות ומי קרור בין תרומות אלו. עלינו גם להחליט אם חנקן אטמוספרי שלא נכלל בתהליך השריפה צריך להכלל בתשומות או לא. בפועל ניתן להעריך מספרים אלו  אבל רק לשנים האחרונות, וכנראה שרק בדיוק של פלוס מינוס 50 אחוז.

גישה ריאלית יותר תהיה לכלול חמצן מהאוויר שנכלל בשריפה ובנשימה, בל להוסיף חמצן שנוצר על ידי פוטוסינתזה של יערות ושל חקלאות. גישה דומה תהיה לא להתחשב בחנקן באופן דומה ניתן לכלול מים רק כאשר הם משתתפים בפועל בראקציה כמו פוטוסינתזה או בתוך תערובת כמו מלט. אבל יש להוציא מים שהתאיידו מים שמשתתפים כרק כמוליכי חום פאסייבם או דילול של פסולת צריכים לא להכלל כנראה ולו רק בגלל שאין סטטיסיקה טובה. חשיבה כזו רומזת על כך שמים ואוויר לא צריכים להכלל בחשבון.  

גישה ריאלית יותר תהיה לכלול חמצן מהאוויר שנכלל בשריפה ובנשימה, בל להוסיף חמצן שנוצר על ידי פוטוסינתזה של יערות ושל חקלאות. גישה דומה תהיה לא להתחשב בחנקן באופן דומה ניתן לכלול מים רק כאשר הם משתתפים בפועל בראקציה כמו פוטוסינתזה או בתוך תערובת כמו מלט. אבל יש להוציא מים שהתאיידו מים שמשתתפים כרק כמוליכי חום פאסייבם או דילול של פסולת צריכים לא להכלל כנראה ולו רק בגלל שאין סטטיסטיקה טובה. חשיבה כזו רומזת על כך שמים ואוויר לא צריכים להכלל בחשבון.  

המחברים לא כוללים מסות שהועברו בבבניה כמו שחיקת קרקע והשפעתה על חקלאות מצד אחד ומצד שני זיהום אגמים . פסולת שהוצאה ממכרות היא דבר שונה היות ויש בה כמיליקים שממשיכים לעבוד. וערימות ענק גורמות לזיהום - ולכן זה גם תשומה וגם תפוקה לא רצויה של המערכת. פלטינה שמשתמשים בה בארצות הברית אבל גוררת עופרה שנכרת בדרו ם אפריקה, משייכים העופרה למדינה הצורכת - ארצות הברית

המחברים לא כוללים מסות שהועברו בבבניה כמו שחיקת קרקע והשפעתה על חקלאות מצד אחד ומצד שני זיהום אגמים. פסולת שהוצאה ממכרות היא דבר שונה היות ויש בה כימיקלים שממשיכים לעבוד. וערימות ענק גורמות לזיהום - ולכן זה גם תשומה וגם תפוקה לא רצויה של המערכת. פלטינה שמשתמשים בה בארצות הברית אבל גוררת עופרה שנכרת בדרום אפריקה, משייכים העופרה למדינה הצורכת - ארצות הברית.

החומרים שנכללים במוצרים מיובאים, וגם זרם החומרים שקשורים בייצור המוצרים האלה במדינות אחרות צריך להכלל במדינה הצורכת. מצד שני, הכנסות שנבעו מיצואנים של מוצרים לייצוא ייצאו (עם הזמן ובבמוצע ) על

החומרים שנכללים במוצרים מיובאים, וגם זרם החומרים שקשורים בייצור המוצרים האלה במדינות אחרות צריך להכלל במדינה הצורכת. מצד שני, הכנסות שנבעו מיצואנים של מוצרים לייצוא ייצאו (עם הזמן ובבממוצע) על יבוא של מוצרי מוצרים. לא מן הנמנע גם אם קשה להצדיק זאת להניח שהזרמים האלה מכסים זה את זה.

יבוא של מוצרי מוצרים. לא מן הנמנע גם אם קשה להצדיק זאת להניח שהזרמים האלה מכסים זה את זה.

ניתן לעשות תיקוני אד הוק למקרים חריגים כמו דרום אפריקה, צ'ילה או מדינות אפריקניות שם זרמי חומר בלתי ישירים לייצוא תוצרי מינרלים כמו יהלומים או נחושב עולים בהרבה על זרמים בלתי ישירים שמקושרים עם יבוא.

ניתן לעשות תיקוני אד הוק למקרים חריגים כמו דרום אפריקה, צ'ילה או מדינות אפריקניות שם זרמי חומר בלתי ישירים לייצוא תוצרי מינרלים כמו יהלומים או נחושב עולים בהרבה על זרמים בלתי ישירים שמקושרים עם יבוא.

==אקסרגיה כמדד חלופי==

==אקסרגיה כמדד חלופי==

[[אקסרגיה]] היא פשוט אנרגיה זמינה. בערה היא סוג של אקסרגיה כימית- בערה של מנוע קורנו, חמצון או נשימה הם סוגים של בערה יש עוד סוגים של אקסרגיה כמו אקסרגיה פיזית ( קינטית) - ואקסרגיה תרמית (חום , )

[[אקסרגיה]] היא פשוט אנרגיה זמינה. בערה היא סוג של אקסרגיה כימית- בערה של מנוע קורנו, חמצון או נשימה הם סוגים של בערה יש עוד סוגים של אקסרגיה כמו אקסרגיה פיזית ( קינטית) - ואקסרגיה תרמית (חום)

לצורך הדיון נשתמש רק באקסרגיה כימית

לצורך הדיון נשתמש רק באקסרגיה כימית

מעל לממוצע באוויר (כגז) או בים (כנוזל) או בקליפת האדמה (כמוצק) מכיל גם קצת אקסרגיה.

מעל לממוצע באוויר (כגז) או בים (כנוזל) או בקליפת האדמה (כמוצק) מכיל גם קצת אקסרגיה.

טונה של חול מכילה הרבה פחות אקסרגיה מאשר טונה של פחם. הפסולת המסוכנת מבחינה סביבתית היא זו בעלת אקסריגה גבוהה.

טונה של חול מכילה הרבה פחות אקסרגיה מאשר טונה של פחם. הפסולת המסוכנת מבחינה סביבתית היא זו בעלת אקסרגיה גבוהה.

דלקים, כוח הידרו אלקטרי, חום גרעיני ותוצרים של פוטוסינתזה (פיתומסה) הם המקורות העיקריים של תשומות אקסרגיה לכלכלה. לרוחב החומרים האחרים יש מעט מאוד אקסרגיה בצורתם המקורית, אבל הם זוכים באקסרגיה מדלקים כמו במקרה של זיקוק מתכות או אמוניה. ועם זאת תכולת האקסרגיה של חומרים היא מדד מעניין ביוחד ביחס למדידה המסורתית (מסה)

דלקים, כוח הידרו אלקטרי, חום גרעיני ותוצרים של פוטוסינתזה (פיתומסה) הם המקורות העיקריים של תשומות אקסרגיה לכלכלה. לרוחב החומרים האחרים יש מעט מאוד אקסרגיה בצורתם המקורית, אבל הם זוכים באקסרגיה מדלקים כמו במקרה של זיקוק מתכות או אמוניה. ועם זאת תכולת האקסרגיה של חומרים היא מדד מעניין ביוחד ביחס למדידה המסורתית (מסה)