שינויים

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גרפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים , קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה.]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גרפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה.]]

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.  

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.  

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך 30-40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.  

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השהייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך 30-40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.  

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.

יש קשרים רבים במודל שאינם לינאריים, היות ודבר זה הינו מאפיין חשוב של המציאות.  

יש קשרים רבים במודל שאינם לינאריים, היות ודבר זה הינו מאפיין חשוב של המציאות.  

כך לדוגמה הקשר בין כמות המזון לנפש לבין תוחלת החיים אינו לינארי. כאשר כמות הקלוריות האקווילנטית לצמחית (חישוב קלוריות מן החי על פי כמות הקלוריות הצמחיות שנדרשו לקיומן) לאדם ליום, עולה מ-2,000 ל-4,000 תוחלת החיים הממוצעת עולה ב-50% - מ-40 שנה ל-60 שנה. אבל כאשר מכפילים את הכמות שוב ל-8,000 קלוריות נוספות רק 10 שנים לתוחלת החיים הממוצעת - ותוספת של עוד מזון אפילו מורידה בהמשך את תוחלת החיים הממוצעת (בגלל בעיות הקשורות בהשמנה לדוגמה מחלות לב).  

כך לדוגמה הקשר בין כמות המזון לנפש לבין תוחלת החיים אינו לינארי. כאשר כמות הקלוריות האקוויוולנטית לצמחית (חישוב קלוריות מן החי על פי כמות הקלוריות הצמחיות שנדרשו לקיומן) לאדם ליום, עולה מ-2,000 ל-4,000 תוחלת החיים הממוצעת עולה ב-50% - מ-40 שנה ל-60 שנה. אבל כאשר מכפילים את הכמות שוב ל-8,000 קלוריות נוספות רק 10 שנים לתוחלת החיים הממוצעת - ותוספת של עוד מזון אפילו מורידה בהמשך את תוחלת החיים הממוצעת (בגלל בעיות הקשורות בהשמנה לדוגמה מחלות לב).  

דוגמה נוספת היא שבהתאם למוסכמה ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], [[קרקע]] טובה יותר מעובדת קודם, ועיבודה הוא זול יותר. ככל שקטנה כמות הקרקע שאינה מעובדת, כך העיבוד של כל שטח אדמה נוסף הופך ליקר יותר היות וזו אדמה פחות איכותית (למעשה זו דוגמה קלאסית להדגמת [[תפוקה שולית פוחתת]]). המחיר של עיבוד האדמה הנוספת נוסק באופן לא לינארי (דומה למעריכי) לאחוז האדמה שעדיין לא עובדה.

דוגמה נוספת היא שבהתאם למוסכמה ב[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]], [[קרקע]] טובה יותר מעובדת קודם, ועיבודה הוא זול יותר. ככל שקטנה כמות הקרקע שאינה מעובדת, כך העיבוד של כל שטח אדמה נוסף הופך ליקר יותר היות וזו אדמה פחות איכותית (למעשה זו דוגמה קלאסית להדגמת [[תפוקה שולית פוחתת]]). המחיר של עיבוד האדמה הנוספת נוסק באופן לא לינארי (דומה למעריכי) לאחוז האדמה שעדיין לא עובדה.

* המודל לא מייצג באופן נפרד את העשירים והעניים ומתעלם מ[[אי שוויון כלכלי]].

* המודל לא מייצג באופן נפרד את העשירים והעניים ומתעלם מ[[אי שוויון כלכלי]].

* המודל מניח שהשווקים מגיעים לשיווי משקל באופן מדוייק ומיידי ושאין [[מידע א-סימטרי|פערי מידע בשווקים]].  

* המודל מניח שהשווקים מגיעים לשיווי משקל באופן מדוייק ומיידי ושאין [[מידע א-סימטרי|פערי מידע בשווקים]].  

* [[זיהום]] מוצג באופן מופשט - לא מוצגים אלפי הזיהומים השונים, דרכי הפעולה השונות שלהם והמהירויות השונות שבהם הם מתפשטים, מצטברים , משפיעים או מתפרקים. המודל מתייחס רק לשני סוגי זיהום - [[זיהום אוויר]] בעל אורך חיים קצר, וחומרים מזהמים אחרים בעלי אורך חיים ארוך (כמו [[PCB]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]]).  

* [[זיהום]] מוצג באופן מופשט - לא מוצגים אלפי הזיהומים השונים, דרכי הפעולה השונות שלהם והמהירויות השונות שבהם הם מתפשטים, מצטברים, משפיעים או מתפרקים. המודל מתייחס רק לשני סוגי זיהום - [[זיהום אוויר]] בעל אורך חיים קצר, וחומרים מזהמים אחרים בעלי אורך חיים ארוך (כמו [[PCB]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]]).  

* המודל מבדיל בין [[משאבים מתחדשים]] המייצרים מזון וסיבים, לבין [[משאבים מתכלים]] שיוצרים דלקי מאובנים ומינרלים. אבל לא עושה הפרדה נוספת (בין דלקים לבין מינרלים לדוגמה, או בין סוגי משאבים שונים).  

* המודל מבדיל בין [[משאבים מתחדשים]] המייצרים מזון וסיבים, לבין [[משאבים מתכלים]] שיוצרים דלקי מאובנים ומינרלים. אבל לא עושה הפרדה נוספת (בין דלקים לבין מינרלים לדוגמה, או בין סוגי משאבים שונים).  

* המודל מזניח החוצה את הסיבות לאלימות ואת התוצאות שלה. הוא מתעלם מ"הון צבאי".  

* המודל מזניח החוצה את הסיבות לאלימות ואת התוצאות שלה. הוא מתעלם מ"הון צבאי".  

===מודל מאוזן===

===מודל מאוזן===

המחברים טוענים כי כדי להבין את ההתנהגות של מערכת חברתית יש צורך במודל מאוזן מבחינת מורכבתו - לא הגיוני לייצר מודל עשיר מאוד בפרטים בתחום מסויים אבל בעל הנחות פשטניות מאוד בתחום אחר. לדוגמה מודלים דמוגרפיים רבים מתייחסים לנתונים רבים-  כמו היחס בין המינים או הרכבי שכבות גיל, אבל הם מניחים שאחוזי הלידה והמוות ילכו בעקבות מגמות שנקבעו מראש. דוגמה אחרת היא מודלים כלכליים המכילים עשרות או מאות סקטורים בכלכלה אבל מניחים קשרים לינארים בין תשומות לתפוקות; או סוכנים הפועלים לפי [[מידע מלא]] על פי והתנהגות "[[רציונליזם|רציונלית]]".

המחברים טוענים כי כדי להבין את ההתנהגות של מערכת חברתית יש צורך במודל מאוזן מבחינת מורכבותו - לא הגיוני לייצר מודל עשיר מאוד בפרטים בתחום מסויים אבל בעל הנחות פשטניות מאוד בתחום אחר. לדוגמה מודלים דמוגרפיים רבים מתייחסים לנתונים רבים-  כמו היחס בין המינים או הרכבי שכבות גיל, אבל הם מניחים שאחוזי הלידה והמוות ילכו בעקבות מגמות שנקבעו מראש. דוגמה אחרת היא מודלים כלכליים המכילים עשרות או מאות סקטורים בכלכלה אבל מניחים קשרים לינאריים בין תשומות לתפוקות; או סוכנים הפועלים לפי [[מידע מלא]] על פי והתנהגות "[[רציונליזם|רציונלית]]".

==הרצות של המודל==

==הרצות של המודל==

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.  

אם מסתכלים בחלק המוקדם של הגרף בתרחיש מספר 1, העולם נראה מאד מצליח. תוחלת החיים עולה, כמות השירותים והמוצרים לנפש גדלה, וכמות המזון והייצור הכוללות גדלות. הרווחה (לפי מדד הרווחה של האו"ם) גדלה בצורה ניכרת. יש כמה עננים באופק - רמות הזיהום גדלות וכן גם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], וכמות המזון לנפש דורכת במקום. אבל באופן כללי המערכת גדלה ואין הרבה סימנים לשינוי בעתיד. אבל אם ממשיכים הלאה במשך כמה עשורים בתוך המאה ה-21, הצמיחה הכלכלית עוצרת ומתהפכת בצורה די פתאומית. דבר זה מתרחש בעיקר בגלל עלויות שעולות במהירות של משאבים מתכלים. עליות המחיר מטפסות במעלה הסקטורים הכלכליים השונים וגורמים למחסור גדל והולך בכספי השקעות.  

בשנת 2000 במודל זה המשאבים המתכלים מספיקים לעוד 60 שנים של צריכה בקצב של שנת 2000, אבל גידול אוכוסין וגידול בצריכה גורמים לדלדול משאבים מהיר, כך שעד 2020 המשאבים מספיקים רק לעוד 30 שנים. ב-20 השנים האלה, האוכלוסייה גדלה ב-20% והייצור התעשייתי ב 30%, כך שאוכלוסיית העולם צורכת משאבים בכמות זהה כמעט לזו שנצרכה בכל המאה ה-20. יש צורך בהקשעה של יותר הון תעשייתי כדי למצוא להפיק ולזקק את המשאבים המתכלים שעוד נותרו, ויותר ויותר הון משוקע בכך במקום בסקטורים אחרים של הכלכלה, כמו תמיכה בפריון גבוה של החקלאות וצמיחה תעשייתית נוספת. סביב שנת 2020 אין מספיק השקעה תעשייתית כדי להתמודד עם השחיקה של ההון (בשני ההיבטים מדובר בתופעה פיזית, לא בתופעה מוניטרית של שחיקת הון כמו אינפלציה לדוגמה). התוצאה היא ירידה בהיקפי הייצור התעשייתיים. הכלכלה מתקשה להפסיק לממן את ההשקעה בהון תעשייתי למציאת והפקת משאבים היות והפסקת דבר כזה מובילה להתייקרות חומרי הגלם והדלקים שמצרים את הייצור התעשייתי במהירות גדולה עוד יותר.

בשנת 2000 במודל זה המשאבים המתכלים מספיקים לעוד 60 שנים של צריכה בקצב של שנת 2000, אבל גידול אוכלוסין וגידול בצריכה גורמים לדלדול משאבים מהיר, כך שעד 2020 המשאבים מספיקים רק לעוד 30 שנים. ב-20 השנים האלה, האוכלוסייה גדלה ב-20% והייצור התעשייתי ב-30%, כך שאוכלוסיית העולם צורכת משאבים בכמות זהה כמעט לזו שנצרכה בכל המאה ה-20. יש צורך בהשקעה של יותר הון תעשייתי כדי למצוא להפיק ולזקק את המשאבים המתכלים שעוד נותרו, ויותר ויותר הון משוקע בכך במקום בסקטורים אחרים של הכלכלה, כמו תמיכה בפריון גבוה של החקלאות וצמיחה תעשייתית נוספת. סביב שנת 2020 אין מספיק השקעה תעשייתית כדי להתמודד עם השחיקה של ההון (בשני ההיבטים מדובר בתופעה פיזית, לא בתופעה מוניטרית של שחיקת הון כמו אינפלציה לדוגמה). התוצאה היא ירידה בהיקפי הייצור התעשייתיים. הכלכלה מתקשה להפסיק לממן את ההשקעה בהון תעשייתי למציאת והפקת משאבים היות והפסקת דבר כזה מובילה להתייקרות חומרי הגלם והדלקים שמצרים את הייצור התעשייתי במהירות גדולה עוד יותר.

==ביקורת על המודל==

==ביקורת על המודל==

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT .לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT .לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקורת של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם ,3 יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקאליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקורת של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם 3, יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.

בתגובה לביקורת זו טענו עורכי מודל עולם-3 כי קבוצת ססקס יישמה הגיון מיקרו לבעיות מאקרו. עורכי עולם-3 ניסו לענות לטענות ב- A Response to Sussex שבו יש תאור וניתוח של חמישה תחומי אי-הסכמה בין שתי הקבוצות.

בתגובה לביקורת זו טענו עורכי מודל עולם-3 כי קבוצת ססקס יישמה הגיון מיקרו לבעיות מאקרו. עורכי עולם-3 ניסו לענות לטענות ב- A Response to Sussex שבו יש תאור וניתוח של חמישה תחומי אי-הסכמה בין שתי הקבוצות.