שינויים

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

'''מודל עולם 3''' הוא סימולציית מחשב ובו אינטראקציה בין [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסין]], [[צמיחה תעשייתית]], גידול מזון, ומגבלות של  [[המערכת האקולוגית]] של [[כדור הארץ]]. המודל המקורי נוצר ובא לידי שימוש במחקר של [[מועדון רומא]], שיצר את המודל ואת הספר '''[[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]]'''. היוצרים העיקריים של המודל היו [[דונאלה מדווז]], [[דניס מדווז]], ו[[ג'ורדן רנרדס]].  

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גרפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה.]]

[[קובץ:Ltg1.JPG|ממוזער|450px|תאור גרפי של המודל המתאר זרמים ומאגרים, קשרי גומלין ו[[לולאות משוב]] בין היבטים של מזון ואוכלוסייה.]]

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההיגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].  

המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסייה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי. [http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf]

המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסייה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי. [http://www.csiro.au/files/files/plje.pdf]

המודל מורכב מכ-200 משוואות מתמטיות. המשוואות מורכבות מפרמטים בסיסיים (כמו החלטה על גודל המשפחה), מזרמים (כמו כמות העבודה בשנה, כמות המזון הגדלה בשנה) וממאגרים (לדוגמה כמות ההון התעשייתי). בכל המשוואות יש התייחסות לסוג היחידות שנמדדות כך שצד אחד של המשוואה מאוזן מבחינת היחידות שקיימות בצד השני של המשוואה. דבר זה נכפה על ידי התוכנה שבה כתוב המודל. דבר זה גם עומד בניגוד למודלים כלכליים שבהם ניתן לרשום משוואות כמו משוואת הייצור (תוצר = עבודה * הון) שבהן אין התייחסות ליחידות.  

המודל מורכב מכ-200 משוואות מתמטיות. המשוואות מורכבות מפרמטים בסיסיים (כמו החלטה על גודל המשפחה), מזרמים (כמו כמות העבודה בשנה, כמות המזון הגדלה בשנה) וממאגרים (לדוגמה כמות ההון התעשייתי). בכל המשוואות יש התייחסות לסוג היחידות שנמדדות כך שצד אחד של המשוואה מאוזן מבחינת היחידות שקיימות בצד השני של המשוואה. דבר זה נכפה על ידי התוכנה שבה כתוב המודל. דבר זה גם עומד בניגוד למודלים כלכליים שבהם ניתן לרשום משוואות כמו משוואת הייצור (תוצר = עבודה * הון) שבהן אין התייחסות ליחידות.  

המודל מבצע איטרציה על הנתונים ההתחלתיים, מזין אותם למשוואות ומקבל את התוצאות לתקופה הבאה. הוא מבצע דבר זה כל חצי שנה במשך 200 שנים. התוצאה היא שבכל הרצת מודל יש כ 80,000 נתונים. רוב הנתונים האלה בפני עצמם אינם מעניינים במיוחד. המודל אינו מנסה לנבא בדיוק מתי תהיה לדוגמה התמוטטות של החברה בגלל מגבלת משאבים מתכלים, או בגלל ירידה בפריון החקלאי, אלא לנסות להבין כיצד שינויים בהנחות על המודל (לדוגמה אם יתברר שכמות המשאבים המתכלים שלנו גדולה פי 2 יחסית למה שחשבנו בהתחלה) ישפיעו על התנהגות המודל.  

המודל מבצע איטרציה על הנתונים ההתחלתיים, מזין אותם למשוואות ומקבל את התוצאות לתקופה הבאה. הוא מבצע דבר זה כל חצי שנה במשך 200 שנים. התוצאה היא שבכל הרצת מודל יש כ-80,000 נתונים. רוב הנתונים האלה בפני עצמם אינם מעניינים במיוחד. המודל אינו מנסה לנבא בדיוק מתי תהיה לדוגמה התמוטטות של החברה בגלל מגבלת משאבים מתכלים, או בגלל ירידה בפריון החקלאי, אלא לנסות להבין כיצד שינויים בהנחות על המודל (לדוגמה אם יתברר שכמות המשאבים המתכלים שלנו גדולה פי 2 יחסית למה שחשבנו בהתחלה) ישפיעו על התנהגות המודל.  

בעוד ש[[מערכות מורכבות|המודל מורכב]], המבנה הבסיסי שלו אינו מסובך והוא עוקב אחר מאגרים כמו אוכלוסין, הון תעשייתי, זיהום יציב, ואדמה מעובדת. המאגרים משתנים על ידי זרמים המשפיעים על המאגרים -  כמו לידות ומקרי מוות, השקעה ובלאי, יצירת [[זיהום]] והטמעתו, [[בליית קרקע|בלייה]] או בנייה של [[קרקע]] או הפיכתה לעירונית וכו'.

בעוד ש[[מערכות מורכבות|המודל מורכב]], המבנה הבסיסי שלו אינו מסובך והוא עוקב אחר מאגרים כמו אוכלוסין, הון תעשייתי, זיהום יציב, ואדמה מעובדת. המאגרים משתנים על ידי זרמים המשפיעים על המאגרים -  כמו לידות ומקרי מוות, השקעה ובלאי, יצירת [[זיהום]] והטמעתו, [[בליית קרקע|בלייה]] או בנייה של [[קרקע]] או הפיכתה לעירונית וכו'.

ביקורת מקיפה על המודל נכתבה בספר "מודלים של יום הדין:ביקורת על גבולות לצמיחה" - Models of Doom: A Critique of the Limits to Growth מאת קבוצת חוקרים ביחידה למחקר מדיניות של אוניברסיטת ססקס [http://www.amazon.com/Models-Doom-Critique-Limits-Growth/dp/0876639058]

ביקורת מקיפה על המודל נכתבה בספר "מודלים של יום הדין:ביקורת על גבולות לצמיחה" - Models of Doom: A Critique of the Limits to Growth מאת קבוצת חוקרים ביחידה למחקר מדיניות של אוניברסיטת ססקס [http://www.amazon.com/Models-Doom-Critique-Limits-Growth/dp/0876639058]

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT .לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החוקרים בדקו את המבנה, את ההנחות של מבנה המודלים ואת הדוחות הטכניים הראשוניים של הקבוצה מ-MIT. לטענתם המודל רגיש מאוד לכמה הנחות מפתח והוא פסימי מאוד. הם טוענים כי הקבוצה שפיתחה את עולם 3 השתמשה במתודות, מידע ותחזיות שיש בהם שגיאות, וכי המודל מכיל [[תומס מלתוס|הנחות מלתוסיאניות]] בתוכו ואינו משקף את המציאות.  

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקורת של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם 3, יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.

החלק השני של הספר מעריך את המודל ואת ההנחות שלו בהקשר של ההיסטוריה של חיזוי עתידי של מגמות של הכלכלה  (כולל אלה שנעשו על ידי [[מארקס]] ו[[קיינס]]), [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]], הסביבה והטכנולוגיה. הביקורת של קבוצת ססקס על קבוצת MIT היא על אי הכנסה של גורמים ותהליכים חברתיים ופוליטיים לתוך המודל. לטענתם שינוי בערכים החברתיים, דבר שאינו חלק מהמודל עולם 3, יכול להשפיע באופן משמעותי על המודל הפיזיקלי. עם זאת הם מסכימים עם פורסטר, מדווז ואחרים בכך שיש אתגר דחוף שבו צריך לטפל, וכי מתן מענה לגבולות הפיזיקליים הנראים באופק וחלוקה שווה של פירות הצמיחה ידרשו שינויים רדיקליים במבנה החברתי, הפוליטי והטכנולוגי.