שינויים

לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  

לפי הערכות החוקרים נראה כי בני האדם פרצו 3 מתוך 7 הגבולות האלה: [[שינויי אקלים]], [[אובדן של מגוון ביולוגי]], והגבול של [[מחזור אקולוגי|זרם ביוכימי]]. הגבולות הם "גסים, הערכות ראשוניות בלבד, ואפופים באי-וודאות ופערי מידע גדולים". הגבולות מקיימים יחסי גומלין [[מערכות מורכבות|מורכבים]] זה עם זה והם אינם מובנים בצורה טובה. גבולות יכולים לזהות היכן יש מקום להגדרת "מרחב בטוח להתפתחות אנושית", דבר שמהווה שיפור על גישות אחרות שרק מנסות להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של בני האדם על הפלנטה.  

הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.  

הקבוצה הכינה דו"ח שהוגש ל[[מועדון רומא]] ב[[אמסטרדם]] בשנת 2009. סיכום ערוך של הדו"ח הופיע כמאמר מוביל בגליון מיוחד של מגזין המדע היוקרתי "נייצ'ר". מאמרים דומים פורמסו בירחון "[[אקולוגיה וחברה (ירחון)|אקולוגיה וחברה]]", וסיינטיפיק אמריקן. נייצ'ר פרסמו גם תגובות ביקורתיות למאמר מאת מדענים מובילים שהוזמנו להגיב על כל אחד מ-7 הגבולות כולל זוכה פרס הנובל לכימיה Mario J. Molina והביולוג Cristián Samper.  

==המאמר גבולות פלנטריים==

==המאמר גבולות פלנטריים==

המאמר נכתב על ידי צוות של חוקרים בהנהגת [http://en.wikipedia.org/wiki/Johan_Rockstr%C3%B6m ג'ון רוקסטרום], המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] באותה תקופה, ופרופסור למדעי הסביבה מאוניברסיטת סטוקהולם[http://www.stockholmresilience.org/contactus/staff/rockstrom.5.aeea46911a3127427980005551.html], ופרופסור [http://en.wikipedia.org/wiki/Will_Steffen וויל סטפאן], חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. צוות החוקרים כלל את [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]]; האקולוג השבדי [[קרל פולקה]]; כימאי-האטמוספירה ההולנדי, זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 1995, [http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Crutzen Paul Jozef Crutzen]; הביולוגית הימית הדנית [http://en.wikipedia.org/wiki/Katherine_Richardson Katherine Richardson]; הפיזיקאי הגרמני חוקר האקלים [http://en.wikipedia.org/wiki/Hans_Joachim_Schellnhuber Hans Joachim Schellnhuber], וחוקרים נוספים.

המאמר נכתב על ידי צוות של חוקרים בהנהגת [http://en.wikipedia.org/wiki/Johan_Rockstr%C3%B6m ג'ון רוקסטרום], המנהל של [[מרכז סטוקהולם לעמידות]] באותה תקופה, ופרופסור למדעי הסביבה מאוניברסיטת סטוקהולם[http://www.stockholmresilience.org/contactus/staff/rockstrom.5.aeea46911a3127427980005551.html], ופרופסור [http://en.wikipedia.org/wiki/Will_Steffen וויל סטפאן], חוקר אקלים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. צוות החוקרים כלל את [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[רוברט קוסטנזה]]; האקולוג השבדי [[קרל פולקה]]; כימאי-האטמוספירה ההולנדי, זוכה פרס הנובל בכימיה לשנת 1995, [http://en.wikipedia.org/wiki/Paul_Crutzen Paul Jozef Crutzen]; הביולוגית הימית הדנית [http://en.wikipedia.org/wiki/Katherine_Richardson Katherine Richardson]; הפיזיקאי הגרמני חוקר האקלים [http://en.wikipedia.org/wiki/Hans_Joachim_Schellnhuber Hans Joachim Schellnhuber], וחוקרים נוספים.

סיכום של המאמר להרצה ומצגת בעברית הוכנו על ידי ד"ר שחר דולב והוצגו במסגרת כנס של [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] בשנת 2010.  

סיכום של המאמר להרצאה ומצגת בעברית הוכנו על ידי ד"ר שחר דולב והוצגו במסגרת כנס של [[העמותה לכלכלה בת קיימא]] בשנת 2010.  

{{תבנית:מדדי קיימות}}

{{מדדי קיימות}}

==הגבולות הפלנטריים==

==הגבולות הפלנטריים==

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של  אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

המחברים מציעים גישה ל[[קיימות]] שצריכה לפעול בתוך גבולות פלנטריים בהם האנושות יכולה לפעול בבטחה. חצייה של  אחד או יותר מהגבולות האלה עשויה לגרום לנזקים או אפילו להביא למצב קטסטרופלי עקב הסיכון של חציית ערכי-סף שתגרור שינויי סביבה לא לינאריים ומהירים במערכות בסדרי גודל של יבשות או כדור הארץ כולו. הכותבים מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים בהתבסס על ההבנה של המדע הנוכחי, ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם:

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למליון. )

* '''[[שינויי אקלים]]''' (ריכוז פחמן דו חמצני בריכוז פחות מ-350 חלקיקים למליון.)

* '''[[החמצת אוקיינוסים]]''' (ממוצע של מי ים בגובה פני הים במצב סוריטציה ביחס ארגוניט של 80 מעל לרמה הפרה-תעשייתית)

* '''[[החמצת אוקיינוסים]]''' (ממוצע של מי ים בגובה פני הים במצב סוריטציה ביחס ארגוניט של 80 מעל לרמה הפרה-תעשייתית)

* '''[[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]]''' (פחות מ-5% הפחתה בריכוז אוזון מלפני המהפכה העתשייתי של 290 יחידות דובסון).  

* '''[[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]]''' (פחות מ-5% הפחתה בריכוז אוזון מלפני המהפכה העתשייתי של 290 יחידות דובסון).  

לפי המאמר, הגבולות הפלנטריים קשורים זה בזה, חציה של ערך סף עבור אחד מהגבולות עלולה לשנות את מיקום הגבולות האחרים או לגרום לחצייתם. ההשלכות החברתיות של השגת גבולות אלה היא פונקציה של [[עמידות]] של החברות שיושפעו מכך. הגבולות המוצעים הם הערכות ראשוניות וגסות בלבד, שסביבם יש אי וודאות גדולה ו"חורים" בידע האנושי. סתימת הפערים בהבנה זו תדרוש התקדמות משמעותית בתחומי המדע של מערכות כדור הארץ ו[[עמידות]].  

לפי המאמר, הגבולות הפלנטריים קשורים זה בזה, חציה של ערך סף עבור אחד מהגבולות עלולה לשנות את מיקום הגבולות האחרים או לגרום לחצייתם. ההשלכות החברתיות של השגת גבולות אלה היא פונקציה של [[עמידות]] של החברות שיושפעו מכך. הגבולות המוצעים הם הערכות ראשוניות וגסות בלבד, שסביבם יש אי וודאות גדולה ו"חורים" בידע האנושי. סתימת הפערים בהבנה זו תדרוש התקדמות משמעותית בתחומי המדע של מערכות כדור הארץ ו[[עמידות]].  

המושג המוצע של "גבולות פלנטרים" מניח את היסודות לשינוי גישה של ניהול ומדיניות, הרחק מהאנליזה הסקטוריאלית של גבולות לצמיחה שמיועדת להקטין למינימום [[השפעות חיצוניות]] שליליות, לכיוון הערכת התחום הבטוח שבו יכולה להתקיים [[הכלכלה האנושית]]. הגבולות הפלנרטיים הם "מגרש המשחקים הפלנטרי" עבור האנושי אם רוצים להימנע משינויים סביבתיים משמעותיים מעשי ידי אדם ברמה העולמית.  

המושג המוצע של "גבולות פלנטריים" מניח את היסודות לשינוי גישה של ניהול ומדיניות, הרחק מהאנליזה הסקטוריאלית של גבולות לצמיחה שמיועדת להקטין למינימום [[השפעות חיצוניות]] שליליות, לכיוון הערכת התחום הבטוח שבו יכולה להתקיים [[הכלכלה האנושית]]. הגבולות הפלנטריים הם "מגרש המשחקים הפלנטרי" עבור האנושי אם רוצים להימנע משינויים סביבתיים משמעותיים מעשי ידי אדם ברמה העולמית.  

[[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להיגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולוגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הדרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית.

[[אאוטריפיקציה]] (Eutrophication) היא תהליך בו נוצר מחסור בחמצן בגוף מים עקב התרבותן המהירה של אצות הצורכות את החמצן המומס במים. היא יכולה להיגרם על ידי זרמים של זרחן וחנקן שנכנסים לגופי מים, ואלו יכולים להזיז מערכות אקולוגיות ימיות מעבר לסף תגובה, ולגרום לשינוי פתאומי ולא לינארי. מערכת כזו יכולה לעבור ממים נקיים וצלולים למים עכורים. השינויים בין [[מצב יציב|מצבים יציבים]] אלה תלויים בקשרים מורכבים בין זרמים של חנקן וזרחן וברקע הביוכימי של המערכת. הדרדרות של מערכות אקולוגיות שנגרמת על ידי גורמים אושיים (לדוגמה[[דייג יתר]], [[הרס קרקע]]) ועליה בזרמים של חנקן וזרחן בסקאלות אזוריות עד לרמה העולמית עלולה לגרום שינוי לא לינארי בלתי רצוי במערכות יבשתיות, מערכות מים מתוקים ומערכות מי ים. בו זמנית הם יכולים לתפקד כפקטור איטי שמשפיע על שינויי אקלים מעשה ידי אדם ברמה העולמית.

המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחון יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על מערכות אקולוגיות שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשינהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הזיסה להשאיר אותם כגבול אחד במאמר זה נובעת בעיקר מקשרי הגומלים הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים תת מערכות של כדור הארץ.  

המחברים לא יכולים לפסול את האפשרות שמחזורי החנקן והזרחן יהיו גבולות פלנטריים נפרדים בזכות עצמם. שניהם משפיעים, בדרכים מורכבות ובלתי לינאריות על מערכות אקולוגיות שמספקות תפקוד תומכי חיים לאדם ברמות האיזוריות, ולשינהם יש השפעות פלנטריות מצטברות ברמה הפלנטרית. דבר שהופך אותם למרכיב מפתח של Anthropocene. הזיסה להשאיר אותם כגבול אחד במאמר זה נובעת בעיקר מקשרי הגומלים הקרובים בין זרחן וחנקן כגורמי הזנה ביולוגים מרכזיים שגורמים לשינויים פתאומיים תת מערכות של כדור הארץ.  

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקלות N2 לצורות ראקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

ההשפעה של בני האדם על מחזור החנקן היא משמעותית. כיום, בני אדם הופכים מולקולות N2 לצורות ריאקטיביות של חנקן בקצב גדול יותר מאשר כל התהליכים היבשתיים הטבעיים גם יחד. המרות אנושיות של חנקן מתרחשות בעיקר על ידי 4 תהליכים: קיבוע תעשייתי של חנקן אטמוספרי N2 ל[[אמוניה]] (כ-80 מיליוני טונות לשנה);קיבוע חקלאי של חנקן אטמוספירי N2 על ידי גידולי קטניות (כ-40 מיליוני טונות לשנה); שריפה של [[דלק מחצבי]] (כ-20 מיליוני טונות לשנה); ושריפה של [[ביומאסה]] (כ-10 מיליוני טונות לשנה); למרות שהמטרה הראשית של רוב החנקן הראקטיבי הזה היא לשם שיפור תנובת המזון על ידי [[דשן]] חלק גדול המחנקן הראקטיבי מגיע בסופו של דבר לאיזורי חוף ולמקורות מים וגורם ל[[זיהום]], גורם לזיהום אוויר ומצטבר בביומאסה. מאמצים להקטין זיהום חנקן היו עד כה למרה מקומית והאיזורית בלבד. לדוגמה על ידי הגבלת ריכוזים של ניטרטים במי תהום או על ידי הגבלת פליטות של ניטראט-אוקסיד באיזורים עירוניים.

===שימושי קרקע===

===שימושי קרקע===

==התפתחויות נוספות==

==התפתחויות נוספות==

בשנת 2012 Kate Raworth מ[[אוקספם]] העירה כי המושג של גבולות פלנטרים לא לוקח בחשבון [[גידול אוכלוסין]]. היא הציעה לשלב גבולות חברתיים לתוך המבנה של הגבולות הפלנטריים, כמו משרות, חינוך, מזון, גישה למים נקיים, שירותי בריאות ואנרגיה.  

בשנת 2012 Kate Raworth מ[[אוקספם]] העירה כי המושג של גבולות פלנטריים לא לוקח בחשבון [[גידול אוכלוסין]]. היא הציעה לשלב גבולות חברתיים לתוך המבנה של הגבולות הפלנטריים, כמו משרות, חינוך, מזון, גישה למים נקיים, שירותי בריאות ואנרגיה.  

האקולוג Steven Running הציע בשנת 2012 להוסיף גבול עשירי, [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני העולמי נטו]] של כל הצמחים היבשתיים. לטענתו זהו מדד שקל לזהות אותו והוא בעל קשרי גומלין חזקים עם משתנים רבים שמספקים סימן ברור לבריאותן של [[מערכות אקולוגיות]]. <ref>[[Steven W. Running]] (2012) [http://www.sciencemag.org/content/337/6101/1458.summary A Measurable Planetary Boundary for the Biosphere] ''Science'', '''337''' (6101): 1458–1459.</ref><ref>[http://green.blogs.nytimes.com/2012/09/20/has-plant-life-reached-its-limits/ Has Plant Life Reached Its Limits?] ''New York Times'', 20 September 2012.</ref><ref>[http://www.scidev.net/en/agriculture-and-environment/planet-under-pressure-2012-2/news/biomass-should-be-tenth-tipping-point-researcher-says-1.html Biomass should be tenth tipping point, researcher says] ''SciDev.Net'', 27 March 2012.</ref>

האקולוג Steven Running הציע בשנת 2012 להוסיף גבול עשירי, [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני העולמי נטו]] של כל הצמחים היבשתיים. לטענתו זהו מדד שקל לזהות אותו והוא בעל קשרי גומלין חזקים עם משתנים רבים שמספקים סימן ברור לבריאותן של [[מערכות אקולוגיות]]. <ref>[[Steven W. Running]] (2012) [http://www.sciencemag.org/content/337/6101/1458.summary A Measurable Planetary Boundary for the Biosphere] ''Science'', '''337''' (6101): 1458–1459.</ref><ref>[http://green.blogs.nytimes.com/2012/09/20/has-plant-life-reached-its-limits/ Has Plant Life Reached Its Limits?] ''New York Times'', 20 September 2012.</ref><ref>[http://www.scidev.net/en/agriculture-and-environment/planet-under-pressure-2012-2/news/biomass-should-be-tenth-tipping-point-researcher-says-1.html Biomass should be tenth tipping point, researcher says] ''SciDev.Net'', 27 March 2012.</ref>

* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]

* [[גבולות לצמיחה (ספר)]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

* [[התמוטטות (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/ המאמר גבולות פלנטרים באנגלית] באתר "[[אקולוגיה וחברה]]"

* [http://www.ecologyandsociety.org/vol14/iss2/art32/ המאמר גבולות פלנטריים באנגלית] באתר "[[אקולוגיה וחברה]]"

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Planetary_Boundaries גבולות פלנטריים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Planetary_Boundaries גבולות פלנטריים] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nature.com/nature/journal/v461/n7263/full/461472a.html המאמר בירחון נייצ'ר] יש צורך ברישום כדי לקרוא

* [http://www.nature.com/nature/journal/v461/n7263/full/461472a.html המאמר בירחון נייצ'ר] יש צורך ברישום כדי לקרוא

* [http://thebreakthrough.org/blog/Planetary%20Boundaries%20web.pdf תאוריית הגבולות הפלנטריים: בחינה של הראיות] מאמר ביקורת על המאמר המקורי, טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט

* [http://thebreakthrough.org/blog/Planetary%20Boundaries%20web.pdf תאוריית הגבולות הפלנטריים: בחינה של הראיות] מאמר ביקורת על המאמר המקורי, טד נורדהוס, מייקל שלנברגר, ולינוס בלומקיווסט

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:אקולוגיה]]

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]