שינויים

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

השפעת אי שוויון (בעיקר אי שוויון בינלאומי) על העניים ביותר באה לידי ביטוי דרך מספר מנגנונים שגורמים למצוקה גדולה יותר בקרב עניים:

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפקיציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* נישול עניים מגישה למשאבי טבע, על ידי תהליכי ג'נטריפיקציה, קניית נכסים וקניית נכסים ציבוריים בצורה ישירה או על ידי תשלום שוחד על ידי עשירים מתוך הארץ ומחוצה לה.   

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות, מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

* עוני ומצוקה של העניים גורמים ל[[פליטים סביבתיים]] שמוכנים לעשות הכל, לעבוד בכל עבודה קשה (מכרות, מפעלים מזוהמים וכו') ובלבד שלא ימותו ברעב.  

* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  

* אובדן של [[תחרות בין מעטים]] על שווקים מקומיים -חלק מהעניים הם עצמאיים (חקלאים, דייגים) במקום למכור ירקות, פירות ודגים בשוק המקומי שבו יש תחרות מוגבלת, פתיחת השוק לתחרות (עקב הורדת מכסים, שיפור בתשתיות תחבורה) ועוד) יוצרת מצב בו חקלאים ודייגים עניים צריכים לנסות להתחרות מול חברות גדולות שלהן [[יתרונות לגודל]] או יתרונות בגלל טכנולוגיה טובה יותר או כמות הון תעשייתי רבה יותר.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת, תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מתאר בספרו [[האמת על באמת]], כיצד קל לנו יותר לפגוע באחרים כאשר פגיעה כזו היא פחות קונקרטית ומוחשית. ככל שאנו מכירים פחות עניים, אנשים ממדינות אחרות, או ככל שהם רחוקים מאיתנו נפשית (לדגומה שחורים מול לבנים, נוצרים מול איסלאמים, דוברי שפה אחרת, תרבות אחרת וכו') כך קל יותר להדחיק סבל ובעיות שאנו גורמים להם.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפמנת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.  

בהגות הכלכלית מתייחסים ל[[השפעה חיצונית]] שמחריפה בעיות סביבה. כאשר יש גידול של האי-שוויון ומרחק פיזי, תרבותי ונפשי גדול יותר בין הפעולה לבין התוצאה, קשה יותר לבצע [[הפנמת עלויות]], שכן הכוח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של מי שניזוק מההשפעה הסביבתית קטן יותר לעומת מי שמקבל סיבסוד מהמשך הקיום של ההשפעה הסביבתית.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.