שינויים

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection ), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection ), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

הברירה בין אסטרגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.  

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r  לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדגומה יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונתונים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ קוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק יותר מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליו מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.  

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r  לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדגומה יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונתונים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ קוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק יותר מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליו מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.