שינויים

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection ), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקצייה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק יותר רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.  

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r  לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדגומה יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונתונים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ קוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק יותר מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליו מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.  

בקרב עצים וצמחים ניתן להבחין באסטרטגיית K או r  לפי כמות המזון שמעניק הצמח לזרעים. לדגומה יש עצים שמייצרים כמות גדולה של זרעים ונתונים להם לעוף ברוח כך שבכל שנה עץ אחד יכול להפריח עשרות אלפי זרעים, לעומת זאת עצים כמו עץ קוקוס מייצרים כמות קטנה בהרבה של זרעים. יש עצים המייצרים פירות שמיועדים להאכל על ידי בעלי חיים, כדי לאפשר לזרע לנבוט במקום מרוחק יותר מהעץ כך שסיכוי הנביטה שלו טובים יותר, וכך גם העץ יכול להגדיל את מספר המקומות שאליו מגיעים הזרעים. דבר זה דורש השקעת יותר אנרגיה בכל צאצא אף כי עצי פרי מייצרים בדרך כלל מאות פירות בכל שנה.  

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר יש נטיה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטניקטים וצריך ללמוד מיומניות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקצייה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת לימוד שלו מחדש כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד על ידי לימוד מהורה.  

ניתן להבחין כי בקרב בעלי חיים גדולים יותר, וכן בקרב יצורים בעלי מוח גמיש יותר יש נטיה גדולה יותר לסלקציית K שניכרת גם בכך שלוקח זמן רב עד שהצאצא מגיע לבגרות מינית (עד אז הוא זקוק להגנה ולסיוע מהורה אחד לפחות). במילים מוח גמיש יותר או מוח מפותח יותר הוא מוח שיכולת הגמישות והחיווט מחדש שלו היא גבוהה יותר, כך שהצאצא נולד עם פחות אינסטינקטים וצריך ללמוד מיומנויות שונות תוך כדי החיים (בדרך כלל בליווי הורה או מבוגר מגן). ככל שתכונה זו חזקה יותר יש צורך ביותר השקעה מצד ההורים. מצד שני תכונה כזו מאפשרת גמישות גבוה יותר ויכולת הסתגלות לנסיבות משתנות. הורים של ייצורים קטנים אינם יכולים להגן טוב על הילדים שלהם מפני טורפים גדולים ולכן הגיוני יותר לבחור בסלקצייה R. כמו כן בקרב יצורים קטנים יש גבול למידת הגמישות של המוח וליכולת לימוד שלו מחדש כך שיש גבול למידת התועלת מטיפוח ולימוד על ידי לימוד מהורה.  

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.  

התאוריה צברה פופולריות בשנות ה-70 וה-80 והיא שימשה ככלי היוריסטי, אבל היא איבדה מחשיבותה בתחילת שנות ה-90 כאשר נמתחה עליה ביקורת מצד מספר מחקרים אמפיריים. תאוריית הסלקציה ל-r/K הוחלפה על ידי פרדיגמת "היסטוריית חיים", אם כי תאוריה זו מכילה היבטים רבים שחשובים לתאוריה המקורית.  

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת.  דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.  

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של יורדת.  דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל לא מסיבות ביולוגיות.  

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טטרוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים במקצת את כמות הצאצאים שמולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה אמנם מובאים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר, עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

יש חשיבות גבוה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים והלשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה , מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.  

יש חשיבות גבוה להיבטים חברתיים בקביעת הנטיה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה, מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטיה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K גם היום.  

היבטים נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.

היבטים נוסף שקיים בחברות האדם והם כמעט ייחודי בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים. הדבר כולל מבנים כמו שבט או חמולה שבו יש סיוע הדדי של סבים ודודים וקרובים אחרים בגידול ילדים מבנה כזה עשוי לגרום גם להיבט הפוך שבו הורים ואף נכדים מסייעים לזקנים. בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע ונסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.