שינויים

בארי קומונר 1917-2012 (Barry Commoner), ביולוג ופעיל פוליטי אמריקאי, מראשוני התנועה [[סביבתנות|האקולוגית]] האמריקאית, ומראשוני המתנגדים לניסויים ב[[נשק גרעיני]].  

בארי קומונר 1917-2012 (Barry Commoner), ביולוג ופעיל פוליטי אמריקאי, מראשוני התנועה [[סביבתנות|האקולוגית]] האמריקאית, ומראשוני המתנגדים ל[[נשק גרעיני|ניסויים בנשק גרעיני]].  

[[קובץ:Barry commoner.jpg|ממוזער|250px|בארי קומונר]]

[[קובץ:Barry commoner.jpg|ממוזער|250px|בארי קומונר]]

=== המאבק בניסויים בנשק גרעיני ===

=== המאבק בניסויים בנשק גרעיני ===

בסוף שנות החמישים קומונר התפרסם בעקבות התנגדותו לניסויים בנשק גרעיני. הוא היה אחד המדענים שהשתתפו ב[[סקר שן החלב]] - מחקר שהתמקד בגילוי נוכחותו של היסוד סטרונטיום-90 בשיני חלב של ילדים. סטרונטיום-90 הוא איזוטופ רדיואקטיבי ומסרטן, שנוצר בניסויים גרעיניים, נקלט במי השתייה ובחלב, ונספג בעצמות ובשיניים. במסגרת המחקר, נאספו למעלה מ-300,000 שיני חלב של ילדים שנאספו מבתי ספר באזור סיינט לואיס. תוצאות ראשונות של המחקר פורסמו ב-Science ב-1961, והמחקר נמשך עד 1970. התוצאות הראו שריכוז הסטרונטיום-90 בשיני החלב עלה עם השנים, עד שבשיני חלב של ילדים שנולדו אחרי 1963 רמתו הגיעה לפי 50 מאשר רמתו בשיני חלב של ילדים שנולדו לפני שהתחילו הניסויים בנשק גרעיני. תוצאות המחקר עזרו לשכנע את הנשיא קנדי לחתום על ההסכם עם בריטניה וברית המועצות להפסקה חלקית של הניסויים בנשק גרעיני. הסכם זה סיים את תקופת הניסויים בנשק גרעיני על פני האדמה, שגורמים לרוב הנשורת הגרעינית.

בסוף שנות החמישים התפרסם  קומונר עקב התנגדותו לניסויים בנשק גרעיני. הוא היה אחד המדענים שהשתתפו ב[[סקר שן החלב]] - מחקר שהתמקד בגילוי נוכחותו של היסוד [[סטרונציום|סטרונציום 90]] בשיני חלב של ילדים. סטרונטיום-90 הוא [[רדיואקטיביות|איזוטופ רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]], שנוצר בפיצוץ גרעיני, [[זיהום מים|נקלט במי השתייה]] ו[[זיהום במזון|בחלב]], ונספג בעצמות ובשיניים. במסגרת המחקר, נאספו למעלה מ-300,000 שיני חלב של ילדים שנאספו מבתי ספר באזור סיינט-לואיס. תוצאות ראשונות של המחקר פורסמו במגזין Science ב-1961, והמחקר נמשך עד 1970. התוצאות הראו שריכוז סטרונציום-90 בשיני החלב עלה עם השנים, עד שבשיני חלב של ילדים שנולדו אחרי 1963 רמתו הגיעה לפי 50 מאשר רמתו בשיני חלב של ילדים שנולדו לפני שהתחילו הניסויים בנשק גרעיני. תוצאות המחקר עזרו לשכנע את הנשיא קנדי לחתום על ההסכם עם בריטניה וברית המועצות להפסקה חלקית של הניסויים בנשק גרעיני. הסכם זה סיים את תקופת הניסויים בנשק גרעיני על פני האדמה, שגורמים לרוב [[נשורת גרעינית|הנשורת הגרעינית]].

ב-1958 עזר קומונר להקים את הוועדה למידע גרעיני בסיינט לואיס. לאחר מכן ייסד את העיתון מידע גרעיני, אותו הדפיס במשרדו בעזרת מכונת סטנסיל, עיתון שהפך להיות המגזין סביבה Environment. הוא המשיך וכתב מספר ספרים על נושא ההשפעות האקולוגיות השליליות של ניסויים גרעיניים שמעל האדמה.  

ב-1958 עזר קומונר להקים את 'הוועדה למידע גרעיני בסיינט לואיס'. לאחר מכן ייסד את העיתון 'מידע גרעיני', אותו הדפיס במשרדו בעזרת מכונת סטנסיל, עיתון שהפך ברבות הימים ל[[מגזין סביבה Environment]]. הוא המשיך וכתב מספר ספרים על נושא ההשפעות האקולוגיות השליליות של ניסויים גרעיניים מעל האדמה.  

בשנת 1970 הוענק לו פרס ההומניסט הבינלאומי ע"י האיגוד הבינלאומי לאתיקה והומניזם.

בשנת 1970 הוענק לו 'פרס ההומניסט הבינלאומי' על ידי האיגוד הבינלאומי לאתיקה והומניזם.

=== מדע והישרדות ===

=== מדע והישרדות ===

בשנת 1966 פרסם את ספרו [[מדע והשרדות]] (Science and Survival) שעסק בשימוש במדע וטכנולוגיה ביחס לסכנות סביבתיות. אם [[רייצ'ל קרסון]] טענה ארבע שנים לפניו שיש בעיה אקולוגית עם כמה חמרי הדברה רעילים, קומונר כבר טען שאנחנו שוחים במרק סינטטי של חומרים רעילים.

בשנת 1966 פרסם קומונר את ספרו [[מדע והשרדות]] (Science and Survival) שעסק בשימוש ב[[מדע]] ו[[טכנולוגיה]] ביחס ל[[השפעות סביבתיות|סכנות סביבתיות]]. הביולוגית [[רייצ'ל קרסון]] טענה ארבע שנים לפני פרסום הספר שיש בעיה אקולוגית עם כמה [[חומרי הדברה]] רעילים, קומונר טען שאנחנו "שוחים" במרק סינטטי של [[משבר הרעלים|חומרים רעילים]].

=== המאמר בשבועון טיים ===

=== המאמר בשבועון טיים ===

=== המעגל הסוגר===

=== המעגל הסוגר===

בספרו [[המעגל הסוגר]] (The Closing Circle) שפורסם ב-1971 והפך לרב מכר, קומונר מציע לבנות מחדש את ה[[כלכלה]] האמריקאית כך שתתאים ל[[אקולוגיה|חוקי האקולוגיה]]. לדוגמה, טען שמוצרים מזהמים כמו [[דטרגנטים]] ו[[בדים סינתטיים]], יוחלפו במוצרים טבעיים כמו סבון, כותנה וצמר. היה זה אחד מהספרים הראשונים שהביא את רעיונות ה[[קיימות]] לקהל הרחב.  הספר מפרט את ארבעת חוקי האקולוגיה:

בספרו [[המעגל הסוגר]] (The Closing Circle) שפורסם ב-1971 והפך לרב מכר, קומונר מציע לבנות מחדש את ה[[כלכלה]] האמריקאית כך שתתאים ל[[אקולוגיה|חוקי האקולוגיה]]. לדוגמה, טען שמוצרים מזהמים כמו [[דטרגנטים]] ו[[בדים סינתטיים]], יוחלפו ב[[מוצרים טבעיים]] כמו סבון, כותנה וצמר. היה זה אחד מהספרים הראשונים שהביא את רעיונות ה[[קיימות]] לקהל הרחב.  הספר מפרט את ארבעת חוקי האקולוגיה:

# '''[[הוליזם|הכל קשור להכל]]'''. כל האורגניזמים החיים הם חלק מאקוספירה אחת, ומה שמשפיע על אחד, משפיע על כולם.

# '''[[הוליזם|הכל קשור להכל]]'''. כל האורגניזמים החיים הם חלק מאקוספירה אחת, ומה שמשפיע על אחד, משפיע על כולם.

# '''הכל מגיע למקום כלשהו בסוף'''. בטבע אין "אשפה" ואין מקום מחוץ לאקוספירה אליו אפשר לזרוק זבל.

# '''הכל מגיע למקום כלשהו בסוף'''. בטבע אין "[[אשפה]]" ואין מקום מחוץ ל[[אקוספירה]] אליו אפשר לזרוק זבל.

# '''הטבע יודע הכי טוב'''. [[בני אדם|האדם]] פיתח [[טכנולוגיה]] כדי להשתפר מעבר לטבע, אך שינוי כזה סביר שיפגע [[הביוספרה|במערכת הטבעית]].

# '''הטבע יודע הכי טוב'''. [[בני אדם|האדם]] פיתח [[טכנולוגיה]] כדי להשתפר מעבר לטבע, אך שינוי כזה סביר שיפגע [[הביוספרה|במערכת הטבעית]].

# '''[[אין דבר כזה ארוחת חינם]] (There is no such thing as a free lunch)'''. ניצול של הטבע יגרום בסופו של דבר להתמרה של משאבים שימושיים לבלתי שימושיים.

# '''[[אין דבר כזה ארוחת חינם]] (There is no such thing as a free lunch)'''. ניצול של הטבע יגרום בסופו של דבר להתמרה של משאבים שימושיים לבלתי שימושיים.

=== ביקורת על הקפיטליזם וקולוניאליזם ===

=== ביקורת על הקפיטליזם וקולוניאליזם ===

היה לו וויכוח מתמשך עם [[פול ארליך]] בנושא הסיבה [[המשבר האקולוגי|למשבר האקולוגי]], בו טען שארליך מתמקד יתר על המידה ב[[פיצוץ אוכלוסין|פיצוץ האוכלוסין]], בזמן שהבעיה האמיתית היא [[קפיטליזם|הטכנולוגיה הקפיטליסטית]]. לפי קומונר, הגידול החד באוכלוסיות המדינות המתפתחות נובע מכך שהן קולוניות של המדינות המפותחות, ואלה מפריעות לתהליך [[השינוי הדמוגרפי]] (Demographic transition). השינוי הדמוגרפי הוא תהליך מעבר בין שווי משקל דמוגרפי (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרימיטיבית לשווי משקל שונה בחברה מפותחת. בחברה פרימיטיבית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מים וביוב המסופקות ע"י המדינה, שיעור התמותה יורד, ללא שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן, ההתפתחות בחינוך והעלייה ברמת החיים גורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה. לטענת קומונר, הקולוניאליזם הביא לכך שהמדינות העשירות הביאו לפיתוח מואץ של תשתיות בקולוניות, דבר שהתחיל את תהליך השינוי הדמוגרפי עם הירידה בשיעור התמותה. אולם, כל העושר שנוצר, הועבר למדינות האם, ולא נשאר כדי להמשיך את פיתוח הקולוניות, ולהמשיך את התהליך. הכספים הושקעו בתשתיות שתומכות בעיקר באוכלוסייה ה"מתנחלת" ובפיתוח התעשייה המנצלת את האוצרות הטבעיים, ומעט מאוד הגיע אל שיפור החינוך ורמת החיים של האוכלוסייה המקורית. התוצאה הייתה ששיעור הילודה לא ירד, וגידול האוכלוסייה המשיך עוד ועוד.

קומונר ניהל וויכוח מתמשך עם [[פול ארליך]] בנושא הסיבה [[המשבר האקולוגי|למשבר האקולוגי]], בו טען שארליך מתמקד יתר על המידה ב[[פיצוץ אוכלוסין|פיצוץ האוכלוסין]], בזמן שהבעיה האמיתית היא [[קפיטליזם|הטכנולוגיה הקפיטליסטית]]. לפי קומונר, [[גידול אוכלוסין|הגידול החד באוכלוסיות]] המדינות המתפתחות נובע מכך שהן [[קולוניאליזם|קולוניות]] של המדינות המפותחות, ואלה מפריעות לתהליך [[מעבר דמוגרפי|השינוי הדמוגרפי]] (Demographic transition). השינוי הדמוגרפי הוא תהליך מעבר בין שווי משקל דמוגרפי (בין שיעור הילודה לשיעור התמותה) בחברה פרימיטיבית לשווי משקל שונה בחברה מפותחת. בחברה פרימיטיבית שיעור התמותה גבוה ולכן גם שיעור הילודה גבוה. עם ההתפתחות הטכנולוגית של הרפואה, שימוש גובר בסניטציה ובמערכות חשמל, מים וביוב המסופקות על ידי המדינה, שיעור התמותה יורד, ללא שינוי בשיעור הילודה, ולכן האוכלוסייה גדלה. עם הזמן, ההתפתחות בחינוך והעלייה ברמת החיים גורמים לכך ששיעור הילודה יורד גם הוא, עד לאיזון חדש עם שיעור התמותה.  

הפתרון שקומונר הציע לבעיית העוני ופיצוץ האוכלוסין במדינות המתפתחות (הקולוניות לשעבר) הוא שהמדינות שניצלו אותן יחזירו להן חלק מהעושר שלקחו מהן, כדי שהאזרחים שלהן יוכלו להגיע לרווחה כמו זו הקיימת במדינות המפותחות.

 

הפתרון שקומונר הציע לבעיית [[עוני|העוני]] ופיצוץ האוכלוסין במדינות המתפתחות (הקולוניות לשעבר) הוא שהמדינות שניצלו אותן יחזירו להן חלק מהעושר שלקחו מהן, כדי שהאזרחים שלהן יוכלו להגיע ל[[רווחה]] כמו זו הקיימת במדינות המפותחות.

=== העוני של הכח===

=== העוני של הכח===

בשנת 1976, קומונר פרסם את רב המכר [[עוניו של הכח]] (The Poverty of Power). בספר זה קשר בין שלוש בעיות שעמדו בפני ארצות הברית של שנות השבעים: [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]], [[משבר האנרגיה]], ו[[מיתון כלכלי|הכלכלה המדשדשת]]. התעשיות הצורכות את מירב האנרגיה, הן אלו שמשפיעות ביותר לרעה על הסביבה, ובכך שהן משתמשות ב[[אנרגיה מתכלה|מקורות אנרגיה מתכלים]], גורמות לעליה במחיר האנרגיה, שפוגע בכלכלה. כמו כן, טען שבעיה זו נגרמת בגלל [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]], ואפשר לפתור אותה אך ורק על ידי מעבר לשיטה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] כלשהי.

בשנת 1976, קומונר פרסם את רב המכר [[עוניו של הכח]] (The Poverty of Power). בספר זה קשר בין שלוש בעיות שעמדו בפני ארצות הברית של שנות השבעים: [[השפעה סביבתית|הפגיעה בסביבה]], [[משבר האנרגיה]], ו[[מיתון כלכלי|הכלכלה המדשדשת]]. התעשיות הצורכות את מירב האנרגיה, הן אלו שמשפיעות ביותר לרעה על הסביבה, ובכך שהן משתמשות ב[[אנרגיה מתכלה|מקורות אנרגיה מתכלים]], גורמות לעליה במחיר האנרגיה, שפוגע בכלכלה. כמו כן, טען שבעיה זו נגרמת בגלל [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]], ואפשר לפתור אותה אך ורק על ידי מעבר לשיטה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] כלשהי.

בשנת 1979, קומונר פרסם את ספרו הפוליטיקה של האנרגיה (The Politics of Energy).

בשנת 1979, פרסם קומונר את ספרו [[הפוליטיקה של האנרגיה]] (The Politics of Energy).

בשנת 1990, קומונר פרסם את ספרו '''[[עושים שלום עם הפלנטה]]''' (Making Peace with the Planet). ספר זה הוא ניתוח של המשבר האקולוגי המתמשך, בו הוא טוען שיש לשנות מן היסוד את הדרך בה אנו מייצרים [[מוצרים|טובין]]. בספר מפורט מחקר שערך על הכלכליות של חקלאות אורגנית. במחקר נערכה השוואה בין חוות אורגניות מול חוות המשתמשות בחקלאות קונבנציונלית בעלות שטח דומה, ונמצא שאמנם היבול בחוות האורגניות היה נמוך יותר, אך מצד שני, החיסכון על קוטלי חרקים ועשבים ועל דשנים סינתטיים גרם לכך שהרווחיות הייתה בסופו של דבר דומה מאוד.

בשנת 1990, פרסם קומונר את ספרו '''[[עושים שלום עם הפלנטה]]''' (Making Peace with the Planet). ספר זה הוא ניתוח של המשבר האקולוגי המתמשך, בו הוא טוען שיש לשנות מן היסוד את הדרך בה אנו מייצרים [[מוצרים|טובין]]. בספר מפורט קומונר מחקר שערך על [[כדאיות כלכלית|הכלכליות]] של [[חקלאות אורגנית]]. במחקר נערכה השוואה בין חוות אורגניות מול חוות המשתמשות ב[[חקלאות תעשייתית|חקלאות קונבנציונלית]] בעלות שטח דומה, ונמצא שאמנם היבול בחוות האורגניות היה נמוך יותר ([[פריון חקלאי]] נמוך יותר), אך מצד שני, החיסכון על [[חומרי הדברה|קוטלי חרקים ועשבים]] ועל [[דשן כימי|דשנים סינתטיים]] גרם לכך שהרווחיות הייתה בסופו של דבר דומה מאוד.

== פעילות פוליטית ==

== פעילות פוליטית ==

בשנת 1980 קומונר הקים את [[מפלגת האזרחים]] (Citizens Party) והתמודד בבחירות לנשיאות ארה"ב. הוא הצליח להשיג כמעט רבע מליון קולות, שהיו כרבע אחוז מסך כמות המצביעים. לאחר הכשלון הוא חזר לניו יורק, ועבד כמדען בכיר בקווינס קולג', במרכז לביולוגיה של מערכות טבעיות.

בשנת 1980 הקים קומונר את [[מפלגת האזרחים]] (Citizens Party) והתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית. הוא הצליח להשיג כמעט רבע מליון קולות, שהיו כרבע אחוז מסך כמות המצביעים. לאחר הכשלון הוא חזר לניו יורק, ועבד כמדען בכיר בקווינס קולג', במרכז לביולוגיה של מערכות טבעיות.

קומונר נפטר ב-30 בספטמבר 2012 בניו-יורק.

קומונר נפטר ב-30 בספטמבר 2012 בניו-יורק.

== קישורים חיצוניים ==

== קישורים חיצוניים ==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Barry_Commoner בארי קומונר] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Barry_Commoner בארי קומונר] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://content.time.com/time/magazine/0,9263,7601700202,00.html מגזין טיים], 2 לפברואר 1970

* [http://content.time.com/time/magazine/0,9263,7601700202,00.html כתבה על קומונר],במגזין "טיים", 2 לפברואר 1970

* ראיון עם בארי קומונר לרגל יום הולדתו ה-80, בשנת 1997, פורסם ב[http://www.scientificamerican.com/article/interview-with-barry-comm/ סיינטיפיק אמריקן]

* [http://www.scientificamerican.com/article/interview-with-barry-comm/ ראיון עם בארי קומונר לרגל יום הולדתו ה-80], סיינטיפיק אמריקן, 1997

* ראיון מצולם עם בארי קומונר ב-2012, זמן קצר לפני מותו, ב[http://www.nytimes.com/2012/10/02/us/barry-commoner-dies-at-95.html?pagewanted=1&_r=1 ניו-יורק טיימס]

[http://www.nytimes.com/2012/10/02/us/barry-commoner-dies-at-95.html?pagewanted=1&_r=1 ראיון מצולם עם בארי קומונר, זמן קצר לפני מותו], באתר של הניו-יורק טיימס, 2012

[[קטגוריה:ביולוגים]]

[[קטגוריה:ביולוגים]]