שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "להחשב" ב־"להיחשב"
שורה 34: שורה 34:  
מנקודת הראות של תורת הכלכלה הבודהיסטית הייצור ממקורות מקומיים למען צרכים מקומיים הוא אפוא אורח החיים הכלכלי הראציונאלי ביותר, בעוד שהתלות ביבוא מרוחק, והצורך (הכרוך בה) לייצר לשם ייצוא לאנשים רחוקים ובלתי מוכרים הם "בלתי כלכליים", ויש להם צידוק רק במקרים חריגים ובהיקף מצומצם. בדיוק כשם שהכלכלן המודרני יטען ששיעור גבוה של צריכת שרותי תעבורה ממקום מגוריו של אדם למקום עבודתו הוא אות לחוסר מזל ולא לרמת חיים גבוהה, כך ידבק הכלכלן הבודהיסטי בדעה שסיפוק רצונותיהם של הבריות ממקומות מרוחקים במקום ממקורות סמוכים הוא אות לכשלון ולא להצלחה. בעוד שהאחד נוטה לראות בסטטיסטיקה המלמדת על  עלייה בממוצע לנפש של טונות לקילומטר של אוכלוסייה המועברת ממקום למקום  באמצעות רשת של התעבורה הארצית משום הוכחה לקדמה הכלכלית, יראה האחר - הכלכלן הבודהיסטי - בסטטיסטיקה הזאת אות להתערערות בלתי רצויה ביותר של דפוסי הצריכה.
 
מנקודת הראות של תורת הכלכלה הבודהיסטית הייצור ממקורות מקומיים למען צרכים מקומיים הוא אפוא אורח החיים הכלכלי הראציונאלי ביותר, בעוד שהתלות ביבוא מרוחק, והצורך (הכרוך בה) לייצר לשם ייצוא לאנשים רחוקים ובלתי מוכרים הם "בלתי כלכליים", ויש להם צידוק רק במקרים חריגים ובהיקף מצומצם. בדיוק כשם שהכלכלן המודרני יטען ששיעור גבוה של צריכת שרותי תעבורה ממקום מגוריו של אדם למקום עבודתו הוא אות לחוסר מזל ולא לרמת חיים גבוהה, כך ידבק הכלכלן הבודהיסטי בדעה שסיפוק רצונותיהם של הבריות ממקומות מרוחקים במקום ממקורות סמוכים הוא אות לכשלון ולא להצלחה. בעוד שהאחד נוטה לראות בסטטיסטיקה המלמדת על  עלייה בממוצע לנפש של טונות לקילומטר של אוכלוסייה המועברת ממקום למקום  באמצעות רשת של התעבורה הארצית משום הוכחה לקדמה הכלכלית, יראה האחר - הכלכלן הבודהיסטי - בסטטיסטיקה הזאת אות להתערערות בלתי רצויה ביותר של דפוסי הצריכה.
   −
הבדל בוטה נוסף בין תורת הכלכלה המודרנית לתורת הכלכלה הבודהיסטית נוגע לשימוש במשאבים טבעיים. ברטראן דה ז'ובנל, הפילוסוף הצרפתי הנודע, איפיין את "האדם המערבי" במילים העשויות להחשב כתאור ההולם את הכלכלן המודרני (גרג, 1958):  
+
הבדל בוטה נוסף בין תורת הכלכלה המודרנית לתורת הכלכלה הבודהיסטית נוגע לשימוש במשאבים טבעיים. ברטראן דה ז'ובנל, הפילוסוף הצרפתי הנודע, איפיין את "האדם המערבי" במילים העשויות להיחשב כתאור ההולם את הכלכלן המודרני (גרג, 1958):  
    
הוא נוטה לא להחשיב בהוצאות שום דבר, פרט למאמץ האנושי; וכפי הנראה אין הוא מוטרד כלל ועיקר בשאלה כמה חומר מינראלי הוא מבזבז, ונורא מזה - כמה חומר חי הוא מכלה. דומה שלא עמד כלל על העובדה שחיי אנוש הם חלק ממערכת סביבתית הכוללת צורות חיים רבות, ושהם תלויים במערכת הזאת. מכיוון שהעולם נשלט כיום מן הערים, ותושבי הערים מנותקים מכל צורת חיים שאינה אנושית, התחושה האבודה של השייכות למערכת סביבתית איננה מתעוררת מחדש. משום כך אנו נוהגים בצורה גסה ובזבזנית בדברים שבהם, בסופו של חשבון, אנו תלויים; למשל במים ובעצים.
 
הוא נוטה לא להחשיב בהוצאות שום דבר, פרט למאמץ האנושי; וכפי הנראה אין הוא מוטרד כלל ועיקר בשאלה כמה חומר מינראלי הוא מבזבז, ונורא מזה - כמה חומר חי הוא מכלה. דומה שלא עמד כלל על העובדה שחיי אנוש הם חלק ממערכת סביבתית הכוללת צורות חיים רבות, ושהם תלויים במערכת הזאת. מכיוון שהעולם נשלט כיום מן הערים, ותושבי הערים מנותקים מכל צורת חיים שאינה אנושית, התחושה האבודה של השייכות למערכת סביבתית איננה מתעוררת מחדש. משום כך אנו נוהגים בצורה גסה ובזבזנית בדברים שבהם, בסופו של חשבון, אנו תלויים; למשל במים ובעצים.

תפריט ניווט