שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העברת הערות לדף השיחה
שורה 3: שורה 3:     
מדווז מדרגת את נק' המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כאשר היא מציינת שבמקרים רבים שהיא ניתחה, להפועלים במערכת היו אינטואיציות טובות בקשר לנקודות המינוף במערכת, אלא שהנטייה הטבעית היתה לדחוף את המנופים לכיוון הלא נכון, ובכך להחמיר את הבעיות ולא לפותרן.
 
מדווז מדרגת את נק' המינוף של מערכת מהנמוך לגבוה. כאשר היא מציינת שבמקרים רבים שהיא ניתחה, להפועלים במערכת היו אינטואיציות טובות בקשר לנקודות המינוף במערכת, אלא שהנטייה הטבעית היתה לדחוף את המנופים לכיוון הלא נכון, ובכך להחמיר את הבעיות ולא לפותרן.
  −
* [הערה, יונתן - אפשר לומר שהמנופים הראשונים ברשימה הם הטקטיקה של שינוי המערכת בעוד האחרונים הם שינוי אסטרטגי במערכת.]
  −
      
בכל מערכת ישנם מצבים המאופיינים על ידי 'מלאים' - ממלאי חומרי גלם, ועד 'מלאים' של שביעות רצון או כוח פוליטי. אל- ומ- המלאים הללו מובילים 'זרמים' המגדילים את המלאים או מקטינים אותם. כמו כן ישנן מערכות המאפשרות שליטה על הזרמים.
 
בכל מערכת ישנם מצבים המאופיינים על ידי 'מלאים' - ממלאי חומרי גלם, ועד 'מלאים' של שביעות רצון או כוח פוליטי. אל- ומ- המלאים הללו מובילים 'זרמים' המגדילים את המלאים או מקטינים אותם. כמו כן ישנן מערכות המאפשרות שליטה על הזרמים.
    
==מבוא – מערכת פשוטה אמבטיה==
 
==מבוא – מערכת פשוטה אמבטיה==
   
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  
 
מאגר, מלאי – גובה המים בתוך המאבט.  
   שורה 31: שורה 27:     
==הגודל של מאגרים ו'חוצצים' יחסית לזרמים==
 
==הגודל של מאגרים ו'חוצצים' יחסית לזרמים==
   
אמבטיה גדולה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.  
 
אמבטיה גדולה עם ברזים קטנים, או אמבטיה קטנה עם ברזים גדולים. זה ההבדל בין אגם לבין נהר. גודל האמבט יחסית לגודל הזרם משמש כ"בולם זעוזים". מאגרים משמשים כגורם מייצב של מערכת, מסיבה זו שומעים הרבה יותר על נהרות העולים על גדותיהם מאשר אגמים. בכימיה מאגר מייצב נקרא באפר, או חוצץ.  
   שורה 45: שורה 40:     
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
 
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
   
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת,  משנה  
 
המבנה הפיזי של דברים, כמו מבנה הצנרת,  משנה  
   שורה 58: שורה 52:  
מבנים פיסיים הם קריטיים למערכת, אבל לרוב קשה לשנות אותם לכן הם לא נקודות מינוף טובות.  
 
מבנים פיסיים הם קריטיים למערכת, אבל לרוב קשה לשנות אותם לכן הם לא נקודות מינוף טובות.  
 
המינוף בנושא זה מתמצה בתיכנון טוב. לאחר שהמבנה גמור, נקודות המינוף הן להבין את צווארי הבקבוק ואת המגבלות שלו ולהמנע משינויים או הרחבות שיעמיסו על הקיבולת שלו.  
 
המינוף בנושא זה מתמצה בתיכנון טוב. לאחר שהמבנה גמור, נקודות המינוף הן להבין את צווארי הבקבוק ואת המגבלות שלו ולהמנע משינויים או הרחבות שיעמיסו על הקיבולת שלו.  
  −
  −
*[הערה – בהנדסה וגם בתכנות – מודלים, תכנון איטרטיבי, תכנון איטרבטי הוא אבולציוני אבל מנוגד לייצור ההמוני של פס ייצור. הערה של שחר: גם בהנדסה ובתכנות, תכנון איטרטיבי שומר על 'רעננות' העיצוב ומאפשר לתקן פגמים, אבל גם שם, ככל שהשינוי עמוק יותר, כך המחיר (והסיכון) גבוהים יותר]
  −
  −
*[הערה – יש כאן אי רברסבליות , בגלל חוק שני תמיד?]
      
==אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת==
 
==אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת==
שורה 68: שורה 57:     
כדוגמה מדווז מביאה שוב את הדוגמה של דוד מים ארבע קומות מתחת - המערכת עוברת תנודות של: מים חמים מידי, הפעלת הברז הקר, שום דבר לא קורה, מים קרים מידי, הפעלת הברז החם וכו'. זה נובע מ'''השהיה של המידע''' בנוגע למצב מערכת.  
 
כדוגמה מדווז מביאה שוב את הדוגמה של דוד מים ארבע קומות מתחת - המערכת עוברת תנודות של: מים חמים מידי, הפעלת הברז הקר, שום דבר לא קורה, מים קרים מידי, הפעלת הברז החם וכו'. זה נובע מ'''השהיה של המידע''' בנוגע למצב מערכת.  
  −
(דרור) ניתן לפרק את ההשהיה ל3 מרכיבים.
  −
* השהייה בין מצב המערכת לבין תפיסת מצב המערכת (לדוגמה הזמן שלקח לגילוי הדלדלות האוזון)
  −
* השהייה בין תפיסת מצב המערכת לבין פעולה (לדוגמה העיכוב בטיפול באפקט החממה?, נראה שמדווז מזניחה סוג עיכוב זה, או שאולי הוא נכון יותר לכמה שחקנים, או לפעולות קטנות מצברות) [שחר: זה אולי קשור לקבועים וגודל המאגרים - כשהקבועים קטנים מאד, או כשהמאגרים גדולים מאד, לוקח זמן רב עד שמעגל התיקון מצליח לגרום לשינוי במאגר. אני לא מדבר על כמות האוזון או ה-CFC, אלא ל'מאגר' הפוליטי בו יש לשכנע הרבה מאד בעלי עניין ומידת ההיענות שלהם לעובדות מאד קטנה, לכן לוקח זמן רב עד שנוצר כוח פוליטי חזק מספיק לעצירת השימוש ב CFC]
  −
* השהייה בין פעולה לבין תגובת המערכת (לדוגמה התרפאות מהדלדלות האוזון, מדווז מחשיבה את שני הסוגים האחרונים באותה קטגוריה של תגובה שלוקחת זמן, הדוגמה שלה היא בניית תחנות כוח להספקת חשמל, או שינויים של חברות אלקטרוניקה) [שחר: לפי מה שאני מבין, בקטע הזה היא מתייחסת להשהייה השלישית שלך. ההשהיה השנייה מקומה בקבועים ובחוצצים. ההשהיה הראשונה לא מתוארת במאמר, אבל עד כמה שאני זוכר, עיכובים כאלו הם גם עניין של קבועים במערכת]
      
מערכת עם השהיות גדולות לא יכולה להגיב לשינויים מהירים. לכן לדעת מדווז יש בעיה למערכות בניהול ריכוזי כמו GM או ברית המועצות. (אבל אולי הן מפצות עצמן על ידי האצלת סמכויות, תקנות ומלאים גדולים כחוצצים).  
 
מערכת עם השהיות גדולות לא יכולה להגיב לשינויים מהירים. לכן לדעת מדווז יש בעיה למערכות בניהול ריכוזי כמו GM או ברית המועצות. (אבל אולי הן מפצות עצמן על ידי האצלת סמכויות, תקנות ומלאים גדולים כחוצצים).  
שורה 89: שורה 73:     
כאשר אפשר לשנות את הזמנים של השהיות, יכולות להיות לכך השפעות חזקות על המערכת. אבל לא תמיד השינוי הוא בהכרח בכיוון רצוי. מדווז טוענת שהקטנת השיהוי של מעברי מידע וכספים יעודד את אי יציבות המערכת.  
 
כאשר אפשר לשנות את הזמנים של השהיות, יכולות להיות לכך השפעות חזקות על המערכת. אבל לא תמיד השינוי הוא בהכרח בכיוון רצוי. מדווז טוענת שהקטנת השיהוי של מעברי מידע וכספים יעודד את אי יציבות המערכת.  
  −
*[הערה, יונתן - עיניין ההשהיות קשור קשר הדוק להבנת תגובות לא לינאריות של מערכת. כאשר נותא מצב שמספר [[לולאת משוב|לולאות משוב]] מחוברות ולא כולן מגיבות באותו הקצב ואותו הכיוון. הערה של שחר: כל הדיון בזמני התגובה קיים באותו האופן במערכות לינאריות לחלוטין... (תגובתיות יתר, מעבר פאזה לתחום כאוטי, התבדרות, קריסה)].
  −
*[הערה, דרור - עבודת הדוקרטורט של צבי אקשטיין נוגעת בדבר דומה - על כך שחקלאים במצרים מתנודדים בין שני סוגי גידולים ששנה אחת הרבה מגדלים גידול אחד, מחירו נמוך ואז עוברים הרבה מהם לגידול השני, ושוב יש הרבה ממנו ומחירו נמוך וחוזרים חזרה לגידול הראשון]
  −
* [שאלה, דרור - לא הבנתי את הנושא של השהיות קצרות מידי. יונתן - יכול להיווצר מצב שבו המע' מתקנת חזק מדי, אני צריך לחפש דוגמא. דוגמא של שחר: הרבה פעמים אנחנו שומעים על נהג ש'איבד את השליטה על ההגה'. הבעיה היא בד"כ שהנהג נרדם, יורד לאט מהכביש ואז מתעורר. כשהוא מבין איפה הוא, הוא מתקן בחדות (ההשהיה קצרה מידי, עוצמה גדולה מידי), ואז, במקום לחזור לנתיב שלו הוא מבצע תיקון יתר ועף לנתיב הנגדי ושם עושה תאונה...].
      
==חוזק של לולאות משוב מאזנות ביחס להשפעות שהן מנסות לאזן==
 
==חוזק של לולאות משוב מאזנות ביחס להשפעות שהן מנסות לאזן==
שורה 105: שורה 85:     
דוגמה חשובה של לוללאת משוב מחלישה (הזוכה לסגידת הכלכלנים) היא דרך פעולתם של שווקים. המחירים פועלים לשמירת שיווי משקל בין הביקוש להיצע (שלא יהיה עודף של אחד מהם). ככל השמחיר  - שהוא המידע החיוני המאותת למוכרים ולקונים - נשמר בהיר, לא נתון לויכוח, אמיתי (המחיר המוצהר הוא זה שמשולם) ומתוזמן, כך השווקים יפעלו באופן "חלק" יותר.  
 
דוגמה חשובה של לוללאת משוב מחלישה (הזוכה לסגידת הכלכלנים) היא דרך פעולתם של שווקים. המחירים פועלים לשמירת שיווי משקל בין הביקוש להיצע (שלא יהיה עודף של אחד מהם). ככל השמחיר  - שהוא המידע החיוני המאותת למוכרים ולקונים - נשמר בהיר, לא נתון לויכוח, אמיתי (המחיר המוצהר הוא זה שמשולם) ומתוזמן, כך השווקים יפעלו באופן "חלק" יותר.  
  −
*[דרור - דוגמאות: בעולם הכלכלי ידועה הדילמה בין בטיחות של מערכות כמו רכבות או מטוסים לבין חסכון של כסף בזמן הקצר, לדוגמה על ידי תחזוקה לקויה יותר של צי הרכבים, או של נהלי בטיחות. דוגמה אחרת היא של טרייד אוף בעולם הצומח (והחי) - יש טרייד אוף בין עמידות הצמח למחלות ומזיקים, לבין תכונות הנותנות פרי גדול (לבין עוד תכונה ששכחתי). ]
  −
  −
*[הערה דרור - אילו מערכות ניתן להגיד שהן מערכות למצבי חרום? מה הדברים המשותפים להן? תשובה של שחר: עמידות לעקות (stress) שונות בצמחים ובע"ח. אלו כל מיני מנגנונים מטבוליים 'יקרים' שנכנסים לפעולה רק בעת הצורך. דוגמא קלאסית זו מע' החיסון - רק כשמתגלה פתוגן המערכת החיסון נכנסת לפעולה, גובה משאבים יקרים מהגוף, אבל מטפלת בפולש. בכלכלה: כשעסק נכנס לבעיית נזילות חריפה הוא יכול 'להנזיל' נכסים בהתראה קצרה, אבל הוא ישלם על כך קנסות. חברה: לאחר רצח רבין פתאום ירדו מספר תאונות הדרכים. למה? כי נכנסו לפעולה מנגנוני סולידריות חברתית שרדומים ביומיום.]
  −
*[הערה דרור- מה זה גבולות בטוחים לפעולה? כלומר כאלו שאין בהם לולאות משוב חיוביות? שאין בהן כאוס? שהמערכות לא מתפרקות בהן? שהן נוחות למערכות? יש קשר של זה לניתוח שולי? יונתן - ה אני מבין שלכל מערכת יש גבולות פרמטריים שבהן היא פועלת ביציבות, כמו טמפ' או PH במע' ביולוגיות, בכל מע' ישנן מע' שתפקידן להבטיח את ההימצאות בתחומי הפר' שבהן המע' יכולה להתקיים. תשובה של שחר: בעיקרון מדובר על תנאים בהם המערכת עובדת. למנוע: טמפרטורה, סל"ד, לחץ שמן ומים תקינים. לאדם: טמפרטורה, לחץ אטמוספרי, מספיק חמצן, מזון, עיניין, וקשרים חברתיים. כך למשל, כשכמות החמצן יורדת הגוף מבצע 'כיבוי' של מנגנונים מוחיים זוללי אנרגיה ואנחנו מתעלפים.]
      
[[קטגוריה:מערכות]]
 
[[קטגוריה:מערכות]]
 
[[קטגוריה:סביבה]]
 
[[קטגוריה:סביבה]]

תפריט ניווט