47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 43:
שורה 43: − − *[דרור – למה הרבה מאגרים קטנים פחות יציבים. יונתן - אולי כי מאגרים קטנים מגבירים את הנטייה של מערכות לקרוס, ובכך לחולל קריסת-שרשרת במערכת המורכבת מהרבה מאגרים קטנים וקשורים.דרור - לי דווקא נראה ההפך. הרבה מאגרים קטנים יכולים לשמור על היותם באפר בלי תלות. לדוגמה סכר גדול עלול להביקע, עלות התחזוקה של הקטנים היא אולי גדולה יותר ולכן סך הכל פר השקעה הם נותנים פחות חציצה. סה"כ נראה לימסקנה לא מבוססת. (אם הדיון ממשיך, אפשר להעביר הערות לדף השיחה). שחר: בנהר עם הרבה סכרים קטנים, גל בינוני ישטוף את כולם אחד אחרי השני. סכר אחד גדול יעצור את הגל. כמובן שאם הסכר הגדול נבקע, הלך עלינו. אבל השאלה היא מה קורה כשהמערכת עובדת ולא כשהיא קורסת. ובמערכת כלכלית: כשיש הרבה פירמות הקשורות אחת לשנייה והמלאים קטנים, גל אחד גדול (של צריכה או של מיתון) יקריס אותן אחת אחרי השניה. אם היו לכמה פירמות מלאים גדולים יותר (של חומרי גלם או של כסף), הגל היה נעצר בהן ולא מתקדם הלאה.] − − *[הערה, יונתן - אני חושב שהסיבה שמלאים וחוצצים ממוקמים בתחילת הרשימה היא לא הקושי לשנות אותם, אלא העובדה שהם משפיעים על התזמונים בלבד ולכן על אורך הנשימה של המערכת, הם לא משנים את תפקודה היסודי אלא רק את מושגי הזמן שלה.דרור- לדעתי אתה טועה כל תפקידם של החוצצים הוא לייצב את המערכת, כלומר לגרום לכך שמשבר קטן (לדוגמה גשמים חזקים מידי או העדר גשמים) לא יתרגם לקטסטורפה. אם המשבר נמשך זה לא עוזר, כמובן. − :הערה של שחר: היא מציינת במפורש ששינוי החוצצים יכול לחולל פלאות ביציבות המערכת, אבל פשוט בד"כ קשה לשנות את גודל המאגרים במערכת קיימת, לכן המיקום בתחילת הרשימה] − *[הערה- מדווז מדברת על ביקוש משתנה, אבל גם הספקים יכולים להשתנות, או תנאי ייצור אחרים(לדוגמה שביתה בנמלים, כניסת מתחרים) , ואז יכול להיות שכדאי לעבור מתת קבוצה אחת של חומרי גלם לתת קבוצה אחרת. הערה של שחר: מן הסתם, שינוי כזה הוא שינוי במבנה המערכת, מה שידרוש ניתוח מחדש] − *[הערה - במחסן יש עלוית מידע עולות? אני מניח שכן, בייחוד כאשר המאגר הוא של משהוא שאיננו פיזי - יונתן.] − *[הערה – מה משפיע על "ההפרעות" שגורמות לכך שגודל הזרם אינו תמיד שווה? איך יודעים מה תחום השינוי של הזרם? - ניתן להציג את הזרם עצמו כמערכת, ואז להבין אותו - יונתן. שחר: במערכות שאני מכיר (לינאריות) משתמשים ב'תגובת הלם' (impulse response) - בודקים את התגובה של המערכת לגל חד וגבוה. התגובה של המערכת לכל הפרעה אפשרית מתוארת על ידי התגובה להלם. לא ניראה לי שאפשר לתאר את הזרם עצמו כמערכת כי כך לעולם לא נפסיק ורק נפרט את המודל עוד ועוד...] − *[הערה – תגובתיות היא דבר שאנשי עסקים מפנים כנגד עסקים גדולים – "הם דינוזאורים", לעומת זאת העסקים הגודלים נהנים מיכולת בולמי זעזוים גדולים יותר מול שינויים כמו מחזורי עסקים] − *[הערה – כדי לתחזק מלאי יש להשקיע אנרגיה – בגלל שמלאי הוא דבר הומוגני ויש לו נטיה טבעית להתערבב עם הסביבה כדי להגדיל אנטרופיה]. − *[הערה – יש יתרון לגודל (עלות תחזוקה יורדת), היות ומלאי גדל בנפח רדיוס בשלישית והמעטפת גדלה בשטח – רדיוס בריבוע, או בהתאמה שטח והיקף במקרה של מלאי דו מימדי כמו שטח חקלאי, מצד שני , הפיתוי של מלאי גדול יותר והפגיעות שלו גדולה יותר – לא לשמור כל הביצים בסל אחד?] − * [הערה של שחר: זיכרו שמלאי זה לא רק דברים חומריים, אלא גם איכויות ותפישות. כך שענייני תרמודינמיקה ושטחים מול נפחים לא תמיד תופסים...]
תריסר נקודות מינוף להתערבות במערכת (הצגת מקור)
גרסה מ־21:37, 17 באוגוסט 2006
, 21:37, 17 באוגוסט 2006←הגודל של מאגרים ו'חוצצים' יחסית לזרמים: הערות לדף שיחה
לגודל היחסי של מלאים השפעה ניכרת על התנהגות המערכת, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.
לגודל היחסי של מלאים השפעה ניכרת על התנהגות המערכת, אבל הם בדרך כלל דברים פיזיים שקשה מאוד לשנות, ולכן מדווז שמה אותם בתחילת הרשימה.
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==
==המבנה של זרמים, מאגרים ונקודות הצטלבות==