שינויים

'''[[פוסט קיינסינים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקייניסים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קייניסים]].  

'''[[פוסט קיינסינים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקייניסים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קייניסים]].  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיסית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוצאיליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוצאיליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.