'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו. | '''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהנתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליבריליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו. |