שינויים

* עיבוד מזון - הכנת מזון מתוך חומרי גלם אל השוק כמו: מאפיות, מפעלי מזון, משחטות,  

* עיבוד מזון - הכנת מזון מתוך חומרי גלם אל השוק כמו: מאפיות, מפעלי מזון, משחטות,  

* שירותים לחקלאות -  [[חברות זרעים]], הפקת [[דשן כימי]], ו[[קומפוסט]], [[חומרי הדברה]] חברות [[ציוד חקלאי]], בנייה חקלאית ואחסון מזון ([[ממגורה|ממגורות]]).

* שירותים לחקלאות -  [[חברות זרעים]], הפקת [[דשן כימי]], ו[[קומפוסט]], [[חומרי הדברה]] חברות [[ציוד חקלאי]], בנייה חקלאית ואחסון מזון ([[ממגורה|ממגורות]]).

* שיווק קמעונאי וסיטואני של המזון - הובלה שלו בעולם והפצתו את הצרכנים בשווקים, מכולות, סופרים וכו'.  

* שיווק קמעונאי וסיטונאי של המזון - הובלה שלו בעולם והפצתו את הצרכנים בשווקים, מכולות, סופרים וכו'.  

* הכנת מזון לחיות - בעיקר מזון להאבסת תרנגולות, פרות, חזירים וכבשים.  

* הכנת מזון לחיות - בעיקר מזון להאבסת תרנגולות, פרות, חזירים וכבשים.  

* שיווק מזון - קידום של מוצרים גנרים (כמו מוצרי חלב) הפקת מוצרים חדשים, פרסום, אריזה.  

* שיווק מזון - קידום של מוצרים גנרים (כמו מוצרי חלב) הפקת מוצרים חדשים, פרסום, אריזה.  

בעוד ששוק המזון העולמי הוא קטן יחסית בהיקפו הפיננסי לשווקים אחרים, הצרכנים שלו הם כמעט 7 מיליארד בני אדם. כמו כן הוא מאכיל מיליארדי עופות ומאות מילוני פרות, חזירים, כבשים ועוד. זהו השוק בעל מספר הצרכנים הגדול ביותר והוא בעל [[גמישות ביקוש|גמישות הביקוש]] הקשיחה ביותר מכל השווקים - עליה במחירי המזון לא מובילה לירידה גדולה בביקוש למזון אלא לירידה בביקושים למוצרים אחרים.  

בעוד ששוק המזון העולמי הוא קטן יחסית בהיקפו הפיננסי לשווקים אחרים, הצרכנים שלו הם כמעט 7 מיליארד בני אדם. כמו כן הוא מאכיל מיליארדי עופות ומאות מילוני פרות, חזירים, כבשים ועוד. זהו השוק בעל מספר הצרכנים הגדול ביותר והוא בעל [[גמישות ביקוש|גמישות הביקוש]] הקשיחה ביותר מכל השווקים - עליה במחירי המזון לא מובילה לירידה גדולה בביקוש למזון אלא לירידה בביקושים למוצרים אחרים.  

בדומה לשווקים אחרים, רוב הרווחים בענף מתקבלים אצל מי שקרובים ללקוחות הקצה ופחות ופחות כסף משולם ככל שמתקדמים אל החקלאים שמגדלים את המזון. מספר חברות ענק כמו [[נסטלה]] , [[יוניליוור]] ו[[קוקה קולה]] חולשות על השוק ומכתיבות חלק נכבד מההתנהלות שלו. לצידן פועלות [[מזון מהיר|חברות מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] או [[פיצה האט]] שתורמות להקניית הרגלי אכילה של הצרכנים, כחלק מ[[תרבות הצריכה]].  

בדומה לשווקים אחרים, רוב הרווחים בענף מתקבלים אצל מי שקרובים ללקוחות הקצה ופחות ופחות כסף משולם ככל שמתקדמים אל החקלאים שמגדלים את המזון. מספר חברות ענק כמו [[נסטלה]], [[יוניליוור]] ו[[קוקה קולה]] חולשות על השוק ומכתיבות חלק נכבד מההתנהלות שלו. לצידן פועלות [[מזון מהיר|חברות מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] או [[פיצה האט]] שתורמות להקניית הרגלי אכילה של הצרכנים, כחלק מ[[תרבות הצריכה]].  

למרות תהליך איטי של [[עיור]] ו[[תעוש]], ולמרות שבמערב רוב האוכלוסייה אינו עוסק בחקלאות, עדיין חלק עצום מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות העניות, עוסק בגידול מזון לקיום עצמי ולשם מכירה לשוק המזון המקומי ולשם גידול ייצוא.  

למרות תהליך איטי של [[עיור]] ו[[תעוש]], ולמרות שבמערב רוב האוכלוסייה אינו עוסק בחקלאות, עדיין חלק עצום מאוכלוסיית העולם, בעיקר במדינות העניות, עוסק בגידול מזון לקיום עצמי ולשם מכירה לשוק המזון המקומי ולשם גידול ייצוא.  

==מזון שמבוזבז ונזרק==

==מזון שמבוזבז ונזרק==

בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]]ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]

בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוען [[פול הוקן]] ש-40 אחוזים מהתבואה בשדה נהרסת בגלל שילוב של מזיקים, מזג אוויר ועוד. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] ראו גם [http://www.imeche.org/knowledge/themes/environment/global-food]

לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים, כולל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת גזי חממה, זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>  

לפי דו"ח של ארגון המזון העולמי משנת 2011, בערך שליש מהמזון שמיוצר לצריכה של בני אדם נזרק או מתבזבז. כמות זו שווה בערך ל-1.3 מיליארדי טונות של מזון בשנה. פרוש הדבר שכמויות ענקיות של משאבים שמשתמשים בהם להכנת המזון מבוזבזים, כולל השפעות סביבתיות של המזון המבוזבז כמו פליטת גזי חממה, זיהום וכילוי [[משאבים מתכלים]].<ref name="fao2011">FAO,[http://www.fao.org/docrep/014/mb060e/mb060e.pdf Global Food Losses and Food Waste], 2011,</ref>  

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אחסון וקרור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהנתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.<ref name="fao2011"/>

הסיבות לאובדן מזון במדינות עניות קשורות בעיקר למגבלות פיננסיות, ניהוליות וטכנולוגיות בטכניקות קציר, במתקני אחסון וקרור בתנאי אקלים קשים, בתשתיות, ובמערכות אריזה ושיווק. בהנתן שהרבה משקים קטנים במדינות המתפתחות חיים על סף אי בטחון תזונתי, הורדה של אובדן המזון יכולה להיות בעלת השפעה עצומה על חייהם ופרנסתם.<ref name="fao2011"/>

הסיבות למזון שנזרק ומתבזבז במדינות העשירות והבינונית קשורות בעיקר להתנהגות הצרכנים וגם למחסור בתאום בין שחקנים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון. הסכמי קניה בין חקלאים לספקי מזון עלולים לתרום לזריקה של כמויות של תוצרת חקלאית. מזון להזרק בגלל תקני איכות, אשר דוחים פריטי מזון שאינם מושלמים בצורה ובמראה. ברמת הצרכנים תכנון לא מספיק ותאריכי תפוגה ו"הכי טוב לצרוך לפני" גורמים לכמות גדולה של פסולת מזון, יחד עם יחס אדיש מצד צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לבזבז מזון. ניתן להקטין את זריקת המזון במדינות המתועשות על ידי העלאת המודעות בקרב תעשיות המזון, משווקי מזון וצרכנים. יש צורך לזהות שימושים מועילים למזון בטוח שכיום נזרק. דו"ח ארגון המזון טוען כי יש צורך במחקר נוסף בנושא היות ויש מחסור בנתונים.<ref name="fao2011"/>

הסיבות למזון שנזרק ומתבזבז במדינות העשירות והבינונית קשורות בעיקר להתנהגות הצרכנים וגם למחסור בתאום בין שחקנים שונים לאורך שרשרת אספקת המזון. הסכמי קניה בין חקלאים לספקי מזון עלולים לתרום לזריקה של כמויות של תוצרת חקלאית. מזון להיזרק בגלל תקני איכות, אשר דוחים פריטי מזון שאינם מושלמים בצורה ובמראה. ברמת הצרכנים תכנון לא מספיק ותאריכי תפוגה ו"הכי טוב לצרוך לפני" גורמים לכמות גדולה של פסולת מזון, יחד עם יחס אדיש מצד צרכנים שיכולים להרשות לעצמם לבזבז מזון. ניתן להקטין את זריקת המזון במדינות המתועשות על ידי העלאת המודעות בקרב תעשיות המזון, משווקי מזון וצרכנים. יש צורך לזהות שימושים מועילים למזון בטוח שכיום נזרק. דו"ח ארגון המזון טוען כי יש צורך במחקר נוסף בנושא היות ויש מחסור בנתונים.<ref name="fao2011"/>

דו"ח ארגון המזון העולמי מתייחס רק למזון שמיועד לבני אדם ונזרק, הוא אינו מתייחס למקורות אחרים של אי יעילות תזונתית- כלומר גידולים חקלאיים של מזון שאינם מביאים לתזונה זולה וקלה של בני אדם. בעיקר [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק על חשבון מזון]] וגידול [[דגנים]] לשם האבסת בעלי חיים. יש טענה לדוגמה כי רק 1% מה[[תירס]] המגודל בארצות הברית משמש ישירות להאכלת בני אדם וכל היתר מיועד לבעלי חיים ולדלק. ברחבי העולם, שליש מכל ה[[דגנים]] המגודלים מיועדים לשם האבסת בעלי חיים המשמשים להספקת [[מזון מהחי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk]

דו"ח ארגון המזון העולמי מתייחס רק למזון שמיועד לבני אדם ונזרק, הוא אינו מתייחס למקורות אחרים של אי יעילות תזונתית- כלומר גידולים חקלאיים של מזון שאינם מביאים לתזונה זולה וקלה של בני אדם. בעיקר [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק על חשבון מזון]] וגידול [[דגנים]] לשם האבסת בעלי חיים. יש טענה לדוגמה כי רק 1% מה[[תירס]] המגודל בארצות הברית משמש ישירות להאכלת בני אדם וכל היתר מיועד לבעלי חיים ולדלק. ברחבי העולם, שליש מכל ה[[דגנים]] המגודלים מיועדים לשם האבסת בעלי חיים המשמשים להספקת [[מזון מהחי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk]