שינויים

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פרוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.  

מסיבה זו אם מניחים שאין יתרות של עובדים או של הון התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא התפוקה הכוללת של קו הייצור כולו, בהנחה שמביאים עוד עובד חלופי למקרי מחלה, התפוקה השולית של העובד האחרון בקו הייצור היא 0. הכנסה של האפשרות לתקלות בקו הייצור, או תקלות אחרות הנובעות מבעיות של זרימת הון, זרימת חומרי גלם והזרמת המוצרים אל מוכרים או לקוחות וכ', פרושה שבעלים של מפעל ירצו לא רק למקסם את הייצור, אלא גם להקטין את הסיכוי להתרחשות תקלות כאלה ולהקטין את הנזק שתקלות כאלה יגרמו במידה ויתרחשו. פרוש הדבר החזקה של הון מכונות עודף (לגיבוי ולתיקון מכונות אחרות) והחזקה של עובדים לשם גיבוי או שימוש בעובדים בצורה "לא יעילה" כך שיוכלו להחליף באופן זמני עובדים אחרים.  

מסיבה זו לא סביר שעקרון התפוקה השולית אכן משמש לקביעת השכר והקצאת משאבים אחרים בתהליך הייצור של פירמות המפעילות קווי ייצור או שמתקיים בהן עקרון אנה קרנינה בצורה חזקה. היבט זה מובא גם בספרו של [[סטיב קין]] [[הפרכת הכלכלה]] בפרק על ייצור ופירמות. גם במחקרים של [[ברנארד לייטר]] על [[מערכות זורמות מורכבות]], בין אם אלו [[מערכות אקולוגיות]], מערכות אלקטרוניות, מערכות להפצת חשמל ומערכות [[מטבע משלים]], הטענה היא כי יש טרייד-אוף בין הפרודוקטביות של המערכת (היכולת שלה להזרים כמות מקסימלית של זרם בזמן נתון) לבין עמידות.

מסיבה זו לא סביר שעקרון התפוקה השולית אכן משמש לקביעת השכר והקצאת משאבים אחרים בתהליך הייצור של פירמות המפעילות קווי ייצור או שמתקיים בהן עקרון אנה קרנינה בצורה חזקה. היבט זה מובא גם בספרו של [[סטיב קין]] [[הפרכת הכלכלה]] בפרק על ייצור ופירמות. גם במחקרים של [[ברנארד לייטר]] על [[מערכות זורמות מורכבות]], בין אם אלו [[מערכות אקולוגיות]], מערכות אלקטרוניות, מערכות להפצת חשמל ומערכות [[מטבע משלים]], הטענה היא כי יש טרייד-אוף בין הפרודוקטיביות של המערכת (היכולת שלה להזרים כמות מקסימלית של זרם בזמן נתון) לבין עמידות.

==ראו גם==

==ראו גם==