שינויים

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

כל המאגרים הם בהכרח יריביים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. כל מוצר שאינו יריבי, הוא בהכרח שירות זרם- כזה שלא מתכלה בגלל שימוש - כמו שכבת האוזון.

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע עפ"י רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי  הדורות הבאים.  

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע על פי רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי  הדורות הבאים.  

על פי הכלכלה הנאו קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו קלאסית בשיווי משקל  מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

על פי הכלכלה הנאו קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו קלאסית בשיווי משקל  מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

כלכלנים מודים שהשוק לא יכול לייצר ולהקצות ביעילות מוצרים ציבוריים טהורים כי כ"א יכול להשתמש במוצר ציבורי (הוא לא בלבדי), בלי קשר למי משלם עבורו.

במוצר שוקי, כ"א צורך בדיוק עפ"י מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי ח"א מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה- MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

במוצר שוקי, כ"א צורך בדיוק על פי מה שהוא מוכן לשלם. במוצר ציבורי טהור, כל פרט צורך כמו מה שכל החברה צורכת יחדיו. למשל, פלוני צורך ביטחון ברמה שכל תושבי ישראל צורכים ביטחון יחדיו, כי מטוסי ח"א מגנים על כולם. במוצר שוקי שווה לייצר עוד יחידת תוצר ממנו, אם לפחות פרט אחד מוכן לשלם את ה- MC לייצורו או יותר. במוצר ציבורי טהור, שווה לייצר עוד יחידת תוצר, אם כל החברה יחדיו מוכנה לשלם את ה-MC לייצורו.

נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

נניח עיר שיעלה 100 מליון ש"ח להקים שם פארק גדול לרווחת התושבים. החברה כולה מוכנה לשלם עבור הפארק 150 מיליון ולכן כדאי שהפארק יקום, כי מספיק שכ"א ייתן 2/3 ממה ששווה לו הפארק, ויגיעו ל- 100 מליון. הבעיה היא לאסוף מהאנשים את הכסף שהם מוכנים לשלם עבור הפארק. נניח תקום פירמה פרטית שתגבה 150 ש"ח מכ"א עבור כניסה לכל החיים. יהיו כאלו שזה לא יהיה להם שווה, והפירמה, תפסיד את כספם. כמו כן, יהיו כאלו שהפארק שווה להם יותר מ-150 ש"ח , וישמחו לתת רק 150, ושוב הפירמה תפסיד את כספם, ויתכן שלא תגיע לסכום המינימלי להקמת הפארק- 100 מליון ש"ח.  אז נניח שהפירמה תגבה שקל לכל כניסה. במקרה כזה, כולם ישתמשו בפארק פחות לו היו משתמשים בו אם הכניסה הייתה חופשית, והחברה מאבדת רווחה. אם הכניסה תהיה חופשית, הרווחה החברתית תהיה מקסימלית, אך אף פירמה לא תקים אותו.

מבחינה אתית ברור שלא יעיל לצרוך היום משאב שנותן רווחה לא הכרחית, אם בעתיד הדבר יגרום לאסון, או שיביא  

מבחינה אתית ברור שלא יעיל לצרוך היום משאב שנותן רווחה לא הכרחית, אם בעתיד הדבר יגרום לאסון, או שיביא  

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל עפ"י הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן עפ"י הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל על פי הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן על פי הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

א.הפחתת הערך של העתיד

א.הפחתת הערך של העתיד

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי.

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה עפ"י איכותן.  

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה על פי איכותן.  

איכות שווי לקונה שווי למוכר

איכות שווי לקונה שווי למוכר

טובה 2400 2000

טובה 2400 2000