שינויים

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע על פי רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי  הדורות הבאים.  

מוצר יריבי, הוא גם יריבי מרחבי בהווה, וגם יריבי איכותי בעתיד. למשל אם אדם א' נוסע במכונית, זה מונע על פי רוב מאדם ב' לנסוע בה למקום אחר, ובעתיד, אם א' ימכור את מכוניתו, היא תהיה מעט בלויה יחסית למצבה היום (הבדל באיכות המכונית). כמו כן, שימוש ב[[משאבים מתכלים]] על ידי הדור הנוכחי, מקטין את היכולת להשתמש בהם על ידי  הדורות הבאים.  

על פי הכלכלה הנאו קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו קלאסית בשיווי משקל  מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש ע"י אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

על פי הכלכלה הנאו קלאסית כדי להגיע למצב של יעילות פארטו באמצעות השוק יש צורך שבשיווי משקל העלות השולית לייצור (או שימוש במקרה של מוצרים מהטבע) במוצר, תהיה שווה לתועלת השולית ממנו. לפי הכלכלה הנאו קלאסית בשיווי משקל  מתקיים MCx=Px=MUx (ראו הסבר על עקומת היצע [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית|בפרק 8]]). אך במוצר לא יריבי, עלות השימוש על ידי אדם נוסף היא אפס, לכן מחירו יהיה אפס, ולכן אף אחד לא ירצה לייצר אותו, וזה לא יעיל.  

יש לשים לב שגם שחלוקת מוצרים לא יריביים בחינם לא תגרום להגעה ליעילות פארטו.  

יש לשים לב שגם שחלוקת מוצרים לא יריביים בחינם לא תגרום להגעה ליעילות פארטו.  

===א.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===

===א.משאבים עם גישה חופשית- לא בלבדיים אך יריביים===

שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שגארט הארדין (Garret Hardin) כינה [[נחלת הכלל|הטרגדיה של נחלת הכלל]]. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות ע"י פרטים רציונליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

שימוש ציבורי במשאבים אליהם הגישה חופשית מוביל למה שגארט הארדין (Garret Hardin) כינה [[נחלת הכלל|הטרגדיה של נחלת הכלל]]. נניח שטח מרעה ציבורי היכול לתמוך ב-100 פרות. בכפר שלו שייך השטח יש 100 משפחות ולכ"א פרה אחת והכול טוב. אדם אחד מוסיף עוד פרה שגורמת לרעיית יתר, דילול משאבים ולכך שכל הפרות קצת יותר רזות. למרות שזו התנהגות רציונלית של הפרט, אם כולם ינהגו כך, לכולם יהיה רע יותר. מקסום תועלות אישיות על ידי פרטים רציונליים, לא מוביל ליד נעלמה, שמביאה הכי הרבה טוב להכי הרבה אנשים, אלא לרגל נעלמה שבועטת בנחלת הכלל לעזאזל.  

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי (the tragedy of the commons)". רכוש ציבורי מנוהל ע"י הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

לא מדויק לכנות את הבעיה "הטרגדיה של הרכוש הציבורי (the tragedy of the commons)". רכוש ציבורי מנוהל על ידי הציבור לו הוא שייך, והציבור יכול להקים מוסדות שינהלו את השימוש וימנעו ניצול יתר. מדויק יותר להגדיר את הבעיה כ"בעיית הגישה החופשית".

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות בגידול אוכלוסיה. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכ"א מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מלקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

הארדין כתב במקור את המאמר כדי להסביר את הבעיות בגידול אוכלוסיה. ריבוי ילדים אומר פחות קרקע לכ"א מהם, ולבסוף כמות קרקע קטנה מלקיים את האוכלוסייה הגדלה.  

===ב.מוצרים בלבדיים ולא יריביים===

===ב.מוצרים בלבדיים ולא יריביים===

בעבר הלא רחוק (ימי [[אדם סמית']]) המידע לא היה בלבדי. אם פלוני הפיץ סודות ייצור של אלמוני, לא היה מה לעשות בנידון. כיום, מידע הוא בלבדי ע"י פטנטים (יותר על פטנטים בפרק 18 על גלובליזציה), וכך הוא הופך להיות מוצר שוקי. ההצדקה לפטנטים היא לתת תמריץ לאנשים לפתח ולהמציא חידושים. לאחר פקיעת הפטנט, הידע הופך לנחלת הכלל.

בעבר הלא רחוק (ימי [[אדם סמית']]) המידע לא היה בלבדי. אם פלוני הפיץ סודות ייצור של אלמוני, לא היה מה לעשות בנידון. כיום, מידע הוא בלבדי על ידי פטנטים (יותר על פטנטים בפרק 18 על גלובליזציה), וכך הוא הופך להיות מוצר שוקי. ההצדקה לפטנטים היא לתת תמריץ לאנשים לפתח ולהמציא חידושים. לאחר פקיעת הפטנט, הידע הופך לנחלת הכלל.

במציאות, שימוש של פלוני במידע, לא רק שלא פוגע בשימוש של אלמוני באותו מידע, אלא אפילו עוזר להתפתחות עוד מידע. באקדמיה למשל, שיתפו אנשים אחד את השני במידע, ובנו זה ע"ג הרעיון של זה עוד ועוד רעיונות. האינטרנט היא תוצאה של מידע משותף עם גישה חופשית. מבחינות רבות, זרם חופשי של מידע ורעיונות יוצר יעילות של נחלת הכלל ולא טרגדיה.

במציאות, שימוש של פלוני במידע, לא רק שלא פוגע בשימוש של אלמוני באותו מידע, אלא אפילו עוזר להתפתחות עוד מידע. באקדמיה למשל, שיתפו אנשים אחד את השני במידע, ובנו זה ע"ג הרעיון של זה עוד ועוד רעיונות. האינטרנט היא תוצאה של מידע משותף עם גישה חופשית. מבחינות רבות, זרם חופשי של מידע ורעיונות יוצר יעילות של נחלת הכלל ולא טרגדיה.

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

: עוד הערה של שחר: השם בעברית 'זכויות יוצרים' מטעה ומוטעה. כיום החוק משמש לשמור על זכויות חברות המדיה, לא היוצרים. עדיף כבר להשתמש בשם האנגלי - 'זכויות העתקה'...

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה- HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרא"פ על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות ע"י השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה- HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרא"פ על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימאלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש- 0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימאלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימאלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש- 0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימאלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

==1.מחסור במוצרים ציבוריים==

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים ע"י הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

כל מי שמבין שהאקוסיסטמה מייצרת שירותים תומכי חיים, מבין את החשיבות הרבה של מוצרים ציבוריים. אך כלכלת השוק מציעה מעט מידי בכל הקשור לייצור יעיל וחלוקה אופטימאלית של מוצרים ציבוריים. ייצור מוצרים בשוק דורש חומרי גלם מהאקוסיסטמה ופליטת פסולת. שני דברים אלו פוגעים באקוסיסטמה וביכולתה ליצור שירותים תומכי חיים. אחת מהנחות היסוד של הכלכלה האקולוגית היא שרבים מהמקורות החשובים ביותר הם מוצרים ציבוריים המיוצרים על ידי הטבע, אך הכלכלה מתייחסת רק למוצרי שוק.  

נחזור למידע וידע. אמרנו שאם הוא בלבדי הוא לא יוקצה כהלכה, ואם הוא מוצר ציבורי יתכן והוא לא ייוצר מספיק. על פניו נראה שהמערכת עובדת וההתקדמות הטכנולוגית משביעת רצון. מדוע אם כן להתערב?

נחזור למידע וידע. אמרנו שאם הוא בלבדי הוא לא יוקצה כהלכה, ואם הוא מוצר ציבורי יתכן והוא לא ייוצר מספיק. על פניו נראה שהמערכת עובדת וההתקדמות הטכנולוגית משביעת רצון. מדוע אם כן להתערב?

==4.השפעות חיצוניות==

==4.השפעות חיצוניות==

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר ע"י מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר על ידי מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

מבחינה אתית ברור שלא יעיל לצרוך היום משאב שנותן רווחה לא הכרחית, אם בעתיד הדבר יגרום לאסון, או שיביא  

מבחינה אתית ברור שלא יעיל לצרוך היום משאב שנותן רווחה לא הכרחית, אם בעתיד הדבר יגרום לאסון, או שיביא  

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל על פי הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה ע"י חלוקת משאבים לעתיד, ולכן על פי הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

לרווחה אדירה. בהכרה של בורותינו בכל הנוגע לאקוסיסטמה, עלינו להיזהר במעשינו. האפשרות הנוספת היא להמשיך להתנהג כרגיל על פי הכנ"ק- לפעול רק למקסום רווחה בהווה. אי אפשר להעלות את רמת המחייה בהווה על ידי חלוקת משאבים לעתיד, ולכן על פי הכנ"ק אין עלינו לדאוג לדורות הבאים. כמו שקנת' בולדינג שאל פעם: מה דורות העתיד עשו אי פעם בשבילנו? בפועל הכנ"ק לא מתעלמים לגמרי מדורות העתיד, הם פשוט מפחיתים בניתוח שלהם כל השפעה על העתיד-הרחבה בפרקים 11-12. [הרשו לי להוסיף מדרך חשיבתם של אדומי העור מצפון אמריקה. הם יוצאים מנקודת מוצא שלא האדמה שייכת לנו, כי אם אנחנו שייכים לאדמה. כל החלטה שלהם נמדדת במבחן 7 דורות קדימה: איך הדור השביעי יושפע בעתיד, מההחלטה שאנו מקבלים כיום.]

א.הפחתת הערך של העתיד

א.הפחתת הערך של העתיד

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

==7.אינפורמציה א-סימטרית==

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת ע"י כנ"ק ככשל שוק רביעי.

דיילי לא כותב על זה בנפרד אף כי דיבר על כך שאין מידע  מלא בקשר לתיאורית קואס. אינפורמציה אסימטרית מוכרת על ידי כנ"ק ככשל שוק רביעי.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.

זהו מצב שבו יש פערי מידע בין השחקנים השונים. נראה שפערי מידע מביאים לשו"מ לא יעיל.

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה על פי איכותן.  

נניח שוק מכוניות משומשות ובו 2 סוגי מכוניות- 50% טובות ו-50% גרועות. להלן שווי המכוניות למוכר ולקונה על פי איכותן.