שינויים

'''ההשפעות הסביבתיות של תרבות הצריכה''' כוללות את ההגברה של [[השפעות סביבתיות]] של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]] על ידי [[מוסד חברתי|מנגונים]] של [[תרבות הצריכה]] כגון [[פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[חינוך לצרכנות]] וחיזוק [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] פרו-צרכניים, תעמולה ו[[לובי פוליטי]] וכן מתן [[אשראי]].  

'''ההשפעות הסביבתיות של תרבות הצריכה''' כוללות את ההגברה של [[השפעות סביבתיות]] של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]] על ידי [[מוסד חברתי|מנגונים]] של [[תרבות הצריכה]] כגון [[פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[חינוך לצרכנות]] וחיזוק [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] פרו-צרכניים, תעמולה ו[[לובי פוליטי]] וכן מתן [[אשראי]].  

ההשפעה של [[מוסד חברתי|מוסדות אלה]] כוללת את הגברת ה[[צריכה]] וה[[צמיחה כלכלית]] של מוצרים ושירותים שגורמים נזק ישיר ל[[מערכות האקולוגיות]] ו, וכן הסתרת הנזק האקולוגי והבריאותי, סיוע להדחקה שלו, הצגתו כדבר נחוץ או יפה, ומתן לגיטמיציה ערכית ומוסרית לפגיעה בסביבה. לחלופין משתמשים ב[[טיוח ירוק]] ו/או ב[[תביעות השתקה]] כדי להקטין נזקים של ביקורת תדמיתית על [[תאגידים]], [[ממשלות]] או צרכנים הפוגעים בסביבה.   

ההשפעה של [[מוסד חברתי|מוסדות אלה]] כוללת את הגברת ה[[צריכה]] וה[[צמיחה כלכלית]] של מוצרים ושירותים שגורמים נזק ישיר ל[[מערכות האקולוגיות]] ו, וכן הסתרת הנזק האקולוגי והבריאותי, סיוע להדחקה שלו, הצגתו כדבר נחוץ או יפה, ומתן לגיטמיציה ערכית ומוסרית לפגיעה בסביבה. לחלופין משתמשים ב[[טיוח ירוק]] ואו ב[[תביעות השתקה]] כדי להקטין נזקים של ביקורת תדמיתית על [[תאגידים]], [[ממשלות]] או צרכנים הפוגעים בסביבה.   

ההשפעות הסביבתיות כוללות נזקי [[זיהום]] ו[[דלדול משאבים|דלדול משאבים מתכלים]] עקב פעולות [[כרייה]], נזקים ל[[מערכות אקולוגיות]] כמו [[דייג יתר]], [[הכחדה המונית]] או [[כריתת יערות]], וכן בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ובעיות נוספות עקב תהליכי ייצור והפטרות מה[[פסולת]]. בעיות אלה פוגעות בבריאות של בני האדם, בעלי החיים האחרים והצמחים, ומהוות איום [[קיימות|קיומי]] על בני האדם.  

ההשפעות הסביבתיות כוללות נזקי [[זיהום]] ו[[דלדול משאבים|דלדול משאבים מתכלים]] עקב פעולות [[כרייה]], נזקים ל[[מערכות אקולוגיות]] כמו [[דייג יתר]], [[הכחדה המונית]] או [[כריתת יערות]], וכן בעיות כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ובעיות נוספות עקב תהליכי ייצור והפטרות מה[[פסולת]]. בעיות אלה פוגעות בבריאות של בני האדם, בעלי החיים האחרים והצמחים, ומהוות איום [[קיימות|קיומי]] על בני האדם.  

==השפעה ישירה - הגברת הצריכה==

==השפעה ישירה - הגברת הצריכה==

עד שנות ה-20 של המאה ה-20, שיווק ופרסום עסקו בעיקר ביידוע של צרכנים על קיומם של מוצרים. מאז אותה תקופה ובאופן מתגבר החלו פרסומאים ואנשי שיווק לתכנן כיצד להגביר את התשוקה של צרכנים למוצרים חדשים ואיך לעודד אותם לצרוך עוד עוד מוצרים ושירותים. זאת על ידי מגוון שיטות כמו פרסום ושיווק שעסקו במהות החיים, יצירת השתוקקות למוצרים, [[פסיכולוגיה שיווקית]], מסעות יחסי ציבור במטרה ליצור תדמית רצויה למוצרים ו"אמירות" שלהם ביחס לחיים. טכניקות נוספות כוללות פרסום המוצר על ידי שחקנים מפורסמים ואליטות, שיווק לילדים, הקניית הרגלים בגיל הרך, שיווק בבתי הספר ועוד. בנוסף לטכניקות שיווק החלו להגדיל את המכירות של מוצרים על ידי הענקת [[אשראי]] זול, אם על ידי חברות אשראי, קופונים, ושוברים לסוגיהם. כמו כן החלו להחיל פרקטירות של [[התיישנות מכוונת]] ו[[התיישנות נתפסת]] כדי להרגיל את הצרכנים לכך שמוצרים מתקלקלים לאחר זמן מה, ו/או שכדאי להם כלכלית או חברתית להחליף את המוצר הקיים במוצר חדש.  

עד שנות ה-20 של המאה ה-20, שיווק ופרסום עסקו בעיקר ביידוע של צרכנים על קיומם של מוצרים. מאז אותה תקופה ובאופן מתגבר החלו פרסומאים ואנשי שיווק לתכנן כיצד להגביר את התשוקה של צרכנים למוצרים חדשים ואיך לעודד אותם לצרוך עוד עוד מוצרים ושירותים. זאת על ידי מגוון שיטות כמו פרסום ושיווק שעסקו במהות החיים, יצירת השתוקקות למוצרים, [[פסיכולוגיה שיווקית]], מסעות יחסי ציבור במטרה ליצור תדמית רצויה למוצרים ו"אמירות" שלהם ביחס לחיים. טכניקות נוספות כוללות פרסום המוצר על ידי שחקנים מפורסמים ואליטות, שיווק לילדים, הקניית הרגלים בגיל הרך, שיווק בבתי הספר ועוד. בנוסף לטכניקות שיווק החלו להגדיל את המכירות של מוצרים על ידי הענקת [[אשראי]] זול, אם על ידי חברות אשראי, קופונים, ושוברים לסוגיהם. כמו כן החלו להחיל פרקטירות של [[התיישנות מכוונת]] ו[[התיישנות נתפסת]] כדי להרגיל את הצרכנים לכך שמוצרים מתקלקלים לאחר זמן מה, ואו שכדאי להם כלכלית או חברתית להחליף את המוצר הקיים במוצר חדש.  

שלל הטכניקות האלה פעלו כדי להרחיב את מעגל הצרכנים של מוצרי צריכה שונים, הן בתוך מדינות מערביות והן מחוצה להן, יחד עם היבטים נוספים וחשובים כמו הוזלת ייצור המוצרים ועליית כוח הקנייה של עובדים. כמו כן המטרה לגרום לצרכנים קיימים להוציא עוד כסף ולקנות עוד מוצרים ושירותים של החברות השונות. דברים אלו הובילו ל[[צמיחה כלכלית]] ולהגברת הצריכה של מוצרים, שבתורם גרמו הן להגברת השימוש במשאבים מתכלים , להגברת השימוש במשאבים מתחדשים, להרס ישיר של שטחי טבע (כדי לבנות בתים, פארקים, איזורים חקלאיים, כבישים וכו') וכן ליצירת פסולת בכמות חסרת תקדים היסטורי.  

שלל הטכניקות האלה פעלו כדי להרחיב את מעגל הצרכנים של מוצרי צריכה שונים, הן בתוך מדינות מערביות והן מחוצה להן, יחד עם היבטים נוספים וחשובים כמו הוזלת ייצור המוצרים ועליית כוח הקנייה של עובדים. כמו כן המטרה לגרום לצרכנים קיימים להוציא עוד כסף ולקנות עוד מוצרים ושירותים של החברות השונות. דברים אלו הובילו ל[[צמיחה כלכלית]] ולהגברת הצריכה של מוצרים, שבתורם גרמו הן להגברת השימוש במשאבים מתכלים , להגברת השימוש במשאבים מתחדשים, להרס ישיר של שטחי טבע (כדי לבנות בתים, פארקים, איזורים חקלאיים, כבישים וכו') וכן ליצירת פסולת בכמות חסרת תקדים היסטורי.  

תרבות הצריכה מנסה להשפיע בראש ובראשונה על הדימוי שלנו לגבי מוצרים ושירותים שונים. כיצד הצרכנים יחשבו על [[מכונית]], המבורגר, או טיסות לחו"ל. המטרה העיקרית היא לגרום לתאווה למוצר ולעודד רגשות חיוביים כלפיו.  

תרבות הצריכה מנסה להשפיע בראש ובראשונה על הדימוי שלנו לגבי מוצרים ושירותים שונים. כיצד הצרכנים יחשבו על [[מכונית]], המבורגר, או טיסות לחו"ל. המטרה העיקרית היא לגרום לתאווה למוצר ולעודד רגשות חיוביים כלפיו.  

ברוב המוצרים הגורמים לנזק סביבתי, פגיעה בעובדים או בבעלי חיים, יש נסיון להסתיר את הדבר על ידי הדגשת החוויה של המוצר הסופי, הומור, פניה למין וכו' או על ידי ייפוי המציאות של תנאי הייצור לדוגמה הצגת פרות הרו/אות באחו ירוק, צילומי טבע מרהיבים וכו' בהקשר של מוצרי חלב.  

ברוב המוצרים הגורמים לנזק סביבתי, פגיעה בעובדים או בבעלי חיים, יש נסיון להסתיר את הדבר על ידי הדגשת החוויה של המוצר הסופי, הומור, פניה למין וכו' או על ידי ייפוי המציאות של תנאי הייצור לדוגמה הצגת פרות הרואות באחו ירוק, צילומי טבע מרהיבים וכו' בהקשר של מוצרי חלב.  

על פי ספרו של [[דן אריאלי]] [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], קל יותר לאנשים לרמות או לפגוע במישהו ככל שגדל המרחק המנטלי בין הפעילות שלנו לבין ההשפעה הממשית שלה. לדוגמה אנשים מרמים הרבה יותר בניסוי שבו הם מרמים וכתוצאה מכך מקבלים יותר אסימונים וממירים אותם מיד לכסף, לעומת ניסוי שבו הם מרמים וכתצואה מכך הם מקבלים כסף מזומן. באופן דומה אריאלי מסיק כי מקרים של הונעה ופשיעה שבהם ההשפעה היא מרוחקת יותר - לדוגמה כאשר ברוקרים מרמים בקשר לשיווק של נגזרי סאב-פריים שהשפעתם על עתידם הכלכלי של אנשים הוא מעורפל, הרמייה קלה יותר מאשר אם היו צריכים לחזות באופן אישי בתוצאות ההחלטות האלה על אנשים בשר ודם.

על פי ספרו של [[דן אריאלי]] [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], קל יותר לאנשים לרמות או לפגוע במישהו ככל שגדל המרחק המנטלי בין הפעילות שלנו לבין ההשפעה הממשית שלה. לדוגמה אנשים מרמים הרבה יותר בניסוי שבו הם מרמים וכתוצאה מכך מקבלים יותר אסימונים וממירים אותם מיד לכסף, לעומת ניסוי שבו הם מרמים וכתצואה מכך הם מקבלים כסף מזומן. באופן דומה אריאלי מסיק כי מקרים של הונעה ופשיעה שבהם ההשפעה היא מרוחקת יותר - לדוגמה כאשר ברוקרים מרמים בקשר לשיווק של נגזרי סאב-פריים שהשפעתם על עתידם הכלכלי של אנשים הוא מעורפל, הרמייה קלה יותר מאשר אם היו צריכים לחזות באופן אישי בתוצאות ההחלטות האלה על אנשים בשר ודם.