שורה 10: |
שורה 10: |
| בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חקלאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אוטרקי. | | בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חקלאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אוטרקי. |
| | | |
− | סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]]. | + | סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ו/אולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]]. |
| | | |
| הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אולכוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]). | | הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אולכוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]). |
| | | |
− | סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות. | + | סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ו/אופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות. |
| | | |
| בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד. | | בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד. |