שינויים

בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חקלאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אוטרקי.  

בחברות [[ציידים לקטים|פרה-חקלאיות]] או פרה-תעשתיות ההגדרות והאופי של [[עוני]] ושל אי שוויון הן שונות מאשר של עוני [[המהפכה התעשייתית|בחברה התעשייתית]] וכך גם מארג היחסים עם הסביבה הטבעית. בחברת ציידים לקטים ובחברות חקלאיות פרה-תעשתיות, התפקיד של השוק מוגבל, ועיקר העושר והרווחה הכלכלית נובעים מ[[ייצור עצמי]] של [[קהילה]] מסויימת, או של משק חקלאי אוטרקי.  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ו/אולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]].  

סיבה אחת לקושי להשוות בין חברות אלה לחברות מודרניות נובע מכך שייתכן שבט שיש לו הכנסה כספית רשמית אפסית, המתקיים דרך [[לקטות]] וצייד, חקלאות מקומית, ואולי גם [[סחר חליפין]], ולכן תושבים של חברות אלה יכולים להחשב כעניים על ידי מדידה מודרנית המתחשבת יותר ב[[תוצר כלכלי לנפש]] ופחות בהיבטים כמו [[רווחה חברתית]].  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אולכוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).  

הגדרה אחרת של עוני היא דרך הבטחון הכלכלי או מה ממוצע השנים הבריאות אותן פרט מסויים שורד [[נטל תחלואה]]. חלק ניכר מהחברות הפרה -תעשתיות היו [[קיימות|בנות קיימא]] או בעלות השפעה סביבתית נמוכה יחסית לחברה המודרנית בגלל [[טביעת רגל אקולוגית]] אישית נמוכה יותר שנבעה מצריכת [[אנרגיה]] נמוכה יותר וכן בגלל [[תמותת תינוקות]] גבוהה יחסית שהובילה ל[[גידול אולכוסין]] נמוך. עם זאת, חברות רבות הגיעו לגבולות טבעיים בגלל גידול האוכלוסיה, מקום בו הן יכלו להשאר במצב יציב או לעבור התדרדרות איטית ובלתי מורגשת. חלק מהחברות לא היו [[קיימות|מקיימות]] וחלקן נכחדו (ראו [[התמוטטות (ספר)]]).  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ו/אופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

סיבות אחרות לקושי להשוות בין חברות מוקדמות לחברות מודרנית בנושא זה הוא האופי המקומי של החברות, האופי הקיומי של עוני בחברות אלה, ואופיו המוגבל של אי-השוויון בחברות עתיקות.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

בשל האופי המקומי של הכלכלות העתיקות, קריסה של תרבות אחת לא השפיעה כלל או השפיעה מעט על חברות אחרות. חברה אחת שקרסה פינתה משאבים לחברה אחרת- זאת בניגוד לכלכלה המודרנית [[גלובליזציה|גלובלית]] שבה יש התמחות. ההתמחות יוצרת תלות הדדית בין מדינות - דבר שבא לידי ביטוי לדוגמה ב[[משבר המזון העולמי 2007-2008]] , ב[[דייג יתר|משבר הדיג העולמי]], ב[[התחממות עולמית]], ב[[דלדול שכבת האוזון]], ב[[שיא תפוקת הזרחן]] ועוד.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.  

כחלק מ[[תרבות הצריכה]], פרסומות, מאמצי שיווק נוספים, ו[[חברות יחסי ציבור]] נוטות לטשטש עוד יותר את הנושא ולהציג את ההתנהלות של תאגידים וממשלות כמוסריות וסביבתיות יותר ממה שהן באמת. צרכנים מקבלים [[דיסאינפורמציה]] לגבי השפעות של מוצרים על הבריאות שלהם עצמם ועל היבטים אחרים כמו זכויות עובדים או השפעות סביבתיות של המוצר.  

כאשר יש אי שוויון גדול, אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על [[רווחה חברתית|הרווחה]] של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי. דיויד קורטן כותב בספרו [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] כיצד העשירים ביותר ומקבלי החלטות מוקפים בתת-תרבות של צריכה מוגזמת (מסעדות פאר, טיסות טרנס-אטלנטיות נפוצות, בתי מלון) ואינם חווים גישה לסבל, עוני או בעיות סביבה שמשפיעים על חיי העניים. דבר זה נכון גם בהקשר הבינלאומי (עשירים לא נוסעים למדינות עניות) וגם בהקשר הלאומי (לבנים ו/או עשירים לא מבקרים בשכונות, ערים, או חבלי ארץ של עניים).  

כאשר יש אי שוויון גדול, אנשים יכולים לקבל החלטות כלכליות בלי שיהיו מודעים להשלכות של דבר זה על [[רווחה חברתית|הרווחה]] של אנשים אחרים ועל הסביבה, או שהם מוקפים בתת-חברה שבה התהגות אי-סביבתית באמצעות צריכה מוגברת נחשבת לדבר נורמטיבי. דיויד קורטן כותב בספרו [[כאשר תאגידים שולטים בעולם]] כיצד העשירים ביותר ומקבלי החלטות מוקפים בתת-תרבות של צריכה מוגזמת (מסעדות פאר, טיסות טרנס-אטלנטיות נפוצות, בתי מלון) ואינם חווים גישה לסבל, עוני או בעיות סביבה שמשפיעים על חיי העניים. דבר זה נכון גם בהקשר הבינלאומי (עשירים לא נוסעים למדינות עניות) וגם בהקשר הלאומי (לבנים ואו עשירים לא מבקרים בשכונות, ערים, או חבלי ארץ של עניים).  

עוני חזק במדינות גורר בעיות רבות לתיירים - לדוגמה בעיות היגיינה במזון ובמים, זיהום, תת פיתוח של דרכים, סכנות מצד מחלות מדבקות, שודדים, מלחמות אזרחים, בעיות התמצאות. מסיבה זו בחלק מהמדינות העניות יש מעט תיירים מערביים. היות ותיירים לא מגיעים הם גם לא מודעים לנזקים שנגרמים למדינה זו עקב החלטות פוליטיות או כלכליות שנלקחות בתוך המדינה שלהם.  

עוני חזק במדינות גורר בעיות רבות לתיירים - לדוגמה בעיות היגיינה במזון ובמים, זיהום, תת פיתוח של דרכים, סכנות מצד מחלות מדבקות, שודדים, מלחמות אזרחים, בעיות התמצאות. מסיבה זו בחלק מהמדינות העניות יש מעט תיירים מערביים. היות ותיירים לא מגיעים הם גם לא מודעים לנזקים שנגרמים למדינה זו עקב החלטות פוליטיות או כלכליות שנלקחות בתוך המדינה שלהם.  

הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.   

הניידות החברתית יכולה להיות מוגבלת על ידי [[מלכודות עוני]] שמקשות על עניים לצאת מהעוני בגלל מחסור בהשכלה ([[הון אנושי]]), בגלל מנגנונים של [[הפליה]], [[אי שוויון תחבורתי]] ועוד. מצב של ריבוד חברתי עלול לגרור מצב שבו לעשירים לא אכפת מהעניים היות והם נתפסים כחברה אחרת שהצרות שלה לא משפיעות על האליטה כלל.   

הפרדה חברתית עלולה להחריף בעיות של אי הבחנה ואי-טיפול בביעיות סביבה שכן הראשונים להפגע מבעיות סביבה הם בדרך כלל העניים. הדוגמאות של דיימונד על [[התיישבות הנורדים בגרילנד]] מהווה דוגמה להתעלמות של האליטה המקומית מבעיות סביבה שפוגעות קודם בעניים.  כן בעיות כמו [[רצח העם ברונאדה]] או [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] יכולים להיות דוגמאות לכך שהאליטה העולמית ו/או המקומית מנותקת מהשפעות סביבתיות רבות שפוגעות בחברות העניות.

הפרדה חברתית עלולה להחריף בעיות של אי הבחנה ואי-טיפול בביעיות סביבה שכן הראשונים להפגע מבעיות סביבה הם בדרך כלל העניים. הדוגמאות של דיימונד על [[התיישבות הנורדים בגרילנד]] מהווה דוגמה להתעלמות של האליטה המקומית מבעיות סביבה שפוגעות קודם בעניים.  כן בעיות כמו [[רצח העם ברונאדה]] או [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] יכולים להיות דוגמאות לכך שהאליטה העולמית ואו המקומית מנותקת מהשפעות סביבתיות רבות שפוגעות בחברות העניות.

==פיצול פוליטי המונע שיתוף פעולה==

==פיצול פוליטי המונע שיתוף פעולה==