שינויים

|}

|}

דיילי מביא כדוגמא פטיש פיזי לו יש ערך שימוש ברור ואולי לעוד אחד פיזי כרזרבה. לעומת זאת חמישים פטישים לא מעלים את הערך של הראשון מבחינה שימושית אבל כערך ייצוג המאפשר לקנות כל דבר הם שווים הרבה יותר. (דוגמא לא ברורה לי כי כשיש סחר גם בחליפין של סחורות ניתן להחליף עם חמישים תפוזים של חמישים אנשים שונים להם יהיה ערך שימוש בכל פטיש לחוד).

דיילי מביא כדוגמא פטיש פיזי לו יש ערך שימוש ברור ו/אולי לעוד אחד פיזי כרזרבה. לעומת זאת חמישים פטישים לא מעלים את הערך של הראשון מבחינה שימושית אבל כערך ייצוג המאפשר לקנות כל דבר הם שווים הרבה יותר. (דוגמא לא ברורה לי כי כשיש סחר גם בחליפין של סחורות ניתן להחליף עם חמישים תפוזים של חמישים אנשים שונים להם יהיה ערך שימוש בכל פטיש לחוד).

כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ ב[[ניתוח שולי|שוליות]]. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך.

כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ ב[[ניתוח שולי|שוליות]]. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך.

כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הוירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהוא כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]].  

כאן עולה השאלה החלוקתית של בעלות על העושר הוירטואלי. ניתן לומר שזו אשליה חברתית וכיוון שזו רק אשליה אין לאיש בעלות. אך גם אלו הרואים שבאופן מצרפי זו אשליה ממשיכים למדוד את עושרם היחסי בכסף. כל אחד בחברה ויתר על דבר כלשהוא כדי להחזיק בכסף מלבד מי שיצר את הכסף. מי שהכניסו למחזור זכה בנכס תמורת הבטחה על נייר. רווח זה מקורו בימי הביניים שם הסניור (האציל או המלך) היה מנפיק את הכסף לנתיניו ועד היום הרווח מערך החליפין שלו נקרא באנגלית seniorage - או סניוראז' - [[מס אינפלציה]].  

עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוואות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב.  

עם עליית מדינת הלאום הסמכות להכריז על שטר כהליך חוקי (הבטחה שתאכף על ידי מערכת המשפט המדינתית) נותרה בידי המדינה, אך הכסף המודפס כהליך חוקי הוא אחוזים בודדים. הרוב המכריע של הכסף לכלכלה מיוצר בידי בנקים פרטיים כנגד חוב. כך שהרווח הגדול מיצור כסף נשאר בידיים פרטיות ולא בידי המדינה. הבנקים הפרטיים מחזירים חלק מרווח זה לבעלי הון כריבית על פקדונות. העניים להם אין פקדונות, רק משלמים. אז מהו סך הכסף בחברה? בהגדרה מצומצמת סך העו"ש והפקדונות של הציבור. בהרחבה ניתן להוסיף את סך ההלוו/אות הבנקאיות והאשראי מחברות האשראי שאינן בנקים. בכל מקרה רוב מכריע של הכסף במערכת נושא ריבית חוב.  

הלווה שהביא ליצירת הכסף חייב להחזיר יותר כך שלכסף מובנה או צמיחה או אינפלציה (לדעתי או תחרות המביאה להשתלטות של אחד על הקרן של אחר כדי להחזיר את הריבית על החוב שלו, כלל הג'ונגל הבסיסי של תחרות הכל בכל בקפיטליזם). מעבר לכך ישנו "המעגל העסקי" המתרחב בעת גאות אז כולם לווים כדי להשקיע לשפל אז כולם נחפזים להחזיר הלוואות ולהצטמצם כך שיש גם אי יציבות מובנית.

הלווה שהביא ליצירת הכסף חייב להחזיר יותר כך שלכסף מובנה או צמיחה או אינפלציה (לדעתי או תחרות המביאה להשתלטות של אחד על הקרן של אחר כדי להחזיר את הריבית על החוב שלו, כלל הג'ונגל הבסיסי של תחרות הכל בכל בקפיטליזם). מעבר לכך ישנו "המעגל העסקי" המתרחב בעת גאות אז כולם לווים כדי להשקיע לשפל אז כולם נחפזים להחזיר הלוו/אות ולהצטמצם כך שיש גם אי יציבות מובנית.

זה דבר שקשה לתפוס. בשנות ה20 כתב [[ג'וזף שומפטר]] ש 99 מתוך מאה כלכלנים לא מאמינים שהזכות לייצר כסף היא בידי הבנקים. כיום זו הפכה לנורמה המופיעה בכל ספר לימוד בכלכלה. בראשית המאה זה נראה לכלכלנים מובילים כפישר נייט וסודי כרעיון מפלצתי.

זה דבר שקשה לתפוס. בשנות ה20 כתב [[ג'וזף שומפטר]] ש 99 מתוך מאה כלכלנים לא מאמינים שהזכות לייצר כסף היא בידי הבנקים. כיום זו הפכה לנורמה המופיעה בכל ספר לימוד בכלכלה. בראשית המאה זה נראה לכלכלנים מובילים כפישר נייט וסודי כרעיון מפלצתי.

(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף ב[[אקולוגיה של הכסף]] אבל מזמן לא קראתי אותו)<הבדל מהותי: בהצמדה לסחורות רואים בכח הייצור של המשק ערובה למטבע, בלי לשמור בפועל סחורה לגיבוי ערך המטבע במרתפי המדינה, כמו באפשרות השלישית>

(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף ב[[אקולוגיה של הכסף]] אבל מזמן לא קראתי אותו)<הבדל מהותי: בהצמדה לסחורות רואים בכח הייצור של המשק ערובה למטבע, בלי לשמור בפועל סחורה לגיבוי ערך המטבע במרתפי המדינה, כמו באפשרות השלישית>

ב[[מטבע מקומי]] כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

ב[[מטבע מקומי]] כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוו/אות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

==יחס הרזרווה ומכפיל הפקדונות==

==יחס הרזרווה ומכפיל הפקדונות==

הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוואות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

הפדרל ריזרב או הפד, הוא למעשה קואליציה של הבנקים האמריקניים ששולטים בו והתערבותם נעשית בקביעת גובה הריבית ואספקת הכסף (כמות ההלוו/אות שנותנים). הכלים שבידיו הם:

* קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).   

* קביעת הלימות ההון בתוך הטווח המוגדר בחוק (צריך לבדוק האספקט החוקי). בכלי זה כמעט מעולם לא נעשה שימוש כי פוגע בבנקים (מעניין לבדוק היסטורית אם נספיק).   

* קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוואות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוואות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע.  

* קביעת הריבית במשק (אם הבנתי נכון אז זו הריבית שהבנקים המסחריים משלמים לפד עבור הכסף שמשמש לכל יתר ההלוו/אות הממונפות). זה קובע לטענת דיילי כמה ריווחי לבנק לחלק הלוו/אות ולפי זה כמה כסף ייוצר למרות שהבנק המסחרי עובד ממילא על מרווח קבוע מריבית הפריים (discount rate), אז לא ברור לי איך זה משפיע.  

* ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה.

* ושלישית הוא קובע את כמות הכסף באמצעות מכירת אגרות חוב של הממשלה. כשהפד מוכר אג"ח אספקת הכסף מצטמצמת וכשהוא קונה הוא מפקיד עבורם כסף חדש בבנקים שאותו הם מלווים הלאה ואז האספקה גדלה.