שינויים

=== הטיה צבאית  בארה"ב  ===

=== הטיה צבאית  בארה"ב  ===

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת הטיה צבאית בארה"ב (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארה"ב. הראשון הוא הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה. השני הוא הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות . הקריטריון השלישי הוא שהמכירות הבטחוניות של תאגידים אלה להיות חלק משמעותי מסך כל מכירותיהם.  

בתת פרק ב' של הפרק השישי, מנסים המחברים להראות כי קלצקי צדק וכי קיימת הטיה צבאית בארה"ב (לפחות בין שנות השישים לשנות התשעים של המאה העשרים). המחברים בוחרים 4 קריטריונים להכללת תאגיד בתוך קבוצת "הגרעין הבטחוני" של פירמות נשק בארה"ב:

קבוצת התאגידים העונים על 3 הקריטריונים הראשונים כוללת 20-25 תאגידים גדולים. הקריטריון הרביעי הוא זמינות הנתונים הכספיים ויציבות יחסית בביצועים החשבונאיים לאורך זמן. קריטריון זה מצמצם את הקבוצה ל16 תאגידים.

# הראשון הוא הופעת התאגיד ברשימת 100 הספקים הגדולים של משרד ההגנה.  

# השני הוא הופעתם ברשימת 500 הפירמות התעשתיות המובילות של פורצ'ן על פי גודל המכירות .  

# הקריטריון השלישי הוא שהמכירות הבטחוניות של תאגידים אלה להיות חלק משמעותי מסך כל מכירותיהם.

# הקריטריון הרביעי הוא זמינות הנתונים הכספיים ויציבות יחסית בביצועים החשבונאיים לאורך זמן.  

קבוצת התאגידים העונים על 3 הקריטריונים הראשונים כוללת 20-25 תאגידים גדולים.  

הקריטריון הרביעי מצמצם את הקבוצה ל-16 תאגידים. (ראו הערת שוליים)

   

   

המחברים מציינים שקשה להעריך בצורה ישירה עד כמה תאגידים אלו תלויים בתקציבי ההגנה. לדוגמא בגלל אי פיצול הרווח של תאגידים אלו בין מכירות צבאיות או אזרחיות, או בגלל שעורי רווח שונים בין המכירות לשוק האזרחי ובין המכירות למשרד ההגנה. תחת זאת, החוקרים טעונים שאם אכן יש הטיה צבאית אזי מיקומם היחסי של  תאגידים מקבוצת 'הגרעין הבטחוני' בתוך הכלכלה הגדולה (500  התאגידים המובילים ברשימת פורצ'ן) יעלה במרוצת השנים.

המחברים מציינים שקשה להעריך בצורה ישירה עד כמה תאגידים אלו תלויים בתקציבי ההגנה. לדוגמא בגלל אי פיצול הרווח של תאגידים אלו בין מכירות צבאיות או אזרחיות, או בגלל שעורי רווח שונים בין המכירות לשוק האזרחי ובין המכירות למשרד ההגנה. תחת זאת, החוקרים טעונים שאם אכן יש הטיה צבאית אזי מיקומם היחסי של  תאגידים מקבוצת 'הגרעין הבטחוני' בתוך הכלכלה הגדולה (500  התאגידים המובילים ברשימת פורצ'ן) יעלה במרוצת השנים.

המחברים מוצאים כי בשנת 1967, כאשר הוצאות הבטחון של מלחמת ויטנאם היו קרובות לשיאן, קבוצת הגרעין תפסה 5.1% מכלל הרווחים של הכלכלה הגדולה וכי תאגיד טיפוסי של קבוצת הגרעין הרוויח פי 1.6 מהרווח הממוצע של תאגיד גדול. לאחר ירידה בשני המדדים האלו בתקופת קיצוץ ההוצאה הצבאית בתקופת ניקסון - פורד ישנה עליה מהירה בתקופת רייגן ועליה ממותנת לאחר מכן. ב1991 קבוצת הגרעין כולה רשמה אחוז רווח של 9.2% מכלל הכלכלה הגדולה, ורווח ממוצע של פי 2.9 בממוצע לאותה תקופה. מסקנת המחברים היא כי עוצמתה היחסית של קבוצת תאגידי הנשק עלתה, דווקא לאחר הנסיגה מויטנאם.  

המחברים מוצאים כי בשנת 1967, כאשר הוצאות הבטחון של מלחמת ויטנאם היו קרובות לשיאן, קבוצת הגרעין תפסה 5.1% מכלל הרווחים של הכלכלה הגדולה וכי תאגיד טיפוסי של קבוצת הגרעין הרוויח פי 1.6 מהרווח הממוצע של תאגיד גדול. לאחר ירידה בשני המדדים האלו בתקופת קיצוץ ההוצאה הצבאית בתקופת ניקסון - פורד ישנה עליה מהירה בתקופת רייגן ועליה ממותנת לאחר מכן. ב1991 קבוצת הגרעין כולה רשמה אחוז רווח של 9.2% מכלל הכלכלה הגדולה, ורווח ממוצע של פי 2.9 בממוצע לאותה תקופה. מסקנת המחברים היא כי עוצמתה היחסית של קבוצת תאגידי הנשק עלתה, דווקא לאחר הנסיגה מויטנאם.

===גלובליזציה והטיה צבאית===

===גלובליזציה והטיה צבאית===