שורה 49: |
שורה 49: |
| | | |
| רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסיה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסיה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסיה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת. | | רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסיה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסיה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסיה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת. |
| + | |
| + | ===מתח נפשי=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}} |
| + | פקקי תנועה עלולים לעודד התפתחות של [[מתח-נפשי]]. מתח נפשי הוא בתורו גורם חשוב בהשפעה על הבריאות, הן בהשפעות ישירות שלו על מחלות לב-ריאה, ועל לחץ הדם, והן בהשפעות עקיפות שלו של הגברת הרגלים המזיקים לבריאות כמו [[אכילת יתר]], [[עישון]], שתיית קפה ופגיעה ב[[הרגלי השינה]] צריכת סמים ותרופות ועוד. |
| + | |
| + | מחקר משנת 1999 ראיין בטלפון נהגים בפקקים. נמצא כי נהגים שנמצאו בפקקי תנועה חוו עליה בתחושות של לחץ ושל תוקפנות. מצבים של דחיפות להגיע למקום בזמן יצרו לחץ בקרב נהגים בעומסי תנועה נמוכים, אגריסביות קבעה את הלחץ של נהגים במצבים של פקקי תנועה חמורים יותר. הסתכלות על נהיגה כעל דבר מלחיץ קושרה עם לחץ בפקקי תנועה. לא היה הבדל בין נשים לגברים.<ref>Dwight A. Hennessy and David L. Wiesenthal, [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/(SICI)1098-2337(1999)25:6%3C409::AID-AB2%3E3.0.CO;2-0/abstract Traffic congestion, driver stress, and driver aggression ] Aggressive Behavior, Volume 25, Issue 6, pages 409–423, 1999</ref> |
| + | |
| + | מחקר בקרב 60 גברים נהגי אוטובוס חיפש מה גורם לעבודה זו להיות מלחיצה. המחקר הצביע על קשר בין חשיפה לפקקי תנועה בשעות העומס לבין הפרשה של קטכולאמין בשתן (אדרנלין ונוראדרנלין משתחררים מליבת יותרת הכליה, והם בעלי תפקיד מכריע בוויסות תגובת הילחם או ברח בגוף.). קשרים אלה נשארים משמעותיים גם לאחר הכנסת מדדי בקרה שונים כמו בטחון בעבודה וגורמי בריאות (גיל, עישון וכו'). המחקר מראה גם כי המחשבה לפיה יש לנהג פחות שליטה על עבודתו משפיעה על הקשר בין פקקי תנועה לבין לחץ ביולוגי-פסיכולוגי.<ref>Evans, Gary W.; Carrère, Sybil, [http://psycnet.apa.org/journals/apl/76/5/658/ Traffic congestion, perceived control, and psychophysiological stress among urban bus drivers], Journal of Applied Psychology, Vol 76(5), Oct 1991,</ref> |
| + | |
| + | דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), טוען כי תושבים המתגוררים בישובים עם [[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית|תשתית מפותחת של אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html] הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]), שיפור [[כושר גופני]] והבריאות הגופנית, שיפור הבריאות הנפשית (בעקבות עידוד של [[תחבורה פעילה]]), הפחתה ב[[זיהום אוויר מתחבורה]], שיפור הנגישות לשירותי רפואה, שיפור הנגישות למזון בריא יותר, אפשרויות כלכליות טובות יותר להשיג שירותים אלה והקטנת המתח הנפשי בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. <ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> |
| + | |
| + | ===הקטנת הזדמנות לפעילות גופנית=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|אורח חיים יושבני}} |
| + | השפעה עקיפה של נסיעות ארוכות בפקקי תנועה היא פחות זמן פנוי והרגשת עייפות ותשישות עקב המאמץ הכרוך בנהיגה. שני הגורמים האלה גורמים לכך שלאנשים מרגישים שאין להם זמן וכוח לבצע [[פעילות גופנית]]. מחסור בפעילות גופנית - כחלק מ[[אורח חיים יושבני]] גורם לתחלואה במחלות לב, שבץ, יתר לחץ דם ועוד. |
| | | |
| | | |
| ===השפעות בריאותיות נוספות של פקקי תנועה=== | | ===השפעות בריאותיות נוספות של פקקי תנועה=== |
− | עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), [[מתח נפשי]] וגופני של הנהגים ועוד. | + | עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש). |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |