47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: − + − + − + − + + + + − + + + + + + +
←השפעות כלכליות וחברתיות של עומסי תנועה
עלות הפקקים בארצות הברית מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]
עלות הפקקים בארצות הברית מוערכת ב 100 מיליארד דולר, או 750$ לנוסע. עומסי תנועה מחוץ לשעות העומס תורמים ל-40% מסך הפקקים. היבטים אלה מהווים בעיה במיוחד עבור העברת משאות לעסקים שסמתמכים על הספקה בזמן אמת. [http://www.wistrans.org/cfire/2011/09/2011-urban-mobility-report/]
בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק לרווחה עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).
בישראל, אובדן זמן בפקקים גורר נזק כלכלי של מיליארדי שקלים - נזק כספי ישיר של אובדן שעות עבודה, נזק ל[[רווחה]] עקב אובדן שעות פנאי ואובדן שעות פעילות בגלל הערכת זמנים לתיאום פעילות (כמו משלוח מטענים).
על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נעמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref>
על פי הערכת [[משרד התחבורה]] בישראל משנת 2008, עומסי התנועה שנוצרים כתוצאה מפקקים ב[[תחבורה בתל אביב|פקקים לתל אביב]], גורמים לבזבוז מוערך של כ-277 מיליון שעות בשנה. עלות שעות אלה נעמדה בכ-5.5 מיליארד ש"ח בשנה.<ref name="ynet-pkak"> [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html עלות הפקקים בת"א: יותר מ-10 מיליארד בשנה] שחר הזלקורן, 31.07.08, ynet</ref> מחקר אחר משנת 2015 העריך כי עלות הזמן המבוזבז בפקקים הגיעה ל-15 מיליארד ש"ח בשנה. עד שנת 2030 צפוי הנזק הכלכלי למשק עקב בזבוז זמן בפקקים צפוי לעלות ל-25 מיליארד ש"ח בשנה. חישוב זה נעשה על בסיס ההנחה כי שעת אדם שווה בממוצע -22 ש"ח. בחמישה קטעים בכביש "ניתיבי איילון" מבזבזים נהגים מדי יום כ-18 אלף שעות בפקקים. מכאן שעלות פקקים אלה למשק היא כ-400 אלף ש"ח ביום, או כ-2 מיליון ש"ח בשבוע עבודה אחד של 5 ימים.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4644417,00.html נתיבי איילון הם שיאני הזמן האבוד] שחר הזלקורן, TheCar, ynet, 05.04.15</ref>
עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי, כמו למשל בלאי עודף של כלי רכב, צריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה מוערך ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
עומסי התנועה גורמים להפסדים כלכליים נוספים שמוטלים בעיקר על משתמשי הרכב הפרטי - בלאי עודף של כלי רכב, וצריכת דלק מיותרת. סך הפסד עלויות התפעול כתוצאה מפקקים בתל אביב לבדה הוערך בשנת 2008 ב-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. <ref name="ynet-pkak"/>
עומסי התנועה בכבישים גוררת גם חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר]] הדבר נובע מכך שמשך זמן הנסיעות מתארך, וכן מכך שבמהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית מזהמים יותר. כמו כן רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר ומגבירים את החשיפה של לזיהום של ילדים, קשישים וכלל האוכלוסיה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים, ודבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורי תנועה.
==השפעות בריאותיות של פקקי תנועה==
===זיהום אוויר מתחבורה===
{{הפניה לערך מורחב|זיהום אוויר מתחבורה}}
עומסי התנועה בכבישים גוררת חשיפה מוגברת ל[[זיהום אוויר מתחבורה]]. פקקים מגבירים את כמות [[זיהום|הזיהום]], את הריכוז שלו ואת החשיפה אליו מצד בני אדם, בעלי חיים וצמחים.
עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), מתח נפשי וגופני של הנהגים ועוד.
השפעה אחת היא שמשך הנסיעה מתארך ולכך כל מכונית פולטת כמות גדולה יותר של מזהמים ומזבזבת כמות גדולה יותר של דלק, בנוסף יש אנשים המנסים לעקוף את הפקקים בדרכים ארוכות יותר (לדוגמה בסיוע יישומים כמו וויז) וגם הם גורמים לזיהום נוסף יחסית לנסיעה ישירה. פקקים מגדילים את הזיהום בצורה נוספת - במהירות נמוכה מידי מנועי בערה פנימית עובדים בצורה פחות יעילה ומזהמים יותר.
רוב פקקי התנועה מתרחשים באותו זמן (בשעות הבוקר ואחר הצהריים) בסמוך לשכונות מגורים ובמרכזי הערים, בכך הם מרכזים את זיהום האוויר לשעות ומביאים את [[זיהום האוויר]] אל מרכזי האוכלוסיה. השפעת הזיהום קשורה לא רק לכמות הכוללת שלו, אלא לריכוז שלו במקום מסויים ולרמת החשיפה של האוכלוסיה. ככל שריכוז הזיהום גבוה יותר כך השפעתו מזיקה יותר. רוב זיהום האוויר במרבית הערים בישראל הוא [[זיהום מתחבורה]] פקקי תנועה ומגבירים את החשיפה ל[[זיהום אוויר]] של כלל האוכלוסיה. הדבר משפיע בעיקר על משתמשי הדרך עצמם - כמו נהגים, אבל גם על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] ודיירים סמוכים. אוכלוסיות רגישות במיוחד הן ילדים וקשישים. דבר זה גם מוביל לפגיעה במבנים ולפגיעה בבריאות של דיירים סמוכים לעורקי תנועה. ההשפעה החמורה ביותר היא של [[חומר חלקיקי]] ומחקרים בשנים האחרונות קושרים בין קרבת מקור הזיהום לבין גודל ההשפעה על הבריאות. השפעות נוספות נובעות מ[[תחמוצות חנקן]] ומזיהום שניוני של [[אוזון בגובה הקרקע]]. יחד מזהמי האוויר עלולים לגרור תחלואה בסרטן (בעיקר סרטן ריאות אבל גם סוגי סרטן נוספים), מחלות לב-ריאה ומערכות של כלי הדם, וכן הגברה של מחלות מדבקות כמו דלקת ריאות או שחפת.
===השפעות בריאותיות נוספות של פקקי תנועה===
עומסי תנועה יכולים לגרור השפעות נוספות כמו [[תאונות דרכים]] (כתוצאה מעייפות, או נהיגה מהירה מידי של נהגים שאיחרו בגלל פקקי תנועה), אלימות (זעם כביש), [[מתח נפשי]] וגופני של הנהגים ועוד.
==ראו גם==
==ראו גם==