שורה 1: |
שורה 1: |
| '''אבטלה''' (Unemployment) היא מצב בו אדם פנוי לבצע [[עבודה בשכר]] ורוצה לעבוד, אבל הוא מחוסר עבודה. השכיחות של אבטלה באוכלוסיה נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור האבטלה, שמוגדר כאחוז האנשים בכוח העבודה שאין להם עבודה. באופן מסורתי עליה באבטלה מקושרת ל[[האטה כלכלית|האטה]] ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] במסגרת [[מחזור עסקים]]. | | '''אבטלה''' (Unemployment) היא מצב בו אדם פנוי לבצע [[עבודה בשכר]] ורוצה לעבוד, אבל הוא מחוסר עבודה. השכיחות של אבטלה באוכלוסיה נמדדת בדרך כלל באמצעות שיעור האבטלה, שמוגדר כאחוז האנשים בכוח העבודה שאין להם עבודה. באופן מסורתי עליה באבטלה מקושרת ל[[האטה כלכלית|האטה]] ב[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] במסגרת [[מחזור עסקים]]. |
| + | |
| + | ==מדידת שיעור האבטלה== |
| + | יש דרכים שונות למדידת שיעור האבטלה. |
| + | * הנתון הצר ביותר והמקובל ביותר הוא אנשים בגיל העבודה (מעל גיל 16 או 18 - תלוי במחקר) שמחפשים עבודה אבל לא מוצאים. |
| + | * ציבור אחר הוא אנשים בגיל העבודה שכבר התייאשו מלחפש עבודה. דוגמה נפוצה לאנשים אלה הם אנשים משכילים שלא מוצאים עבודה בתחום השכלתם או אנשים מבוגרים, ערבים, נשים חרדיות ועוד הסובלים מאפליה בשוק העבודה ולא מוצאים פרנסה. |
| + | * ציבור נוסף הסובל מאבטלה הוא אנשים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו רוצים לעבוד במשרה גדולה יותר מבחינת שעות. דוגמה לכך הן נשים חרדיות שעובדות בהוראה במשרה חלקית למרות שהיו רוצות לעבוד באחוז משרה גבוה יותר. דוגמה אחרת היא נשים ערביות שעובדות במקומות מרוחקים מביתן ונאצלות לקצר את זמן העבודה בגלל [[אי שוויון תחבורתי|זמני נסיעה ארוכים לעבודה]]. |
| + | |
| + | יש אנשים נוספים שאינם נחשבים מובטלים, אבל אינם משתתפים בשוק העבודה בכמות השעות או הימים שבה היו בוחרים בגלל אילוצים שונים: |
| + | * חיילים בשירות חובה ואנשים במילואים. |
| + | * נשים יולדות בחופשת לידה. |
| + | * הורים המטפלים בילד חולה, אנשים המטפלים בקרוב משפחה חולה או נכה. |
| + | * [[נכות|נכים]], מוגבלים וחולים במחלה כרונית, עובדים שנפצעו בתאונות או מפסידים עבודה בגלל מחלה. |
| | | |
| ==השפעות על האבטלה== | | ==השפעות על האבטלה== |
שורה 8: |
שורה 20: |
| * קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ואו [[הון טבעי]]. | | * קיצור שעות העבודה - קיצור שעות העבודה גורם לכך ששירות או מוצר שניתן לספק על ידי פחות אנשים שעובדים יותר שעות, מסופק על ידי יותר אנשים שעובדים פחות שעות, דבר שעשוי להוריד את האבטלה. עם זאת קיצור שבוע העובדה אינו תרופת קסם לאבטלה. מצד אחד הוא עשוי להקטין את שכר העובדים שכן הם עובדים במשך פחות שעות, וכל אחד מהם תורם פחות לתהליך הייצור. כמו כן הוא דורש מהפירמה שמעסיקה את העובדים להכשיר יותר עובדים וכך עלויות ההכשרה עולות. לקיצור שבוע העובדה יש השפעות נוספות - לדוגמה הורדת הביקוש למוצרים שונים שכעת עובדים יכולים להכין בעצמם במקום להסתמך על קניית מוצרים בשוק, מצד שני, הדבר מוזיל את יוקר המחייה לאותם עובדים. ומצד שלישי הזמן הפנוי יכול להיות מנוצל כדי ללמוד (לשפר הון אנושי), לעבוד במסגרת ארגונים ללא מטרות רווח, קהילה או משפחה ובכך לשפר [[הון חברתי]] ואו [[הון טבעי]]. |
| * [[אינפלציה]] - כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים בינהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקייניסי נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת. | | * [[אינפלציה]] - כאשר כמות ה[[כסף]] גדלה הדבר יכול להגביר (לתקופה מוגבלת) את הצמיחה הכלכלית - שכן כמות הכסף במשק מגבירה את הרושם של אנשים שיש להם יותר כסף, מעודדת אותם לצרוך יותר ודבר זה מגדיל את כמות התעסוקה. כלכלנים מזרמים שונים חלוקים בינהם בשאלה כמה צמיחה כזו יכולה להמשך והאם היא בת קיימא. הזרם הקייניסי נוטה יותר בעד סוג כזה של הקטנת האבטלה בעוד הזרם השמרני טוען שמדובר בפתרון קצר-טווח שמייצר יותר נזק מתועלת. |
| + | |
| + | יש תנאים חברתיים שונים היכולים להשפיע על שיעור ההשתתפות בשוק העבודה, אם כי דבר זה לא חייב לבוא לידי ביטוי בשיעור האבטלה, לדוגמה [[רפואה מונעת]] (לדוגמה הקטנת [[תאונות הדרכים]]) יכולה להקטין את שיעור ה[[נכות]] ואת שיעור התחלואה במחלות כרוניות ובאובדן ימי עבודה עקב מחלות לא-כרוניות. דבר זה לא ישפיע על שיעור האבטלה אבל כן ישפיע על שיעור ההשתפות בשוק העבודה. [[תחבורה ציבורית]] יכולה לשפר את ניידות העובדים ובכך להגדיל את היכולת שלהם להגיע למקומות עבודה מתאימים וכן למוסדות הכשרה שונים. הסרת פערים בחינוך, [[אי שוויון תחבורתי|בתחבורה]], או ב[[אי שוויון בבריאות|בבריאות]] וכן הסרת פערים בקבלה לעבודה ובקידום בעבודה (עקב הפליה) יכולה לשפר את ה[[מריטוקרטיה]] - תגמול בשוק העבודה לכשרון - ובכך לשפר את ה[[יעילות כלכלית|היעילות הכלכלית]] ואף אולי לשפר את שיעור התעסוקה (שכן פריון עבודה גבוה יותר יכול לשפר את רווחיות הפירמות ולעודד שכירת עובדים נוספים). |
| | | |
| ==השפעות של אבטלה== | | ==השפעות של אבטלה== |