שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,976 בתים ,  16:24, 19 בפברואר 2015
שורה 50: שורה 50:     
בדומה לכך, [[אמון]] והיבטים אחרים של [[הון חברתי]] יכולים להחשב כמוצר ציבורי. לדוגמה אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה. כמו במוצרים ציבוריים אחרים, רמת האמון הכללי בחברה היא דבר שרבים נהנים ממנו, גם אם הם לא משלמים על עצם קיומו. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
 
בדומה לכך, [[אמון]] והיבטים אחרים של [[הון חברתי]] יכולים להחשב כמוצר ציבורי. לדוגמה אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה. כמו במוצרים ציבוריים אחרים, רמת האמון הכללי בחברה היא דבר שרבים נהנים ממנו, גם אם הם לא משלמים על עצם קיומו. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
 +
 +
===מידע ותקשורת הוגנת כמוצר ציבורי===
 +
העיתונאי גיא רולניק טוען כי גם איסוף ועיבוד [[מידע]], כולל תקשורת הוגנת הוא סוג של [[מוצר ציבורי]]. דבר זה נכון במיוחד כיום כאשר קל לקבל מידע תקשורתי גם אם לא שילמת עליו. כאשר קבוצות מנסות להשיג מידע לגבי פעילות שעלולה לפגוע בה, יש גם כאן בעיית טרמפיסט חופשי.[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555]
 +
 +
==הלוגיקה של פעולה קבוצתית==
 +
[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית|הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות]] הוא ספר מאת הכלכלן [[מנסור אולסון]]  שיצא לאור בשנת 1965.  הטיעון המרכזי של הספר הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב בעיית הטרמפיסט במוצרים ציבוריים שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.
 +
 +
רולניק טוען כי הבעיות שאולסון מתאר פוגעות בציבור על ידי הספקה של פחות מידי מידע. המידע זמין הרבה יותר לחברי קבוצה הקטנה שמכירה תחום מסויים. לעומת זאת המידע הזה אינו זמין לחברי הקבוצה הגדולה, והם לאו דווקא ירצו לשלם עליו [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555] דבר זה הוא שילוב של הבעיה של אולסון מתאר (קושי לקיים שיתוף פעולה בקבוצות גדולות) יחד עם [[כשל שוק]] מסוג [[מידע א-סימטרי]].
    
==השפעות==
 
==השפעות==

תפריט ניווט