47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 35:
שורה 35: + + + + + + + + + + שורה 48:
שורה 58: − +
←כשלים הנוגעים למסחר
===כשלים הנוגעים למסחר===
===כשלים הנוגעים למסחר===
כשלים אלה נובעים ממגבלות שונות על ביצוע ההעסקה כמו מגבלות על השגת מידע, עיבוד מידע וידע שיש לקונים והמוכרים. הדבר כולל ראציונליות חסומה, מחסור במידע, ו[[עלויות עסקה]].
כשלים אלה נובעים ממגבלות שונות על ביצוע ההעסקה כמו מגבלות על השגת מידע, עיבוד מידע וידע שיש לקונים והמוכרים. הדבר כולל ראציונליות חסומה, מחסור במידע, ו[[עלויות עסקה]].
====ראציונליות חסומה====
{{הפניה לערך מורחב|ראציונליות חסומה}}
כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[ראציונליזם|ראציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם ראציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתהנגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רצאיונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איכסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.
התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכלוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לראציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים ראציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו
המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן ראציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של ראציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים ראציונלים.
תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו [[תרבות הצריכה]] או [[פסיכולוגיה שיווקית]] נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[בתי ספר]] או [[כסף]] או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של [[כלכלת השמנה]].
====אינפורמציה חלקית/א-סימטרית====
====אינפורמציה חלקית/א-סימטרית====
סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.
סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.
הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.
הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.
==ראו גם==
==ראו גם==