שינויים

'''כשל שוק''' הוא מצב שבהם מגיעים לשווי משקל לא [[יעילות פארטו|יעיל]]. למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[התאוריה הנאו-קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם.

'''כשל שוק''' (Market failure) הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

==סוגים של כשלי שוק==

==סוגים של כשלי שוק==

===מונופולים/אוליגופולים/קרטלים===  

===כשלי שוק הנוגעים למבנה השוק===  

 

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של מונופול טבעי, בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגיל את ההיצע. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של [[מונופול טבעי]], בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. בישראל מתקיים זה זמן רב אוליגופול של הבנקים. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של תחרות.

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגפול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב [[בנקאות בישראל|אוליגופול של הבנקים]]. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של [[תחרות]]. [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.  

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. הקרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא מאוד בעייתי, מכיוון שקה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

אם נבחן את השוק הישראלי (ובעצם, כל שוק מערבי), נמצא שבכל תחום מהותי של חיינו יש אוליגופול!

במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולציזיה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולוציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]].

בשוק יש נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים. הממונה על ההגבלים העסקיים אמור למנוע יצירה של מונופולים וקרטלים. שימו לב לפרדוקסליות: בכדי להיות שוק 'חופשי' יש להטיל מגבלות על המסחר!

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו קלאסית. [[תחרות שומפטריאנית]] במסגרת [[ניתוח דינאמי של הכלכלה]] מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

===השפעות חיצוניות===

====השפעות חיצוניות====

{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית}}

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצוי נוצר מצב של השפעה חיצונית. זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכנ"ק מתייחסים לבעיות סביבתיות/אקולוגיות. מובאות הרבה דוגמאות של זיהום נחלים ואויר. לפי התיאוריה הנ"ק ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות. אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. ההסברים ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של [[השפעה חיצונית]]. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא [[זיהום]] - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפרימה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. [[הפנמת עלויות]] הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדגומה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.  

===מוצרים ציבוריים===

 

 

====מוצרים ציבוריים====

{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}

{{הפניה לערך מורחב|מוצר ציבורי}}

מוצר ציבורי הוא מוצר אשר אינו שייך לאף אחד אך כולם נהנים ממנו ולכן אינו יכול להיות מנוהל ע"י השוק. הדוגמאות בכנ"ק הם: ביטחון (צבא ומשטרה), אויר, בתי משפט וכו'. למעשה רוב השירותים שהביוספירה מספק לנו הינם מוצרים ציבוריים לפי ההגדרה הנ"ק ולכן נידונים להקצאה בלתי יעילה. הבעיות במוצרים ציבוריים מוצגות ע"י [[הטרגדיה של הרכוש המשותף]] (הרחבה ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]]).

[[מוצר ציבורי]] הוא מוצר אשר קשה למנוע ממישהו להנות ממנו, גם אם לא שילם ([[מוצר בלבדי|לא בלבדי]]), והנאה של אדם אחד ממנו לא מפריעה לאחרים להנות ממנו ([[מוצר יריבי|לא יריבי]]). במוצרים ושירותים כאלה הקצאה על ידי השוק אינה מובילה ליעילות פארטו. הדוגמאות בכלכלה נאו-קלאסית הם: ביטחון (צבא ומשטרה), אויר, בתי משפט וכו'. למעשה [[שירותי המערכת האקולוגית|רוב השירותים שהביוספירה מספקת לנו]] הינם מוצרים ציבוריים לפי ההגדרה של מוצרים ציבוריים ולכן נידונים להקצאה בלתי יעילה. הבעיות במוצרים ציבוריים מוצגות ע"י [[הטרגדיה של הרכוש המשותף]] (הרחבה ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]]).

===אינפורמציה חלקית/א-סימטרית===

 

ניתן לדבר על מוצרים ציבוריים נוספים כמו [[אמון]], [[הוגנות]], ממשל יעיל, מערכת משפט הוגנת, [[הון חברתי]], תקשורת אמינה והוגנת ועוד.  

 

====אינפורמציה חלקית/א-סימטרית====

{{הפניה לערך מורחב|מידע א-סימטרי}}

{{הפניה לערך מורחב|מידע א-סימטרי}}

יש סוגים שונים של מידע א- סימטרי.  

[[מידע א-סימטרי]] הוא מצב שבו צד אחד (בדרך כלל המוכר) יודע מידע חשוב שאינו ידוע לצד השני, זאת בניגוד למצב של [[מידע מלא]] שבו כל הצדדים בכל העסקאות יודעים כל על המוצרים וטיבם.  

סוג אחד הוא באשר לטיב המוצר. (מודל הלימונים של אקלרוף - לימונים - כינוי למכונית משומשת) - יש מקרים בהם המוכר יכול לדעת טוב יותר את טיבו של המוצר מאשר הקונה. מקרים אלה כוללים מוצרים כמו מכוניות משומשות. יש דוגמאות נוספות כמו שירותים שקשה להעריך את טיבם (כמו תיקון מכונית במוסך, או קבלת טיפול רפואי). או כישורים של מועמד לעבודה. התוצאה המיידית היא שקונים משלמים מחיר יקר מידי עבור מוצר, ולעיתים ללא קבלת תמורה. משחקים חוזרים בהקשר זה יכולים לגרור מצב בו הקונים המאוכזבים מציעים מחיר נמוך מידי, ומוכרים איכותיים נמנעים מלהכנס לשוק בגלל קבלת תמורה נמוכה מידי למוצר האיכותי שבידם. במצב אחד נמכרים רק מוצרים מאיכות גרועה ובמצב קיצוני יותר אין מסחר בשוק.  

יש סוגים שונים של מידע א-סימטרי, סוג אחד הוא באשר לטיב המוצר. (מודל הלימונים של אקלרוף - לימונים - כינוי למכונית משומשת) - יש מקרים בהם המוכר יכול לדעת טוב יותר את טיבו של המוצר מאשר הקונה. מקרים אלה כוללים מוצרים כמו מכוניות משומשות. יש דוגמאות נוספות כמו שירותים שקשה להעריך את טיבם (כמו תיקון מכונית במוסך, או קבלת טיפול רפואי). או כישורים של מועמד לעבודה. התוצאה המיידית היא שקונים משלמים מחיר יקר מידי עבור מוצר, ולעיתים ללא קבלת תמורה. משחקים חוזרים בהקשר זה יכולים לגרור מצב בו הקונים המאוכזבים מציעים מחיר נמוך מידי, ומוכרים איכותיים נמנעים מלהכנס לשוק בגלל קבלת תמורה נמוכה מידי למוצר האיכותי שבידם. במצב אחד נמכרים רק מוצרים מאיכות גרועה ובמצב קיצוני יותר אין מסחר בשוק כלל.  

דרך להתגבר על כשל זה היא על ידי סיגנל לאיכות - תעודה על ידי מוסד רשמי, בחינה של המוצר או של נותן השירות, טסט לאוטו, וכו' שמאשרים שאכן מוכר זה מוכר מוצר איכותי. למרות זאת מדובר בכשל שוק שכן הקיום של הסיגנל תלוי בהוצאה מיותרת מצד המוכרים או הקונים.  

דרך להתגבר על כשל זה היא על ידי סיגנל לאיכות - תעודה על ידי מוסד רשמי, בחינה של המוצר או של נותן השירות, טסט לאוטו, וכו' שמאשרים שאכן מוכר זה מוכר מוצר איכותי. למרות זאת מדובר בכשל שוק שכן הקיום של הסיגנל תלוי בהוצאה מיותרת מצד המוכרים או הקונים.  

==סיכון מוסרי==

====סיכון מוסרי====

{{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}}

{{הפניה לערך מורחב|סיכון מוסרי}}

סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.  

סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.  

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו.

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.  

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[ביקורת על קפיטליזם וחירות]] מפרט את משנתו של [[פרידמן]] בנוגע לכשלי שוק ואת הביקורת על משנתו.

*[[ביקורת על קפיטליזם וחירות]] מפרט את משנתו של [[מילטון פרידמן]] בנוגע לכשלי שוק ואת הביקורת על משנתו.

*[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]].

*[[בעיות בכלכלה הנאו קלאסית]].

*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית]]

*[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 8, משוואת השוק החופשי הבסיסית]]

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}