שינויים

סיכום של פרק מספר 14, מתוך הספר [[הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית|כלכלה אקולוגית]] מאת [[הרמן דיילי]]  

סיכום של פרק מספר 14, מתוך הספר [[הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית|כלכלה אקולוגית]] מאת [[הרמן דיילי]]  

דיילי נשען לא מעט על דימויים בניסיונו להסביר מהו כסף. מתארו כאחת ההמצאות הגדולות כמו אש או גלגל המשפיעה כיום על חיינו יותר משתיהן. הכסף הוא מסתורי ונוגד את חוקי התרמודינמיקה שכן נוצר יש מאין. החוק קובע שאם אני אייצרו יש מאין אני עבריין מסוכן אך בו בזמן מתיר לנציג אחר של המגזר הפרטי (בנק) לייצרו יש מאין. יחידים יכולים בקלות להמירו במוצרים בעלי ערך אמיתי אבל סך הפרטים בחברה לא יכול לעשות זאת. יש הסבורים שייצורו צריך להיות בידי הממשלה על פי צרכיה ויש הסבורים שצריכים להיות כללים קבועים לייצורו, אבל גם לכלכלנים אין הסברים משכנעים עד היום ביחס לכסף ולתפקידו.

דיילי נשען לא מעט על דימויים בניסיונו להסביר מהו [[כסף]]. מתארו כאחת ההמצאות הגדולות כמו אש או גלגל המשפיעה כיום על חיינו יותר משתיהן. הכסף הוא מסתורי ונוגד לכאורה את [[חוקי התרמודינמיקה]] שכן הוא נוצר יש מאין. החוק קובע שאם אני אייצרו יש מאין אני עבריין מסוכן אך בו בזמן מתיר לנציג אחר של המגזר הפרטי (בנק) לייצרו יש מאין. יחידים יכולים בקלות להמירו במוצרים בעלי ערך אמיתי אבל סך הפרטים בחברה לא יכולים לעשות זאת. יש הסבורים שייצורו צריך להיות בידי הממשלה על פי צרכיה ויש הסבורים שצריכים להיות כללים קבועים לייצורו, אבל גם לרוב ה[[חקר הכלכלה|כלכלנים]] אין הסברים משכנעים עד היום ביחס לכסף ולתפקידו.  

==שלושה שימושים לכסף:==

==שלושה שימושים לכסף:==

* אמצעי לשמירה על ערך (במקום דברים חומריים מתכלים)

* אמצעי לשמירה על ערך (במקום דברים חומריים מתכלים)

הראשון הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהוא ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים:

 

התפקוד הראשון של כסף הוא הברור מכל במקום להחליף פרה בשקי תפוזים ניתן למדוד ערך ביחידות כל שהן (שקל, דולר, חרוזים) וכל עוד הן שומרות על ערכן אז גם לא צריך למצוא דברים מקבילים בערכם כדי להצליח בחליפין. ברור שזה יעיל בהרבה מלמצוא תמיד את מי שצריך משהוא ספציפי שיש לך ולהגיע לערך שווה באותה נקודה בזמן בשני צידי המשוואה. אם כולם מסכימים להחליף את הסחורות בכסף אז הוא מהווה מכנה משותף מועיל לכל. בשפה גרפית הוא מפריד עסקת חליפין מסובכת לשני מהלכים פשוטים - סחורה תמורת כסף, ואז כסף תמורה סחורה.

==כסף על פי מרקס==

==כסף על פי מרקס==

על פי מרקס סחר חליפין נראה כך:

על פי [[קרל מרקס]] [[סחר חליפין]] נראה כך:

  ס – ס*

  ס – ס*

  כ* - כ = Δכ.

  כ* - כ = Δכ.

Δכ הוא הרווח או הערך העודף בשפה המרקסית. אצל מרקס ערך עודף הוא ביסוד תורת העבודה (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב, משנה רק העובדה הבאה:

Δכ הוא הרווח או הערך העודף בשפה המרקסית. אצל מרקס ערך עודף הוא ביסוד [[תורת העבודה]] (באופן בסיסי דברים שווים לפי חומר הגלם שלהם + העבודה והידע שהוכנסו לעבד אותו) אבל לצורך העניין זה לא חשוב, משנה רק העובדה הבאה:

  במעבר מכלכלת סחורות לכלכלה קפיטליסטית מטרת הייצור עוברת מהעלאת ערך השימוש להעלאת ערך החליפין.

  במעבר מכלכלת סחורות לכלכלה קפיטליסטית מטרת הייצור עוברת מהעלאת ערך השימוש להעלאת ערך החליפין.

דיילי מביא כדוגמא פטיש פיזי לו יש ערך שימוש ברור ואולי לעוד אחד פיזי כרזרבה. לעומת זאת חמישים פטישים לא מעלים את הערך של הראשון מבחינה שימושית אבל כערך ייצוג המאפשר לקנות כל דבר הם שווים הרבה יותר. (דוגמא לא ברורה לי כי כשיש סחר גם בחליפין של סחורות ניתן להחליף עם חמישים תפוזים של חמישים אנשים שונים להם יהיה ערך שימוש בכל פטיש לחוד).

דיילי מביא כדוגמא פטיש פיזי לו יש ערך שימוש ברור ואולי לעוד אחד פיזי כרזרבה. לעומת זאת חמישים פטישים לא מעלים את הערך של הראשון מבחינה שימושית אבל כערך ייצוג המאפשר לקנות כל דבר הם שווים הרבה יותר. (דוגמא לא ברורה לי כי כשיש סחר גם בחליפין של סחורות ניתן להחליף עם חמישים תפוזים של חמישים אנשים שונים להם יהיה ערך שימוש בכל פטיש לחוד).

כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ בשוליות. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך.

כבר אריסטו ביקש להסביר ההבדל בין הערכים, מדוע יהלומים חסרי ערך הם יקרים אך מים חיוניים זולים. מעידן הכלכלה המודרנית הפתרון נעוץ ב[[ניתוח שולי|שוליות]]. ערך החליפין נקבע לפי תועלת שולית לעומת ערך השימוש שנקבע על פי התועלת בכללה, כלומר ערך החליפין שווה לערך השימוש השולי. הערך הכולל של מים אדיר אך כיוון שהם מצויים הערך השולי הולך ופוחת ובסוף (ביחידה האחרונה) אנו משתמשים בהם לדברים לגמרי לא חיוניים כמו השקיית צמחי נוי. כלומר כשאני מציב מחיר על המים זה נקבע לפי הויתור על השקיית צמח הנוי ולא על פי התועלת העצומה של מי שתייה. מכיוון שכשאני סוחר בליטר המים אני מוותר על הערך השולי הזה ערך החליפין שווה לערך השולי הזה (ויתור על צמח הנוי). לכן מים הם חיוניים אבל בשל נפיצותם ערך החליפין (הערך השולי) שלהם נמוך ואילו יהלומים נדירים ערך החליפין שלהם גבוהה למרות ערך השימוש הנמוך.

==כסף ו[[תרמודינמיקה]]==

==כסף ו[[תרמודינמיקה]]==

פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית לחוקי האנטרופיה ולכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה לריבית על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת ריבית דריבית אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום.

פטישים רבים מחלידים, אובדים או נגנבים, ייצוגם הכספי לעומת זאת לא מציית ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]], לכן אינו דורש עלויות של שימור או אחסון אלא להיפך זוכה ל[[ריבית]] על ה"זכות" לשמר ערך. המהלך המסוכן הוא הקפיצה למסקנה שאם לצבירת כסף אין גבול תרמודינמי וצבירת המספרים מאפשרת [[ריבית דריבית]] אז הרי שגם לערך השימוש אין גבול כזה ולכן צמיחת הכלכלה המטריאלית אפשרית ללא גבול- מה שקורה כיום.

כבר בשנות ה-20 טען [[פרדריק סודי]] שאנחנו מפספסים משהו במשוואה. כשם שאנו נאלצים להפעיל לחץ של 100 קילו כדי להרים משקולת של מאה קילו כך עלינו להבחין בין עושר לבין חוב כשני צדדים מקבילים של המשוואה.  בצד אחד של המאזניים ישנו העושר האמיתי (מוצר) ובמאזן מולו זה ערכו הכספי שהוא חוב אותו נאלצים לשלם כדי לקבל את ערך המוצר. כלומר הצד השני של הערך החיובי הוא ערך שלילי ואילו בשיטת הנפקת הכסף של הבנקים היום גם סכום החוב המיוצר נבלע ישר כסכום חיובי וכך גדלה אספקת הכסף לשוק.

כבר בשנות ה-20 טען [[פרדריק סודי]] שאנחנו מפספסים משהו במשוואה. כשם שאנו נאלצים להפעיל לחץ של 100 קילו כדי להרים משקולת של מאה קילו כך עלינו להבחין בין עושר לבין חוב כשני צדדים מקבילים של המשוואה.  בצד אחד של המאזניים ישנו העושר האמיתי (מוצר) ובמאזן מולו זה ערכו הכספי שהוא [[חוב]] אותו נאלצים לשלם כדי לקבל את ערך המוצר. כלומר הצד השני של הערך החיובי הוא ערך שלילי ואילו בשיטת הנפקת הכסף של הבנקים היום גם סכום החוב המיוצר נבלע ישר כסכום חיובי וכך גדלה אספקת הכסף לשוק.

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

חוב כספי- יחידת מדידת העושר שלנו- הוא ערך שלילי של סחורות גשמיות: למשל מינוס שתי פרות. הוא מציית לחוקי המתמטיקה אך כמו שנאמר לא לחוקי הפיזיקה. לעומתו עושר גשמי- שתי פרות מציית לחוקי הפיזיקה, יש להאכילן, לדאוג לבריאותן וקצב התרבותן תלוי בהריון ולא בריבית. המינוס שתי פרות לעומת זאת יכולות לצמוח לפי כל קצב ריבית. סודי קבע שלהמשיך להחזיק בקונבנציה אנושית כמו ריבית דריבית על אותו מאזניים מול חוקי הטבע זה אבסורד.

קנה המידה של העושר הוירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הוירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הוירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הוירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לשיטת סודי ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך).

קנה המידה של העושר הוירטואלי הזה הוא המכתיב את ערך הכסף. אם הממשלה מדפיסה כסף אנשים יקנו יותר נכסים ויעלו את ערכם של נכסים ממשיים. עם עלייתם ערך הכסף יורד עד אשר מוצא את נקודת האיזון של כמות העושר הוירטואלי שהחברה רוצה להחזיק בו. במקרה ההפוך בו חסר כסף בכלכלה אנשים ימכרו נכסים ממשיים עבור כסף דבר שיוריד את מחירם עד ששוב תושג נקודת האיזון של העושר הוירטואלי. ערך השקל לכן הוא העושר הוירטואלי מחולק בכמות השקלים בשוק. לשיטת סודי ערך הכסף לא נובע מעושר הקהילה או התוצר הלאומי שלה אלא מעושר וירטואלי ביחס לכמות הכסף בשוק. (לא ברור לי היחס לכסף בפונקציה שלו כשומר ערך).

[[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול מוצרים תלויי אמון הנוצרים יש מאין ככסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו אשליה, אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים.

[[ג'יימס טובין]] בדברו על נאמנויות מגיע לתיאור דומה לעושר וירטואלי. עושה הבחנה בין מוצרים גשמיים שנבנו בהשקעה חומרית מול [[אמון|מוצרים תלויי אמון]] הנוצרים יש מאין ככסף. העושר האמיתי הוא רק הדברים הגשמיים אך בתפישת הפרטים העושר שלהם עולה עליו בהרבה בהתבסס על מידת האמון שהם מקנים להבטחות לתשלום על ניירות הכסף. זו אשליה, אחת מני רבות, העומדות בבסיס הכלכלה והחברה. אין בעיה לחברה להמשיך להחזיק באשליה כזו כל עוד לא מנסים להמיר את כל עושרה הוירטואלי לנכסים ממשיים.

==בעלות על יצירת הכסף==

==בעלות על יצירת הכסף==

* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארה"ב לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.

* '''מטבע המומר בסחורה לפי דרישה''' כמו סטנדרט הזהב הידוע שהכריח את הממשל של ארה"ב לשמור רזרבות זהב כדי להעניק לכל דורש זהב כנגד הדולרים שבידיו.

(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף באקולוגיה של הכסף של Douthwaite אבל מזמן לא קראתי אותו)<הבדל מהותי: בהצמדה לסחורות רואים בכח הייצור של המשק ערובה למטבע, בלי לשמור בפועל סחורה לגיבוי ערך המטבע במרתפי המדינה, כמו באפשרות השלישית>

(זה חוזר לאותה בעיה שלי מקודם של קיבוע המטבע לסחורות ממשיות אני לא בטוח שאני מבין את ההבדל בין 2 ל3 אני זוכר שיש על זה דיון מקיף ב[[אקולוגיה של הכסף]] אבל מזמן לא קראתי אותו)<הבדל מהותי: בהצמדה לסחורות רואים בכח הייצור של המשק ערובה למטבע, בלי לשמור בפועל סחורה לגיבוי ערך המטבע במרתפי המדינה, כמו באפשרות השלישית>

במטבע מקומי כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

ב[[מטבע מקומי]] כגון שעות איתקה, מספיק שאדם יסכים לקבל שעות תמורת שירותים או סחורות כדי להשתתף. איך מסופק הכסף? כל מצטרף המסכים לקבל תמורה בשעות מזוכה בשתי שעות, כך מי שהסכים לייצר סחורות או שירותים למערכת זוכה למעשה לחלק יחסי מהרווח שבייצור הכסף. זה הרבה יותר הגיוני מהבנקים שם אין קשר בין ייצור עושר אמיתי חדש לבין הרווח. יש ועדה המפקחת על כמות הכסף ודנה בהלוואות שעות (ללא ריבית) או בקשה לתרומת שעות מצד ארגונים חברתיים. עד להיום ה"שעה" של איתקה שומרת על ערכה מול הדולר בערך של 10 דולר לשעה בערך מאז הקמתה.

==יחס הרזרווה ומכפיל הפקדונות==

==יחס הרזרווה ומכפיל הפקדונות==

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא יחס הרזרווה - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

הטריק המאפשר לבנקים לייצר כסף הוא [[יחס הרזרווה]] - אותו חלק של הפקדונות שהבנקים מחוייבים על פי חוק לשמור במרתפיהם למקרה של דרישה למשיכת הכסף. לו נדרשו לשמור על רזרבה של מאה אחוז מכספי המפקידים כדי לענות על כל בקשת משיכה לא היו יכולים ליצור כסף בכלל. על כך דיברו הכלכלנים בתחילת המאה. לשמור על היתרונות של כספות לבטחון, צ'קים וכדומה ואף של שירותי מימון- הלוואת פקדונות של אחד לאחר הזקוק לכסף תמורת עמלה אך מבלי לייצר כסף.

אך נניח שדרישה ליחס רזרווה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אך נניח שדרישה ליחס רזרווה היא 10% (כיום היא הולכת ופוחתת ובקנדה למשל כמעט נעלמה בכלל- משהוא כמו שליש אחוז). הבנק צריך לשמור רק על 10 אחוז מההון כדי להבטיח שיוכל לשלם לבודדים שמחליטים לפדות באותו רגע. את כל היתר ניתן להלוות שוב וכך להרוויח את הריבית. בהתירה לבנק באופן חוקי להלוות כסף שאין לו (היות וזה כסף של מישהו אחר והבנק מחוייב להחזיר אותו למלווה), הפריטה הממשלה למעשה את אספקת הכסף. שוב אין כאן בעיה כל עוד המלווים לא רוצים את כספם חזרה ביחד. דבר זה מבטיח היזון חוזר חיובי שכן אם נוצר ספק לגבי יציבות הבנק אנשים רצים למשוך מה שאפשר, מה שפוגע הלאה באמינות וכך נוצר תהליך שמחזק את עצמו, עד לקריסה שבה כולם רוצים את כספם והבנק לא יכול לספק כסף (שכן הוא מלווה יותר כסף ממה שיש לו באמת). לשם כך קיים ביטוח הנועד למנוע פניקה ולמנוע מאנשים לגרום להתמוטטות ממנה הם חוששים. אך ביטוח כזה גורם לאנשים להיות עוד פחות זהירים במחשבה עד כמה הבנק יכול להיות יציב לטווח הארוך.

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרווה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרווה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

אז מהו הליך יצירת כסף? נאמר שמישהו מפקיד 100 שקלים בבנק. לבנק עכשיו יש 100 שקלים רזרבה, אם יחס הרזרווה הוא 10% אז הוא יכול עכשיו להלוות 90 שקל ולהסתפק ב-10 כרזרבה. 90 השקלים הללו בסופו של דבר מופקדים חזרה בבנק (זה או אחר) בידי מי שעשה בהם שימוש. כעת יכול הבנק להשאיר 9 על פי יחס הרזרווה, ולהלוות 81. 81 אלו מוצאים את דרכם חזרה לבנק, ושוב הוא ישאיר בידיו 10% וילווה את השאר. כך הלאה והלאה. בסופו של התהליך יהיו 100 השקלים במרתפי הבנקים, אך בנוסף יהיו בחשבונות שונים פקדונות בסך 900 שקלים, כך שנוצרו בתהליך 900 שקלים יש מאין!

בהנחה שכל הכסף שהבנק מלווה יגיע בסופו של דבר שוב לבנקים ושהתהליך נמשך עוד ועוד עד אינסוף, היחס בין סך כל הכסף שיהיה בסוף התהליך לסכום שהופקד בתחילה נקרא "יחס הפקדונות" והוא שווה ל-1 חלקי יחס הרזרווה. אם יחס הרזרווה הוא 10%, מכפיל הפקדונות יהיה 1/0.1=10 - כל פיקדון יוצר בסוף התהליך כמות כסף הגדולה ממנו פי 10 (זאת אומרת שנוצרה יש מאין כמות כסף הגדולה פי 9 מהסכום המקורי).

בהנחה שכל הכסף שהבנק מלווה יגיע בסופו של דבר שוב לבנקים ושהתהליך נמשך עוד ועוד עד אינסוף, היחס בין סך כל הכסף שיהיה בסוף התהליך לסכום שהופקד בתחילה נקרא "[[יחס הפקדונות]]" והוא שווה ל-1 חלקי יחס הרזרווה. אם יחס הרזרווה הוא 10%, מכפיל הפקדונות יהיה 1/0.1=10 - כל פיקדון יוצר בסוף התהליך כמות כסף הגדולה ממנו פי 10 (זאת אומרת שנוצרה יש מאין כמות כסף הגדולה פי 9 מהסכום המקורי).

==כסף כמוצר ציבורי==

==כסף כמוצר ציבורי==

לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא מוצר ציבורי. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא מוצר nonrival (איך זה בעברית), כלומר כשאני עושה בו שימוש ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו (seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת צמיחה. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים.

לכסף יש רק משמעות קולקטיבית ולעולם לא פרטית לכן הוא [[מוצר ציבורי]]. ניתן להניח שאם יש בידך כסף אתה מונע מאחרים להשתמש באותו כסף, אך לו היינו ממשיכים עם הגיון זה הכסף היה מאבד לחלוטין את ערכו. כמו כן הוא [[מוצר בלתי יריבי]], כלומר כשאני עושה בו שימוש, ערכו לשימוש שלך לא נפגע. כיוון שהוא מוצר ציבורי ניתן היה לצפות שהרווח מייצורו ([[סניוראז']] - seniorage), יהיה רווח ציבורי ולא פרטי. ניתן להתייחס לעושר הוירטואלי של קהילה כמשאב ציבורי כמו האטמוספירה. אך בפועל הוא מולווה בידי המגזר הפרטי תמורת ריבית דבר המביא להטיה חריפה לטובת [[צמיחה כלכלית]]. אין סיבה כלכלית לקשור בין המערכת הכספית לפעילות פרטית של מלווים ולווים.

הפתרון שמציע סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 1926 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לענין יחסי זה). ההסבר שלו:

הפתרון שמציע פרדריק סודי הוא הרעיון שנזכר- העלאת הלימות הון עד למאה אחוז כך שהבנקים יפסיקו לייצר כסף ויחזרו לספק שרותי שמירה עליו ותיאום בין לווים ומלווים תמורת עמלה. אך אם יוחזר ייצור הכסף לממשלה כיצד תקבע זו את אספקת הכסף? לשיטתו של סודי אם האינפלציה בירידה על הממשלה להדפיס כסף ולשלם בו עבור הוצאותיה. כשהאינפלציה בעליה עליה להפסיק להדפיס ולגבות סך מיסים הגדול מהוצאותיה. (נשמע הגיוני אבל לא ברור לי שהבנתי למה זה בהכרח עובד). עד כאן לכלכלת לאום אך בסחר בינלאומי מאזן הסחר משפיע גם הוא על כמות הכסף. סודי הציע ב 1926 (כשסטנדרט הזהב עוד קיבע הכסף לחומר) שערי חליפין גמישים הנקבעים בשוק משוכלל ללא התערבות. כך שתמיד נגיע לנקודת האיזון בין סחר לערך המטבע. (שוב לא הבנתי מה מונע את החוליים של היום ולמה סטנדרט הזהב משנה לענין יחסי זה). ההסבר שלו:

כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד.  

כיום המצב רע כי אין סטנדרט זהב ושערי החליפין הם גמישים אך לא פועלים בשוק עולמי משוכלל ללא הגבלות הנחשב לא מספיק יציב לעולם הסחר של היום (או שלא הבנתי נכון את שהוא אומר או שהנקודה לא ברורה לי- הוא מפנה לפרק 19 בספר שאין לי). אספקת הכסף נקבעת בידי הבנקים המסחריים בעולם בהשפעה מסוימת של קביעות הפד.  

==צמיחה וספקולציה מול ערך==

==צמיחה וספקולציה מול ערך==

הנובל של סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.

הנובל של פרדריק סודי היה בכימיה. אבל הוא האמין שבמדע נעשה שימוש לרעה במקום שימוש לקידום המין האנושי בגלל שהוא מופעל בתוך מערכת כלכלית אי רציונאלית. בשיטה הנוכחית המדע רק מביא לחיסול יותר "יעיל" של העולם הגשמי. אבל למרות שאת מחצית חייו השניה הקדיש לכלכלה ותרמודינמיקה הוא התמקד בכסף. זאת משום שהכסף שנוצר יש מאין בניגוד לחוקי התרמודינמיקה הפך למסמן המודד את העושר הגשמי המוגבל בחוקים אלה ובפער הזה "קבור הכלב". וקל מאוד לעשות את קפיצת המחשבה שהכל יכול להתנהג כמו כסף - אם בודדים יכולים לחיות מריבית אז כנראה שגם כולם יכולים: כסף יכול לקנות אדמה היכולה לייצר הכנסה קבועה לכן הכסף מספק הכנסה קבועה.

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של גידול אקספוננציאלי עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ואז פיסקה שלמה על המשמעות של [[גידול אקספוננציאל]]י עם דוגמת לוח השחמט או הפני של ישו המוכיחות שצמיחה קבועה היא תופעה בת חלוף בפרקי זמן לא מאוד ארוכים.  

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

ערך חליפין דורש דבר מה גשמי להחליף. אם אנו מוציאים כסף שאין מאחוריו עושר אמיתי אז כל שיקרה זה שמחירם של הדברים שאנו באמת רוצים יעלה ותיווצר אינפלציה שתקרב חזרה את הכסף המודפס באופן זה לערכם של הדברים שהוא אמור לייצג. אך האם יש גבול לדברים הממשיים שאנשים יוותרו עליהם כדי להחזיק בכסף? אם התשובה שלילית אז העושר הוירטואלי יכול לגדול ללא מגבלה. כך קיבלנו את הגידול העצום בכסף ספקולטיבי (כסף שקונה השקעה במטבע אחר) ובשרותים פיננסיים (אני מניח שמתכוון לכל הקרנות השקעות וגידור המנהלות את רוב הקזינו של כספי ההשקעות).

==הריבית והנבוט==

==הריבית והנבוט==

בחינה ביקורתית רדיקלית של עקרון הריבית מצביעה על כך שהריבית המקובלת במשק, כמו גם הריבית העיסקית בכל עסקת אשראי אינה אלא ביטוי ליחסי כח לא שווים בין לווה למלווה. למעשה זהו הביטוי היומיומי להצבר- העקרון האומר כי מי שיש לו יהיה לו יותר בסיבוב הבא, ומי שאין לו צריך לשלם על כך (ביכלר וניצן- ועוד ועוד) אני משווה את חוקי הריבית ועיקרון ההצבר לחוק איש המערות. חוק איש המערות היה אומר:לי יש נבוט, לך אין נבוט, עליך לשלם!

בחינה ביקורתית רדיקלית של עקרון הריבית מצביעה על כך שהריבית המקובלת במשק, כמו גם הריבית העיסקית בכל עסקת אשראי אינה אלא ביטוי ליחסי כח לא שווים בין לווה למלווה. למעשה זהו הביטוי היומיומי ל[[הצבר]]- העקרון האומר כי מי שיש לו יהיה לו יותר בסיבוב הבא, ומי שאין לו צריך לשלם על כך (ביכלר וניצן- ועוד ועוד) אני משווה את חוקי הריבית ועיקרון ההצבר לחוק איש המערות. חוק איש המערות היה אומר:לי יש נבוט, לך אין נבוט, עליך לשלם!

 

הקשר הזה בין נבוט לבעלות מתבטא במדינה המודרנית בקשר בין [[קניין וכח כפייה]] והוא גם הסיבה למורכבות במצב בו הנקים הפרטיים הם המנפיקים העיקריים של הכסף (צריך לבדוק אולם לדעתי בהסכמי אשראי בין חברות גדולות נוצר לא פחות כסף)שכן אנו חשים בצדק שהמדינה מוסרת חלק מכח הכפייה של כולנו, לגופים פרטיים ההופכים אותו לכסף, ושיש לנו מה להגיד בנושא.

==ראו גם==

{{כסף}}

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]