שינויים

==ביקורת==

==ביקורת==

{{הפניה לערך מורחב|כלכלה התנהגותית}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלה התנהגותית]], [[הון חברתי]]}}

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט  שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

הכלכלן [[אמרטיה סן]] מבצע הגחכה של האדם הכלכלי, בציטוט  שמדגים כיצד שני הומו-אקונומיקס זרים שנפגשים במקרה ברחוב היו אמורים לפעול:

{{ציטוט|תוכן="היכן היא תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עוה, ומצביעה אל תחנת הדואר, "והאם תואיל בטובך להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן," הוא עונה, כשהוא נחוש לפתוח את המעטפה כדי לבדוק האם היא מכילה דבר ערך בתוכה}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.}}  

המודל הותקף לא רק על בסיס בעיות לוגיות שבו , אלא גם על בסיס ראיות אמפריות והשוואה בין תרבויות. אנתורפולוגים כלכליים כמו Marshall Sahlins, Karl Polanyi, Marcel Mauss או Maurice Godelier הדגימו כי בחברות מסורתיות, החלטות שאנשים מקבלים ביחס לייצור ולמסחר במוצרים עוקבת אחר דפוסים של הדדיות, אשר סוטים בצורה חדה מההנחות בבסיס המודל של "האדם הכלכלי". מערכות אלה קרויות [[כלכלת מתנות]] במקום [[כלכלת שוק]]. ביקורות על המודל של האדם הכלכלי שבאות מתוך נקודת מבט של מוסר, מתייחסות בדרך כלל למודל זה כאל הדדיות של קרובים ששימרה מודלים כלכליים וחברתיים בחברות מסורתיות.  

שני הזרים של אמרטיה סן, נעדרים כל סוג של [[מוסר]], והם יכולים להסב נזק כבד לאחרים גם על בסיס סיכוי לרווח זעום כלשהו. במצב כזה [[אמון]] וסוגים אחרים של [[הון חברתי]] הם דברים שקשה לפתח, ואיתם גם [[מוסדות חברתיים]] חשובים לכלכלה כמו זכויות קניין, קיום אכיפת חוזים או מסחר באמצעות [[כסף]]. לא ברור לדוגמה מה מונע מכולם להיות שודדים ורוצחים אשר משחדים את השוטרים והשופטים. הכלכלן [[דן אריאלי]] מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] כי הסיבה העיקרית שבגלל רוב אנשים נמנעים בדרך כלל מלבצע מעשיה בהיקף משמעותי היא לא בגלל סיבות ראציונליות כמו פחד מעונש, אלא בגלל רצון לשמור על תדמית ישרה בעיני עצמם.  

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מהאסכולה האוסטרית ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[ראציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להתסמך על אדם ראציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.  

 

הכלכלנים [[תורסטין וובלן]], [[ג'ון מיינרד קיינס]], [[הרברט סימון]] וכלכלנים רבים מ[[האסכולה האוסטרית]] ביקרו את הרעיון של האדם הכלכלי על סמך הרעיון שלאדם זה יש ידע רב ב[[מקרו כלכלה]] ויכולות חיזוי כלכליות גבוהות, כאשר הוא מבצע את ההחלטות הכלכליות שלו. הם מדגישים את ההיבטים של אי-וודאות ושל [[ראציונליות חסומה]] בקבלת החלטות כלכליות, במקום להתסמך על אדם ראציונלי שיש לו [[מידע מלא]] של כל ההשלכות של מעשיו הכלכליים. הם טוענים כי לעולם לא מתקיים מצב של מידע מושלם על העולם, דבר שאומר שכל פעילות כלכלית כרוכה בסיכון.  

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן ראציולני. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטיה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול.  דבר זה מפר את החשיבה בדבר ראציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

הכלכלן [[עמוס טברסקי]] ערער על ההנחה כי משקיעי כספים פועלים באופן ראציולני. בשנת 1995, טברסקי הדגים כי למשקיעים כי נטיה לבצע החלטות להקטנת הסיכון כאשר הם מרוויחים, אבל החלטות להגדלת הסיכון כאשר הם מפסידים כסף. המשקיעים נראים כפועלים למען הפחתת הסיכון כאשר מדובר בהפסדים קטנים, אבל הם אדישים כלפי סיכון קטן של הפסד גדול.  דבר זה מפר את החשיבה בדבר ראציונליות כלכלית כפי שהיא מוגדרת בדרך כלל בחשיבה הכלכלית. מחקר נוסף בעקבות מחקרים אלה, שהראה סטיות נוספות מהתחזיות של האדם הכלכלי מבוצע כיום בתחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. ניסוי מפורסם שמפריע להנחות של האדם הכלכלי הוא "[[משחק האולטימטום]]".  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

נקודת תורפה נוספת של המודל מובאת על ידי סוציולוגים שטוענים כי מודל האדם הכלכלי מתעלם משאלה חשובה - כלומר המקור לטעמים, והפרמטרים ב[[פונקציית התועלת]] שנקבעים על ידי השלכות חברתיות, על ידי אימון, השלכה ועוד. ההנחה כי הטעמים (העדפות) הם אקסוגיניים למודל היא ההבדל העיקרי בין "האדם הכלכלי" לבין "האדם הסוציולוגי" שבו טעמים נקבעים בצורה חלקית או אפילו מלאה על ידי הסביבה החברתית.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין ערכים חברתיים. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

מבקרים נוספים, שבאים מתוך המסורת הפיסכו-אנליטית והפסיכלוגיה, מבקרים על המודל של האדם הכלכלי על שהוא מתעלם מהלבטים הפנימייים שמאפיינים פרטים בעולם האמיתי, כמו לבטים בין מטרות קצרות וארוכות טווח (לדוגמה בין אכילת עוגת שוקולוד ובין רצון לשמור על גזרה אתלטית) או במתח בין מטרות אישיות לבין [[ערכים חברתיים]]. קונפטליטקים כאלה עשויים להביא להתנהגות "בלתי ראציונלית" שכרוכה באי-עקביות, שיתוק פסיכולוגי, ניורזות, כאב פסיכי ועוד. עוד התנהגויות בלתי ראציונליות של אנשים יכולות לנבוע מתוך הרגל, עצלנות, חיקוי וצייתנות.  

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.

בניסויים שערכו מספר כלכלנים, כמו [[אמנון רובינשטיין]], נמצא כי סטודנטים לכלכלה, ואנשי עסקים, נהגו להתנהג באופן דומה יותר לאדם הכלכלי יחסית לסטודנטים מתחומים אחרים ומאנשים שאין להם רקע במסחר (בהתאמה). כמו כן נמצא, שאופי הצגת הבעיה השפיעה על בחירות האנשים. ככל שהבעיה תוארה באופן קר ומתמטי יותר, כך היתה התאמה קרובה יותר למודל אדם הכלכלי, וכאשר היא הוצגה באופן חברתי וחם יותר, תוך תאור ברור יותר של ההשלכות שונות, כן הבחירה היתה רחוקה יותר מהחיזוי שאמור לבצע האדם הכלכלי.